דף פריט
30-08-2018

כשירות תרבותית בעבודתם של מורים מתחילים/מתכשרים

מאת: A..L Dee

Dee, A.L. (2012). Evidence of cultural competence within teacher performance assessments, Action in Teacher Education, 34, 262-275.


מילות מפתח: הוראה רב-תרבותית, יכולת הוראה תרבותית, מורים מתחילים

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע ומסגרת מושגית - יושרה מקצועית ודמוגרפיות משתנות בבתי הספר הציבוריים בארה"ב יחד עם סטנדרטים להכשרת מורים בתחום של יכולת התמודדות עם אוכלוסיות לומדים מגוונות, דורשים שמתכשרים להוראה יהיו בעלי ידע, כישורים ודיספוזיציות הנדרשים לעבודה זו. הדגש הגדל והולך על איכות המורים ועל אחריותיות (Herrera & Murray, 2004, Luster, 2010) הופכת את ההוראה בכיתות הטרוגניות לתחום הערכה הדורש שיקול דעת רב יותר. יכולת זו צריכה להיות מוערכת בהערכות ביצועי מורים אותנטיות כמו ה- ("Teacher Work Sample"(TWS *, שהוא כתיבה המהווה הזדמנות למתכשרים להוראה להדגים, לתאר ולחשוף שיקולים, ידע ויכולות הוראתיות שונות שלהם. הכלי, שפותחה לפני 25 שנה, ולקיים רפלקציה על המעשה (Bell et al., 2007, Denner et al., 2009).

הספרות המחקרית מתייחסת בהרחבה לשאלת המרכיבים של כישורים תרבותיים של מורים מתחילים ולזיהוי הדרך שבה ההכשרה מסייעת למתכשרים לפתח כישורים אלה(Butler et al., 2006, Klug et al., 2006). כישור תרבותי משקף את יכולת המורים להעריך את תרבותם הם ולהגיב להבדלים תרבותיים בדרכים המכירות ומוקירות אחרים (Lindsey et al., 2005, Barnes, 2006).

כישור תרבותי מושפע מתפישות, מעמדות ומדיספוזיציות, מניסיון קודם (Moore, 2008) ומהשיבוץ בשדה (Lee & Dallman, 2008, Wong, 2008 ). לתוכניות ההכשרה אין כמובן יכולת לשלוט בהטיות שמביאים עמם המתכשרים ללימודים ולהתנסות, אך הן בעלות השפעה על עיצוב מחודש של עמדות ודיספוזיציות אלה.

ה-( Teacher Work Sample (TWA הוא דרך הוראה שבה, כאמור, המתכשרים/המתחילים כותבים עבודות הכוללות תיאורי תלמידים, רפלקציות ומערכי שיעורים שנעשים על ידם במסגרת ההתנסות המעשית. מסמכים כתובים אלה, שנותחו בניתוח תוכן במחקר זה, שימשו עדויות לדיספוזיציות ולעמדות של המתכשרים להוראה ביחס לשונות. כלי זה נתפס מזה זמן רב ככלי הערכה תקף של ההתנסות המעשית, כשמחקרים רבים מתמקדים בתוקף ובמהימנות שלו (Denner et al., 2005). עם זאת רק מעט מחקרים בחנו את היכולת התרבותית שנבדקה במחקר זה (Dee, 2011).

 שאלת המחקר: כיצד מטפלים מתכשרים להוראה בתופעת השונות בדרכים המפגינות כשירות תרבותית כפי שעולה מן ה-TWS ?

מה נמצא במחקר? - ניתוחי התוכן של העבודות הכתובות העלו ארבע קטגוריות מובחנות של מתכשרים, והן אופיינו על פי מידת הביטוי של הכשירות הנבדקת בהן :

הקטגוריה הסטאטית (5 עבודות) - העבודות שנכללו בקטגוריה זו לא כללו עדויות על תנועה לקראת קיום או פיתוח של כשירות תרבותית. תיאורי התלמידים כללו מידע אובייקטיבי בעיקרו (גיל, ציונים וכדו'), הרפלקציות- התייחסות לבעיות משמעת והמערכים – הוראה פרונטלית אחידה לכול. כך גם לגבי תיאור הקהילה הסובבת את בית הספר. גורם הקשיים של המורה הוא התלמיד ותגובותיו להוראה.

הקטגוריה הריאקטיבית (3) – העבודות בטאו אמנם תגובה לנושאים של שונות אך ברמה פשטנית או שטחית. בתיאורי התלמידים היו התייחסויות מוגבלות לשונות, אך העיקר כלל מידע אובייקטיבי כנ"ל. כך גם לגבי תיאורי הקהילה. מערכי השיעורים לא כללו התייחסות מעמיקה לשונות בין הלומדים ולא בטאו השפעה של מאפייניהם על דרכי ההוראה.

הקטגוריה האקטיבית (9) – העבודות כללו תיאורים והערות לגבי האינטראקציה הדינמית עם גורמים סוציולוגיים שהשפיעו על התכנון ועל ההוראה עצמה. תיאורי התלמידים היו שלמים ומפורטים גם בהיבטי תרבות ואתניות. גם תיאור הקהילה היה רחב וכלל גם ערכים ומסורות. תכנון השיעורים ביטא הבחנה ברורה בין הלומדים וצרכיהם השונים.

הקטגוריה הפרואקטיבית(4) – עבודות אלה בטאו מרכיבים של חשיבה מתקדמת, ונתנו ביטוי למצב אידיאלי. הסטודנטים בקטגוריה זו התייחסו להשפעות של כל גורם חברתי, תרבותי ואקדמי על תכנון יחידת ההוראה, ובטאו הבנה של תהליכים וגורמים המסבירים תופעות והתנהגויות. מערכי השיעור כללו הבחנה בין רמות ברמה של מורים מומחים בהיבטי תוכן והערכה.

לסיכום, מורי מורים יכולים להשתמש בארבע הקטגוריות הנ"ל כדי להעריך את העמדות והכישורים שיש למתכשרים בהקשר של שונות תרבותית והטיפול בה. המיון לקטגוריות (המאמר כולל גם טבלה ממיינת) מצביע על המקום/השלב שבו נמצא הסטודנט/המורה המתחיל בהקשר של היכולת התרבותית. התוכן, המופיע במסמכים שנותחו כאן ובהערכות ביצוע אחרות עשוי להצביע על צמיחה בכיוון של מודעות לשונות תרבותית(או על העדרה); לכן הטבלה המופיעה במאמר עשויה לשמש בידי מורה המורים מדריך או אמצעי שבאמצעותו ניתן ליזום שיחות בנושא ולבררו, וגם לתת למתכשר הזדמנות להתמודד עם הטיות בחשיבתו ולנסות לשנות אותן ואת דרכי עבודתו עם תלמידים בכיתה (Moore, 2008). ובכך חשיבותו של המחקר להכשרת מורים.

לנוכח תשומת הלב הניתנת ליכולות רב-תרבותיות בשדה החינוך (Barnes, 2006, Sleeter, 2009) ההתמקדות ברפלקציה כפרקטיקה חשובה למורי מורים, ההשפעה של ההתנסות המעשית בפיתוח כשירות זו (Wong,2008 ) וההתקדמות לקראת שימוש רב יותר בהערכות של ביצועי מורים (Luster, 2010), ראוי שייעשה שימוש בכלי אמין שבו יוכלו מורי מורים להשתמש בהקשר המדובר כאן.

* TWA- מדובר במסמכך שנכתב ע"י המתכשר שבו הוא מקשר פרקטיקה לרעיונות ולכישורים שלמד במסגרת ההכשרה וההתנסות. מסמכים אלה יכולים להעיד על יכולותיו של המתכשר: לתכנן ולבצע הוראה מבוססת-סטנדרטים, להעירך למידת תלמידים, לחשוב רפלקטיבית על הוראה ועל למידה ולתת עדויות אמינות על יכולתו לאפשר למידה לכל לומד ולומד

ביבליוגרפיה

Barnes, C.I. (2006). Preparing preservice teachers to teach in a culturally responsive way, Negro Educational Review, 57(1)-2), 85-100.
Bell, D., et al., (2007). The teacher work sample: Candidate and mentor perceptions, Mid-Western Educational Researcher, 22(2), 27-37.
Butler, M.B., et al., (2006). Case-based methodology as an instructional strategy for understanding diversity: Preservice teachers' perceptions, Multicultural Education, 13(3), 20-26.
Dee, A. L., (2011). Preservice teacher application of differentiated instruction, The Teacher Educator, 46(1), 53-70.
Denner, P., et al., (2009). Fairness and consequential validity of teacher work samples, Educational Assessment, Evaluation and Accountability, 21(3), 235-254.
Herrera, S.J.,& Murray, K.G. (2004). Accountability by assumption: Implications for reform agendas for teacher preparation, Journal of Latinos and Education, 5(3), 189-207.
Klug, B.J., et al., (2006). Stepping out of our own skins: Overcoming resistance of isolated preservice teacher populations to embracing diversity in educational settings, Multicultural perspectives, 8, 30-37.
Lee, S., & Dallman, M.E. (2008). Engaging in a reflective examination about diversity: Interviews with three preservice teachers, Multicultural Education, 15(4), 36-44.
Lindsey, R.B., et al., (2005). The culturally proficient school, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
Luster, J. (2010). Why states should require a teaching performance assessment and a subject matter assessment for a preliminary teaching credentials, Research in Higher Education Journal, 8, 1-16.
Moore, F. (2008). Preparing elementary preservice teachers for urban elementary science classrooms: Challenging cultural biases toward diverse students, Journal of Science Teacher Education, 19(1), 85-109.
Sleeter, C. (2009). Developing teacher epistemological sophistication about multicultural curriculum: A case study, Teacher Education, 31(3), 3-11.
Wong, P. (2008). Transactions, transformation and transcendence, Multicultural Education, 16(2), 31-36.

מה דעתך?

Barnes, C.I. (2006). Preparing preservice teachers to teach in a culturally responsive way, Negro Educational Review, 57(1)-2), 85-100. Bell, D., et al., (2007). The teacher work sample: Candidate and mentor perceptions, Mid-Western Educational Researcher, 22(2), 27-37. Butler, M.B., et al., (2006). Case-based methodology as an instructional strategy for understanding diversity: Preservice teachers’ perceptions, Multicultural Education, 13(3), 20-26. Dee, A. L., (2011). Preservice teacher application of differentiated instruction, The Teacher Educator, 46(1), 53-70. Denner, P., et al., (2009). Fairness and consequential validity of teacher work samples, Educational Assessment, Evaluation and Accountability, 21(3), 235-254. Herrera, S.J.,& Murray, K.G. (2004). Accountability by assumption: Implications for reform agendas for teacher preparation, Journal of Latinos and Education, 5(3), 189-207. Klug, B.J., et al., (2006). Stepping out of our own skins: Overcoming resistance of isolated preservice teacher populations to embracing diversity in educational settings, Multicultural perspectives, 8, 30-37. Lee, S., & Dallman, M.E. (2008). Engaging in a reflective examination about diversity: Interviews with three preservice teachers, Multicultural Education, 15(4), 36-44. Lindsey, R.B., et al., (2005). The culturally proficient school, Thousand Oaks, CA: Corwin Press. Luster, J. (2010). Why states should require a teaching performance assessment and a subject matter assessment for a preliminary teaching credentials, Research in Higher Education Journal, 8, 1-16. Moore, F. (2008). Preparing elementary preservice teachers for urban elementary science classrooms: Challenging cultural biases toward diverse students, Journal of Science Teacher Education, 19(1), 85-109. Sleeter, C. (2009). Developing teacher epistemological sophistication about multicultural curriculum: A case study, Teacher Education, 31(3), 3-11. Wong, P. (2008). Transactions, transformation and transcendence, Multicultural Education, 16(2), 31-36.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?