29-08-2018

להביט בפריחת הסתוונית

אלוני, נ' (2016). להביט בפריחת הסתוונית. הד החינוך, צ(3), 56-54.

פרופ' נמרוד אלוני הוא ראש המכון לחינוך מתקדם וקתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי במכללת סמינר הקיבוצים

המאמר מציג תפיסה מודרנית ומעודכנת של חינוך רוחני, שמגדירה את עצמה באמצעות זיקות חיוביות לנאורות אינטלקטואלית, לאתיקה הומניסטית, לפוליטיקה דמוקרטית ולאקולוגיה הרמוניסטית (שאינה מסתפקת באתגר הקיימות הסביבתית אלא מוקירה את הטבע הבראשיתי ומבקשת קרבה והרמוניה עמו).

נקודת המוצא האידיאליסטית של חינוך רוחני היא, שהאתגר הייחודי והמובהק שבחיים אינו הישרדות, סיפוק צרכים גופניים, צבירת רכוש או השגת מעמד חברתי גבוה. בהמשך לטענתו של אריסטו, שעל האדם לפעול להגשמת היסודות המעולים שבו, החיים הרוחניים נוגעים בהתרחקות מודעת מעיסוק יומיומי וממדדים, המקובלים בחברה, לתחזוקה ולצמיחה כמו בסיס כלכלי, כוח פוליטי וכיו"ב. הם כוללים התפתחות אישית, שמשלבת בין הגשמת הנעלה והראוי לבין שלווה ואושר פנימי.

הנעלה והראוי, שבהוויה האנושית, מזוהה עם האמת, המוסר, החופש, היופי והשלום. הוא מתיימר לחרוג מתכתיבי הגוף ודחפיו וממוסכמות, שנוצרו בתהליכי חברות, אף שביסוד העיסוק הרוחני מונחות תשוקות, המניעות את הפרט שתכליותיהן שונות מאלה שבחיים הארציים. תשוקות אלה כוללות כמיהות מוסריות, אינטלקטואליות, דתיות ואמנותיות והן נתפסות כמנועי צמיחה להשבחת החיים, סגנונם והעשרתם. הטענה היא, שאין לבזבז את חיינו ב"מושב לצים", להתרשל בבניית דיוקננו או לחשוב, להתנהג או להתבטא באופן רדוד, בוטה או נלוז. במקום, יש תחילה לפתח מודעות ורגישות, ואלה יובילו לאחר מכן להתנהגות ראויה, לנדבנות ולהוויה מרובת משמעות ואושר.

במובן ההוליסטי, חינוך רוחני גורס, שהעיסוק המערכתי בחינוך הנוגע לטיפוח האדם, להנחת תשתיות לאיכות חיים משופרת וליצירת עולם טוב יותר אינו יכול להסתפק ביסודות מודרניים של השכלה אקדמית, אתיקה הומניסטית ואזרחות דמוקרטית. ודאי בעולם קפיטליסטי, שמלא בגירויים ובתרבות של מסכים, הגשמת המיטב שבאדם ללא עבודה סדורה על הגוף והנפש, על שלוות הנפש, על בהירות המחשבה, ועל הנדיבות אינה מספיקה.

הגוף והנפש מכתיבים לנו סוגים שונים של תביעות וגחמות, למשל קנאה אובססיבית, חוסר אמון בסיסי, התמכרויות, תאוות ממון, הפרעת קשב, ניכור וכיו"ב. הכתבות אלה נקבעות עבורנו מבחוץ והן מביאות להוויה חסרת נחת, להבנה מעוותת של המציאות ולהתנהגויות לא ראויות. כדי להתמודד ולהתגבר על לחצים אלה נדרש להתבונן על עצמנו ועל עולמנו הפנימי באופן שיטתי. פיתוח המודעות העצמית, תרגולי המדיטציה, היוגה ועוד תרגולים רוחניים יתרמו לנו מודעות ושלווה מוארת יותר ויקדמו אותנו לרמות גבוהות יותר של בריאות, שלווה פנימית, אושר, נדיבות וחמלה.

ההתרחקות מתחומי דעת מובנים ומסטנדרטיזציה של קריטריונים ושל תוצרי ידע מעלה שאלה בקשר ליכולת ללמד וללמוד את ה"סגולה הטובה" כלשונו של אפלטון ולהנחילה לאחר כדי להביאו להיות נאה וטוב. המחבר מדגיש, כי הוראה ולמידה רוחניות אלה הן אפשריות אך לא ניתנות למימוש באופן מכני, סטנדרטי או לינארי. אין מדובר בלמידת משפך בבחינת החדרת ידע סדור או בהקנייה טכנית של מיומנויות. מאידך, ידוע כי פעילות גופנית, המביאה להרגעת הנפש, תרבות אידיאולוגית של קשב וכבוד הדדי, השתייכות לקהילה, השתלבות הרמונית בטבע ועוד תרגולים גופניים ורוחניים שונים פועלים באופן נסתר ועקיף ומחוללים את התמורות האינטגרטיביות לקראת הוויה שלמה, מאושרת וראויה יותר.

החינוך הרוחני מביא אותנו להתבונן במה שכבר ראינו אך לא ידענו על קיומו. הוא מאפשר לנו להתבונן בשפעה, להכיר בסתוונית חדשה, בפריחת הדרדר, בנמלה הבונה את הקן, בעכביש הממתין לטרפו, ועוד. הוא מאפשר לנו לראות את מלאות אנושיותם של אנשים, שמוכרים לנו מזה שנים, להלל את יופיים ולמצוא את היופי (ואת האל) בשגרת חיינו במקום לחפשם במקום אחר.

הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?