דף פריט
29-08-2018

למה הכוונה בחונכות קבוצתית?

Kroll, J., (2016). What is meant by group mentoring? Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 24(1), 44-58.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר אינו עוסק בחונכות בחינוך דווקא אלא במושג "חונכות קבוצתית" ובמשמעותו. ניתן לגזור מהסקירה והדיון גם ליחסי חונכות בהתכשרות להוראה ובמסגרת ההתמחות. לחונכות קבוצתית תפקיד חשוב בלמידה ובצמיחה, בייעול ארגונים ובהתפתחות וקידמה של קהיליות שלמות. הקהילייה המדעית שהחלה לחקור את תופעת החונכות הקבוצתית התמקדה עד כה בעיקר ברציונל ובתוצאות שלה (Mullen, 2009 ,Darwin & Palmer, 2009). עדיין יש צורך לחקור ולהסביר דרך עבודה זו ולהציע בסיס ופרמטרים לבחינתה ולהבחנה בינה לבין חונכות בזוג.

התנסויות עכשוויות בחונכות קבוצתית – בבסיס גישת החונכות הקבוצתית עומדים פיזור כוח וסמכות, וראיית כל חבר בקבוצה כאחראי לבניית מנהיגות וחניכה. בחונכות קבוצתית מתבטלים מבנים היררכיים, שכן כל המשתתפים, ללא התייחסות לתפקיד בארגון או למעמד בקהילייה, נחשבים כתורמים תרומות בעלות ערך להתפתחות האחרים.

בספרות זוהו ארבעה טיפוסי חונכות קבוצתית (Huizing, 2012): א. חונך אחד לקבוצה; ב. חונכים רבים לאחד – שני טיפוסי חונכות הנחשבים מאפשרי חונכות קבוצתית כשחונך/חונכים הנבחרים על פי ניסיון ו/או ידע יוצרים את חוויית החונכות (Zachary, 2014); ג. חונכים רבים למונחים רבים כשהמשתתפים משמשים בתפקידים מובחנים (חונך או מונחה) ועובדים בקבוצה (שם); ד. חונכות עמיתים – חונכות הנבנית כחונכות המכוונת לעבודה בקבוצה ומנוהלת כך, כשכל משתתף נע בין תפקידי חונכות שונים ומשמש כחונך וכמונחה. העבודה שיתופית וכוללת אינטראקציות דיאלוגיות וחברתיות (Heikkinen, et al., 2012), זאת בשונה מ"מודל בנקאי" (Freire, 1970/2002) לפיו חונכים "מפקידים" מידע אצל המונחים. חברי הקבוצה צריכים לראות זה בזה דומים לפחות במרכיב אחד (גיל, רקע, התנסויות מקצועיות) שעל בסיסו ניתן לחלוק ולשתף (Skaniakos et al., 2014).

חונכות עמיתים שמות רבים לה: 1) חונכות בשיתוף (co-mentoring) – חונכות בשיתוף מתייחסת לסיוע תומך בין פרטים שיש ביניהם קשר שאינו היררכי. זהו קשר הדדי המזמין את המשתתפים לחלוק באחריות כחונכים וכמונחים.

2) קהיליית חונכות – קהיליות חונכות בנויות על הכרה, תמיכה, אתגרים והשראה. זהו סוג חונכות המכבד ויוצר ידידות בין השותפים כמו גם טיפוח התחדשות של תרבות לטובת כולם (2000 ,Daloz Parks). נוצרת רשת-של-השתייכות הכוללת חונכים, חברים ועמיתים, והיא מעודדת חקר רפלקטיבי בשאלות מעמיקות והתמודדות עם מצבים מכוונים – בעלי פוטנציאל לא נוח – עם אחרים. בקהיליית חונכות הפרטים משלימים זה את זה בחוזקות ובזוויות ראייה שונות והם ניצבים יחד מול אתגרים ותקוות.

3) חונכות קולבורטיבית – המושג נוצר בהקשר של מיזם (בפלורידה) עמיתות בין בית ספר לבין אנשי מקצוע מההשכלה גבוהה (Mullen, 2000). חונכות קולבורטיבית עשויה להניע שינוי באמצעות פיתוח יחסים סינרגטיים ומבנים ארגוניים. בדומה לשני הסוגים האחרים שלעיל, חונכות זו מקדמת תרבות אחרת בצד החונכות המסורתית – שלפעמים היא מנוגדת לדרכי העבודה הקיימות המאופיינות לעתים בהפרדה ובניצול (שם). חונכות זו מהווה זרז לשינוי פרקטיקות מסורתיות, שיטות היררכיות ותרבויות הומוגניות שעלולות להוביל לקיפאון.

4) מעגלי חונכות – התנסויות חונכות ששורשיהן בלמידה משותפת והמעודדות דיאלוג אותנטי וחלוקת/פיזור כוח בין תרבויות, מגדרים ורמות של היררכיה (Darwin, 2000). במעגלי חונכות חברי הקבוצה משתפים בהתנסויות, באתגרים ובהזדמנויות במטרה למצוא או ליצור פתרונות (Darwin & Palmer, 2009). בתוך כל מעגל יש לכל שותף לחונכות הזדמנות לפתח קשרים התפתחותיים שונים המאופיינים בהדדיות ובאמון (Murphy & Kram, 2014) ולהתנסות בהתנסויות רבות מזוויות ראייה מגוונות המגיעות אל מעבר למה שכל שותף יכול לתרום בעצמו.

תוצרים של חונכות קבוצתית – חונכות קבוצתית הצליחה לחלץ אנשים מעבודה בבדידות לעבודה שיתופית תוך שכל אחד רואה עצמו תורם ומוערך ומפתח הבנה של עצמו, של אחרים ושל הסביבה (Driscoll et al., 2009). נמצא כי חונכות קבוצתית תורמת לחיזוק יכולות תקשורת, לביטחון עצמי ומחויבות, לקידום בקריירה, לרכישת ידע ולתחושה של תמיכה המובילה ליצירת רעיונות חדשים ולפתרון בעיות (Mitchell, 1999). כל סוגי החונכות הקבוצתית שתוארו לעיל דומים בהיותם מושתתים על אותה פילוסופיה: מיקוד בצדק חברתי, פיזור/חלוקה של כוח וסמכות והשטחת ההיררכיה המאפשרת לכל השותפים – ללא קשר לתפקיד או תחום אחריות בארגון או בקהיליה – להיות מוערך ותורם לכלל.

חונכות קבוצתית – בדומה לחונכות בזוג – התקיימה מימים ימימה. דוגמאות היסטוריות מעלות את המודעות לדרך שבה התנסויות חונכות אלה שימשו לקידום פרטים וקהיליות שלמות; התנסויות עכשוויות מצביעות על מגמה דומה. עם זאת, עדיין ראוי להגדיר במדויק או ליצור פרמטרים הולמים כדי להבחין בין חונכות זו לבין הדרך המקובלת של חונכות בזוג. כותב המאמר מגדיר חונכות קבוצתית כאוסף של שלושה אינדיבידואלים ומעלה, הקשורים בקשר חברתי, מתאספים לצורך קידום מטרה ייחודית ומשותפת מתוך רצון לאתגר זה את זה ולתמוך זה בזה ולקדם צמיחה אישית ומקצועית של כולם.

ביבליוגרפיה

Daloz Parks, S. (2000). Big questions, worthy dreams: Mentoring young adults in their search for meaning, purpose, and faith. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

Darwin, A. (2000). Critical reflections on mentoring in work settings. Adult Education Quarterly, 50, 197–211.

Darwin, A., & Palmer, E. (2009). Mentoring circles in higher education. Higher Education Research & Development, 28, 125–136.

Freire, P. (1970/2002). Pedagogy of the oppressed (30th Anniv.). New York, NY: The Continuum, International Publishing Group.

Heikkinen, H., Jokinen, H., & Tynjala, P. (2012). Peer-group mentoring in a nut shell. In: Peer-group mentoring for teacher development. New York, NY: Routledge.

Huizing, R. L. (2012). Mentoring together: A literature review of group mentoring. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 20, 27–55.

Mitchell, H. J. (1999). Group mentoring: Does it work? Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 7, 113–120.

Mullen, C. A. (2000). Constructing co-mentoring partnerships: Walkways we travel. Theory into Practice, 39, 4–11.

Mullen, C. A. (2009). Re-Imagining the human dimension of mentoring: A framework for research administration and the academy. The Journal of Research Administration, XL, 10–31.

Murphy, W., & Kram, K. (2014). Strategic relationships at work: Creating your circle of mentors, sponsors, and peers for success in business and life. New York, NY: McGraw Hill.

Skaniakos, T., Penttinen, L., & Lairio, M. (2014). Peer group mentoring programmes in Finnish higher education. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 22, 74–86.

Zachary, L. (2014). Group mentoring: Strategies for success in group mentoring. Retrieved from: humanresources.about.com/od/coachingmentoring/a/group_mentoring.htm

מה דעתך?

Daloz Parks, S. (2000). Big questions, worthy dreams: Mentoring young adults in their search for meaning, purpose, and faith. San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Darwin, A. (2000). Critical reflections on mentoring in work settings. Adult Education Quarterly, 50, 197–211.
Darwin, A., & Palmer, E. (2009). Mentoring circles in higher education. Higher Education Research & Development, 28, 125–136.
Freire, P. (1970/2002). Pedagogy of the oppressed (30th Anniv.). New York, NY: The Continuum, International Publishing Group.
Heikkinen, H., Jokinen, H., & Tynjala, P. (2012). Peer-group mentoring in a nut shell. In: Peer-group mentoring for teacher development. New York, NY: Routledge.
Huizing, R. L. (2012). Mentoring together: A literature review of group mentoring. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 20, 27–55.
Mitchell, H. J. (1999). Group mentoring: Does it work? Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 7, 113–120.
Mullen, C. A. (2000). Constructing co-mentoring partnerships: Walkways we travel. Theory into Practice, 39, 4–11.
Mullen, C. A. (2009). Re-Imagining the human dimension of mentoring: A framework for research administration and the academy. The Journal of Research Administration, XL, 10–31.
Murphy, W., & Kram, K. (2014). Strategic relationships at work: Creating your circle of mentors, sponsors, and peers for success in business and life. New York, NY: McGraw Hill.
Skaniakos, T., Penttinen, L., & Lairio, M. (2014). Peer group mentoring programmes in Finnish higher education. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 22, 74–86.
Zachary, L. (2014). Group mentoring: Strategies for success in group mentoring. Retrieved from: humanresources.about.com/od/coachingmentoring/a/group_mentoring.htm

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?