דף פריט
30-08-2018

לא על היופי לבדו, על הוראה ביקורתית של ספרות

 נעמי דה מלאך . לא על היופי לבדו, על הוראה ביקורתית של ספרות, הוצאת הקיבוץ המאוחד , 2008


ד"ר  נעמי דה מלאך היא מורה ותיקה לספרות, שהקיפה בהוראה שלה את כל קשת הגילאים – מכיתה אלף ועד סטודנטים באוניברסיטה. ד"ר נעמי  דה מלאך הייתה מדריכה בתכנית לשוויון בין המינים שבמשרד החינוך, וכיום היא מלמדת בבית הספר הפתוח בחיפה ובמכללת אורנים. הספר החדש שלה הוא תוצאה של תסכול ממושך מהוראת הספרות המקובלת בבתי הספר. תסכול זה הוביל אותה לכתוב דוקטורט בנושא, ומכאן גם לספר שמציע הוראה אחרת של ספרות - הוראה שמשלבת גם תובנות פמיניסטיות וביקורתיות.    
 
ניתוח הקשיים והתסכולים הכרוכים בהוראת הספרות בבית הספר התיכון מוביל את נעמי דה-מלאך , מורה ותיקה להציע גישה חדשה להוראת מקצוע זה.  נעמי דה-מלאך מציעה שימוש מושכל במגוון עשיר של גישות תיאורטיות בחקר הספרות : תיאוריות של קריאה , תיאוריות פמיניסטיות ותיאוריות חברתיות המשולבות עם תובנות של הפדגוגיה הביקורתית. תוך כך נחשפים היבטים חברתיים הנדחקים בהוראה הסטנדרטית מפני ההיבטים האסתטיים.
 
מבלי לאבד את יופי הספרות ואת ייחודה הלשוני מציע הספר "לא על היופי לבדו" כי בשיעורי הספרות יעסקו גם בעוול ובדיכוי החבויים ברבות מיצירות הספרות הנלמדות , ישולבו יצירות שלא זכו להיכלל בקאנון המקובל, וידונו במשמעות החברתית של היעדר יצירות אלה ובהיעדרן של חוויות-חיים מסוימות בספרות הנלמדת. הוראה ביקורתית של ספרות נדרשת על מנת שלימודי הספרות לא יהיו מרכיב ממנגנון המיון וההדרה של החברה , אלא חלק ממערך חינוכי שיעורר בתלמידים מודעות חברתית ושאיפה לפעולה ממשית לשינוי פני החברה ולתיקון עולם.
 
נעמי דה-מלאך מציעה שמורים לספרות יעניקו לתלמידיהם יותר כוח ועצמאות מהנהוג כיום: כוח להתנגד למורים ולתפישת העולם שהם מביאים אל תלמידיהם , וכוח להתנגד ליצירות שהם קוראים. לפיכך, הוראת ספרות ברוח הפדגוגיה הביקורתית לא תתייחס אל היצירות הנלמדות בשיעורים כאל יצירות קדושות או מורמות מעם, אלא כאל טקסטים שכתבו בני אדם , אשר גם המורים וגם התלמידים אמורים להגיב עליהם ולנקוט כלפיהם עמדה ביקורתית.
 
עוד מציעה נעמי דה-מלאך שמורים יפתחו מודעות להנחות התיאורטיות המנחות אותם בהוראת הספרות , יחשפו בפני התלמידים  את שיקוליהם וישתפו אותם בשיח התיאורטי.  הם יעלו בפניהם את ההתלבטויות והמחלוקות סביב הסוגיה, יפתחו דיון ויאפשרו להם להשתתף בו. דיון זה ידגיש בפני התלמידים את העובדה כי יש אינספור שיטות ודרכים לקרוא כל טקסט ספרותי , וכי אין דרך אחת נכונה או בלעדית. המבקשים ללמד ספרות  ברוח הפדגוגיה הביקורתית יציגו בפני התלמידים מרחב מגוון ככל האפשר של דרכי קריאה , ויתייחסו למעלות ולחסרונות של כל אחת מהן.
 
 תוכן העניינים
 
חלק ראשון : המסגרת התיאורטית
 
פרק 1 : תיאוריות פדגוגיות
 
  • הפדגוגיה המסורתית
  • הפדגוגיה הליברלית
  • הפדגוגיה הביקורתית
  
פרק 2 : תיאוריות של ספרות והוראת הספרות
 
  • הוראת הספרות בטרם הייתה הספרות לדיסציפלינה
  • הניו– קריטיסיזם
  • עידן פרוץ התיאוריה
  • עידן פרוץ התיאוריה והקריאה נגד טקסט
  • מה נותר מהניו-קריטיסיזם
  
חלק שני : המעשה
פרק 3: התפתחות הוראת הספרות בבתי הספר התיכוניים בישראל
 
  • התקופה הראשונה : בין 1956- ל-1964
  • התקופה השנייה : בין 1964 ל-1979
  • התקופה השלישית : בין 1979 ל-2000
  • התקופה הרביעית : מ-2000 עד היום
 
 פרק 4 : הוראת ספרות ברוח הפדגוגיה הביקורתית
 
  • כפיפות בשיעור הספרות
  • המרד בהגמוניה
  • המרד ביוצר/ת או היוצר מת, תחי הקוראת !
  • המרד בטקסט : מהביקורת המסורתית אל הדקונסטרוקציה
  • פריצת גבולות הספרות : מתחומים למרחבים
 סיכום
 
מקורות וביבליוגראפיה
 
מפתח
 
 
 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?