דף פריט
29-08-2018

למה לי פוליטיקה עם פרחי הוראה?

לבקוביץ, א' (2014). למה לי פוליטיקה עם פרחי הוראה? ביטאון מכון מופ"ת, 54, 33-30.

ד"ר אלון לבקוביץ | המכללה האקדמית בית ברל

האם ניתן להכניס פוליטיקה לכיתה? האם חשוב לשלב פוליטיקה במסגרת הכשרת המורים לעתיד ולנהל אִתם דיונים פוליטיים במהלך הקורסים כחלק מההכשרה להוראה, או שמא עלינו להתמקד אך ורק בחינוך ובתחומי הידע הרלוונטיים ולהשאיר את הפוליטיקה לפורומים אחרים? התשובות לשאלות אלו מורכבות ואינן חד-משמעיות. לכאורה קיים חשש שדיון פוליטי במסגרת הכשרת מורים עלול לחנך את המורים לעתיד להיות מוטים פוליטית לצד זה או אחר של המפה הפוליטית, קרי חינוך אידאולוגי. במקרה זה, מוסדות החינוך להוראה יחולקו לפי שיוכם הפוליטי ופרחי ההוראה שיוכשרו בהם יועסקו על פי השתייכותם הפוליטית. לחלופין הפוליטיקה יכולה להיכנס למכללות כיוזמות אישיות של מרצים הנוטים לצד השמאלי או הימני של המפה הפוליטית, ובמקרים אלו הקורסים שילמדו יהיו לעתים מוטים פוליטית. יש לסייג אמירה זאת, בכך שאין מניעה שלמרצה תהיה דעה פוליטית, כל עוד הוא איננו כופה על תלמידיו חשיבה פוליטית מונוליטית, שתפגע בחינוכם של המורים לעתיד. מאמר זה יטען שיש חשיבות רבה לדיון הפוליטי בכיתה להבנת המציאות, למטרות חינוכיות, לניהול כיתה ולהקניית ידע. כל עוד מערכת הכשרת המורים איננה עוסקת באינדוקטרינציה פוליטית כמו במשטרים טוטליטריים (דמיק, 2011), מחובתה ללמד את המורים לעתיד להבין סוגיות פוליטיות ולהתמודד עמן בהמשך דרכם במערכת החינוך עת ייכנסו לכיתה. בשנים האחרונות היו מספר מקרים שבהם הפוליטיקה הוכנסה ישירות ובעקיפין למערכת החינוך משמאל ומימין, ותגובתה של מערכת החינוך הייתה הססנית וזהירה: אדם ורטה, הרב ישראל שירן ומנהל התיכון רם כהן. כיום הפוליטיקה באה לידי ביטוי במערכת החינוך אם נרצה או לא. לדוגמה, בפורומים במרשתת, המשמשים במה פוליטית עבור המורים, ובדיונים בפורומים המקצועיים של המורים המלאים בשיג ובשיח מתודולוגי ובשאלות בנושא הבגרות, וכוללים דיונים פוליטיים רבים ומעניינים הקשורים לענייני דיומא. התעלמות מהסוגיות הפוליטיות משמעותה התעלמות מהמציאות המתרחשת לנגד עינינו. מסלולי הכשרת מורים אינם יכולים להיות מגדל השן המלמד את תכניו מתוך התנתקות מהמציאות הפוליטית הפועלת במרשתת ובכיתות. ראוי לחשוב כיצד ניתן לשלב את הפוליטיקה בקורסים הניתנים למורים לעתיד מבלי להיראות כמערכת אינדוקטרינציה של חינוך מחדש כפי שנהוג במשטרים טוטליטריים. ללא הכנה ראויה עלולים חלק ממורי העתיד להיכשל בלשונם וליפול ל"בורות הפוליטיים" שמערכת ההכשרה לא הכינה אותם לקראתם.

פוליטיקה היא חלק מהלימוד והמחקר

פוליטיקה חשובה להבנת תהליכים חינוכיים, חברתיים, כלכליים וביטחוניים. כדי להבין לדוגמה מדוע מחאת קיץ 2011 לא הצליחה לממש את כל יעדיה, עלינו לדבר על פוליטיקה ולהבינה. לא ניתן לקיים שיח על מבצע "צוק איתן" מבלי להתייחס להיבטים הפוליטיים שהשפיעו בחלקם על המהלכים הצבאיים של המלחמה ועל הדיון שהתנהל במרחב הציבורי במהלכה. הדיון על חוק האזרחות, הטיפול בעוני, שוויון למיעוטים ועל נושאים נוספים מחייב התייחסות להיבטים פוליטיים שלעתים עלולים לעורר חיכוכים בכיתה. למרות זאת, זהו כלי הכרחי להבנה ולניתוח של תהליכים המתרחשים במדינה, ללא קשר לתפיסה הפוליטית של המרצה או של הסטודנטים. ניתוק הפוליטיקה מהשיח הכיתתי עלול להביא לכך שהתשובות שיקבלו הסטודנטים להוראה ואחר כך תלמידי בית הספר מהמורים לעתיד יהיו חלקיות ואף לא נכונות.

כלי הכנה לכיתה

תהליך הכשרת הסטודנטים להוראה הוא ארוך וכולל לימוד תחומי דעת רבים ומגוון מיומנויות למידה והוראה. לא תמיד ניתן בזמן המוגבל הנתון לרשות הכשרת הוראה לשלב בתהליך הזה התייחסות למתחים הפוליטיים והחברתיים השוררים במדינת ישראל. חלק ממתחים אלו יבואו לידי ביטוי עם כניסתם של הסטודנטים לכיתה כמורים, במיוחד לאחר משבר פוליטי, כלכלי, חברתי או חלילה לאחר פיגוע טרור. דיון פוליטי, ולעתים אף ביקורתי ואמוציונלי, המתנהל במסגרת קורס מבוקר, מאפשר למרצה מצד אחד לדון בסוגיה פוליטית נפיצה (תאורטית ואמפירית) - למרות הרגשות הטעונים הבאים לידי ביטוי במהלך הדיון עם הסטודנטים - ומצד אחר, ללמד אותם איך יהיה עליהם לנהל את הדיון הטעון הזה ביום שבו הם ייכנסו לכיתה. על הסטודנטים להיות מודעים לכך מבעוד מועד ולהיערך בהתאם. דיון זה יכלול הבהרה שכללי הדיון המתנהלים בקורס יהיו שונים מכללי ההתנהלות של הדיון בכיתה בבית הספר. עליהם להביא בחשבון שסוגיות פוליטיות עלולות ליצור מתחים בקרב התלמידים שלעתים יקשו על המורה לנהל דיון בכיתה. עליהם ללמוד מה הם גבולות הגזרה בכיתה ועל מה הם צריכים לשים דגשים בעת הדיון. בלהט הדיון הפוליטי בקורס נאמרים דברים שלא היו צריכים להיאמר, אולם הם יכולים לשמש את הסטודנטים כאמצעי להבנת מורכבות הנושא ומגבלות הדיון שיקיימו בכיתה בעתיד. ניתן לומר, ששילוב הפוליטיקה בחלק מהקורסים הוא הכרחי על מנת לנתח סוגיות תאורטיות ואמפיריות ואף לשמש מעין "מעבדת ניסויים" עבור המרצה והסטודנטים לקראת מבחנם הבא בבית הספר מול כיתת תלמידים.

התמודדות עם המקרה האישי

דיון פוליטי על סוגיות מורכבות ונפיצות הנלמדות במהלך הקורס עלול להביא לפתיחת 'תיבות פנדורה' שלא צופים מראש. לדוגמה, בשיעור על הדרכים שבהן הדמוקרטיה הישראלית יכולה להתמודד עם איומי הטרור או במסגרת שיעור על דמוקרטיה מתגוננת. דיון באמצעים החוקיים להתמודדות עם בעיית הטרור ותפקידו של בג"ץ בנושא עלול להפגיש אותנו עם סטודנטים בכיתה שהם נפגעי טרור, ולא ידענו על כך. המקרה האישי עלול ליצור מתח ואי-נעימות בכיתה. אולם מניסיון אישי, מקרה הבוחן הפרטי משמש לקח חשוב עבור המרצים והסטודנטים. במקרה שכזה, על המרצה לנתח עם הסטודנטים את הסוגיה העקרונית ואת המקרה הפרטי כדי לבחון את הנושא הנדון. ועם זאת, עליו להימנע מלפגוע אישית בסטודנט. מקרה זה יכול לשמש אמצעי להסבר על הדרכים לנהל דיון בסוגיות פוליטיות נפיצות ולהתמודד עם משבר אישי בכיתה. נוסף על כך, מקרה זה יכול לשמש את המרצה להסביר לסטודנטים על חשיבותן של המערכות המסייעות שבית הספר מציע, שיוכלו לסייע להם בעת משבר מסוג זה. ייתכן שחלק מהסטודנטים לא היו מודעים לקיומן או לחשיבותן. לכאורה, זהו איננו המנדט של המרצה, ונושאים אלו אינם נכללים בסילבוס של הקורס. אולם למקרה הבוחן הזה יש חשיבות רבה לא רק בהיבט התאורטי והאמפירי במסגרת הקורס; חשיבותו גם בהדגמה ובהסקת מסקנות לגבי היבטים פסיכולוגיים וניהול כיתה. במילים אחרות, תפקידו של המרצה איננו מסתכם אך ורק בהעברת החומר הלימודי, אלא עליו גם להסב את תשומת לבם של הסטודנטים לממדים נוספים בחינוך שמעבר לכותלי המכללה להוראה. לדוגמה, הסטודנט שנפגע בפיגוע טרור או שקרובי משפחתו הם נפגעי טרור - מקרה פרטי זה מאפשר למרצה להבהיר לסטודנטים איזו הכנה מקדימה עליהם לקיים לפני ניהול דיון בעל רמת נפיצות גבוהה ואף לצפות לכך שסוגיות פוליטיות שלכאורה אינן נראות בעייתיות בתחילה, יצרו מתחים בכיתה. במקרה זה, למרות שהדיון הפוליטי עלול ליצור מתח בקורס, הוא משמש כלי למידה לדרך שבה ניתן להתמודד עם קונפליקטים בכיתה ומעין "מעבדת ניסויים" עבור הסטודנטים.

פוליטיקה אין משמעותה אמת אחת

החשש המרכזי מניהול דיון פוליטי בכיתה הוא מיצירת אמת אחת שאין בלתה, ושכל מי שמערער עליה מבין שמקומו אינו בכיתה. האם המרצה יכול לנהל דיון פוליטי בקורס ולכפות את דעתו המונוליטית על שאר הסטודנטים? האם כדי לרצות את המרצה ולקבל ציון גבוה, יחליטו הסטודנטים 'להתקרנף' וליישר קו עם המרצה? אלו הם חלק מהחששות שנידונים בשיקולים אם לקיים דיון פוליטי בכיתה. בחלק ממוסדות ההשכלה, יש מרצים הדוגלים באמת המוחלטת הנכונה לפי תפיסתם, והם פועלים בניגוד לגישה האקדמית הדוגלת בפלורליזם מחשבתי. דיקטטורה מונוליטית מחשבתית בכיתה עלולה לערער את חובתו המוסרית של המרצה כלפי תלמידיו. חובתו של המרצה היא לעודד חשיבה ביקורתית ויצירתית שעשויה לעתים לערער על המוסכמות המוסדיות ואף על דעותיו. דיון פוליטי הוא כלי הכרחי להבנה ולניתוח של המסגרות השלטוניות, החברתיות והכלכליות בישראל ואף ברחבי העולם. ללא הסבר, תרגול והבנת הפוליטיקה יתקשו חלק מהמורים לעתיד לנהל דיון פוליטי בכיתה. אין מטרתה של הכשרת המורים לחנך את המורה להיות פעיל פוליטי או לקדם אינדוקטרינציה (Hocutt, 2005) פוליטית חד-ממדית, אלא לסייע לפרחי ההוראה לגשר בין התאוריה למציאות הפוליטית הישראלית וללמד אותם איך לקיים דיון פוליטי פתוח מבלי לגלוש לעימותים ומבלי להכתיב לתלמידים איך לחשוב על פי אמת אחת.

פתיחת הפריזמה המחשבתית – אנחנו לא במרכז העולם

מדינות נוטות לראות את עצמן כמרכז העולם. גם אנחנו בישראל נוטים לראות את עצמנו כמדינה החשובה ביותר ביקום, גם אם אין זה נכון עובדתית. כדי לקיים דיון מעמיק על פוליטיקה בישראל, יש לבחון את הסוגיות הנידונות בהיבט השוואתי. על המרצה להראות לפרחי ההוראה שישנו עולם שלם מסביבנו הניצב לעתים מול אותן בעיות שאנחנו איננו מודעים לקיומן. ד"ר סיגל בן רפאל גלנטי (ממכללת בית ברל) ואנוכי לימדנו במשך שנים מספר את הקורס "דמוקרטיה ודמוקרטיזציה" בבית ברל. במסגרת הקורס למדו הסטודנטים בחלקו הראשון סוגיות תאורטיות בדמוקרטיה ובדמוקרטיזציה ובחלקו השני הם בחנו מקרי בוחן ממדינות העולם (למעט ישראל), המדגימים איך מדינות דמוקרטיות מתמודדות עם משברים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים. דיון במקרי הבוחן מהעולם הרחב אפשר לסטודנטים לקבל פרספקטיבה רחבה יותר ולהבין שגם מדינות אחרות בעולם מתמודדות עם חלק מהבעיות שבישראל מתמודדים עמן בכל יום. לדוגמה, אחת מהן היא המתח שבין חופש הביטוי לבין חופש הדת. אחת הסטודנטיות בקורס הציגה את המקרה של תיאו ואן גוך שנרצח בהולנד על ידי מוסלמי בעקבות מה שגורמים בקהילה המוסלמית פירשו כהעלבת הנביא מוחמד (Ruane, 2010). דיון במקרי בוחן ממדינות אחרות מאפשר לא רק להרחיב את האופקים עבור הסטודנטים ולספק תקפות מחקרית, אלא גם לבחון בהיבט השוואתי סוגיות פוליטיות תוך כדי עקיפת משקעים ומתחים אישיים ופוליטיים שעלולים לצוץ אם ננהל את הדיון אך ורק על מקרי בוחן ישראליים. דיון על מקרה בוחן ממדינה אחרת יאפשר למרצה - וגם למורה לעתיד מול כיתתו - לנהל דיון פוליטי "ניטרלי" מבלי לפתוח 'תיבות פנדורה' ישראליות בכיתה.

חשיבה ביקורתית מחוץ למדיה (מחוץ לקופסה)

חלק ממקורות המידע שאנחנו מתבססים עליהם בעת דיון על ענייני דיומא, מקורם באמצעי המדיה השונים, שחלקם מוטים פוליטית או בעלי אינטרסים שונים גלויים וסמויים מהעין. חלק מהקוראים את העיתונות היומית רואים במידע המופיע בה עובדה חד-ערכית שאין לערער עליה. הדיון בנושאים הפוליטיים מאפשר למרצים ללמד את הסטודנטים לקרוא את העיתונות היומית קריאה ביקורתית. קריאה ביקורתית של טקסטים פוליטיים חשובה לא רק למטרת הדיון בנושאי הקורסים אלא היא גם משמשת אמצעי ללמד את פרחי ההוראה כיצד לנתח טקסטים. מיומנות זאת חשובה, שכן היא מעניקה למורים לעתיד כלים אנליטיים שבעזרתם ילמדו את תלמידיהם בכיתה איך לקרוא ולנתח טקסטים במסגרת מטלות הקריאה והכתיבה.

אסקפיסט או פעיל פוליטי?

האם מטרתה של תכנית הכשרת המורים היא לחנך את פרחי ההוראה לפעילות פוליטית או לעודד אותם לאסקפיזם, כפי שנוהגים מעל 30% מאזרחי המדינה הבוחרים להימנע מהצבעה בבחירות לעיריות ולכנסת? אין זה מתפקידו של מערך הכשרת המורים לחנך את פרחי ההוראה למעורבות פוליטית וחברתית. תפקידה של הכשרת המורים היא לפתוח בפני הסטודנטים צוהר לחלק ממגוון הפעילויות הפוליטיות הקשורות לחינוך הקיימות בארץ. המטען החינוכי והכלים האנליטיים שלמדו וספגו פרחי ההוראה במהלך ההכשרה, יאפשרו להם לקבל החלטה עצמאית אם ברצונם להיות מעורבים פוליטית ואולי אף לחנך את תלמידיהם להיות אזרחים פעילים, ללא קשר למחנה הפוליטי שהם משתייכים אליו, או שמא ברצונם לא להיות מעורבים בפוליטיקה בארץ.

סיכום

לפוליטיקה יש מקום בהכשרת מורים בישראל. יש לבחון איך ניתן לשלבה במסגרת לימודי ההכשרה כדי להוסיף ממד חינוכי נוסף לדור המורים הבא שיהיו מודעים למשמעויות הפוליטיות השונות ושיוכלו לנהל דיונים פוליטיים עם תלמידיהם בחופשיות. הכנסת הפוליטיקה למערך ההכשרה להוראה מבלי לנסות להטות פוליטית את הסטודנטים וכן מתן כלים בידי המרצים ופרחי ההוראה לניהול דיון ולניתוח סוגיות פוליטיות יאפשרו להם בעתיד לנהל דיונים פוליטיים פתוחים ומבוקרים עם תלמידיהם. הם יוכלו לעשות זאת ללא חשש שמא גורמים שונים יאשימו אותם בניסיון לשכנע את התלמידים לתמוך בצד פוליטי כלשהו. יהיה בידיהם לחנך את תלמידיהם לנהל דיון פוליטי מתורבת ולא ברמה של פופוליזם תקשורתי שחלקנו שומעים ורואים בבית המחוקקים.

מקורות

דמיק, ב' (2011). אין מה לקנא: חיי היום-יום בקוריאה הצפונית. ירושלים: כרמל.

Hocutt, M. (2005). Indoctrination V. Education. Academic Questions, 18, 35-43.
Ruane J. M. (2010). The assassination of Theo Van Gogh: From social drama to cultural trauma. Social Forces, 89, 718-719.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?