דף פריט
30-08-2018

כלי להערכה משולבת כחלק מהערכה בקורס מכללתי בנושא "חלופות בהערכה"


גוטליב, א' (2013). כלי להערכה משולבת כחלק מהערכה בקורס מכללתי בנושא "חלופות בהערכה". דפי יוזמה, 7, 16-11.

מילות מפתח: הערכה מסכמת, הערכה מעצבת, חלופות בהערכה

כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה.

על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה. היבטים אלה נבחנו לצד משימות ביצוע (לוי, תשנ"ז) לאורך כל הסמסטר שביצעו הסטודנטים כחלק מהיכרות עם משימת הערכה מעצבת וכחלק מההערכה שלהם בקורס. כך נוצר כלי אחד המאגד שני אמצעים – מבחן וחלופות למבחן, ושני אמצעים אלה זכו להעצמה באמצעות הקשרים ביניהם.

הפעילות בעזרת הכלי נעשתה בשני שלבים. בכל שלב התמודדו הסטודנטים עם שתי משימות. כמשימה 1 בשלב הראשון קיבלו הסטודנטים משימת ביצוע מתמטית, וכמשימה 2 בשלב זה הם התבקשו לבחור קריטריונים לבדיקת המשימה. לאחר השלב הראשון מסר כל סטודנט את גיליון הביצוע שלו למשימה 1 לבוחן ושמר אצלו את הקריטריונים שבחר לבדיקתה ממשימה 2.

כדי לבצע את השלב השני החליף הבוחן בין כל שני סטודנטים את גיליונות הביצוע למשימה 1 (לצורך מעקב צוין מספר הסטודנט על כל גיליון ביצוע). במשימה 3 (הראשונה בשלב השני) התבקשו הסטודנטים לבדוק את גיליונות הביצוע של עמיתיהם על-פי הקריטריונים שבחרו במשימה 2 משלב ראשון, והתבקשו לרשום את הערכתם על פיהם. במשימה 4 (האחרונה) התבקשו הסטודנטים לבחון את הקריטריונים שבחרו במשימה 2 לאור הבדיקה של גיליון הביצוע של העמיתים ולתת על כך דיווח.

משימת הביצוע המתמטית (משימה 1 בשלב הראשון) עוסקת בסיטואציה מוכרת בשאלות מתמטיות בנושא התרוקנות או מילוי מכל בקצב אחיד. ואולם בניגוד לשאלות שבדרך כלל ניתנות בסיטואציה כזו או אחרת, הדרישה במשימה כאן היא לחבר שאלות בהקשר לסיטואציה. נוסף על כך, לשאלות שיוצעו יש לתת תשובות וכן יש להציע קריטריונים להערכת השאלות והתשובות (משימה 2).
עצם העובדה שהסטודנטים מחברים שאלות ועונים עליהן בידיעה מראש שיצטרכו להעריכן מעלה את רמת האחריות והחשיבה של הסטודנטים באשר לשאלות שינסחו והתשובות שייתנו עליהן. משימה 3 בשלב שני גם היא מתבצעת עם המבט אל משימה 4, שבה הסטודנטים מתבקשים לתת משוב על הקריטריונים שבחרו.

מכיוון שהכלי ואופן הפעלתו היו חדשניים ולא מוכרים, התבצעה סימולציה של הפעלת הכלי בשיעור האחרון בקורס. הסימולציה התנהלה באותה מתכונת שתוראה לעיל למעט משימה 4. בעקבות הרפלקציה שביצעה מחברת המאמר על הכלי והפעלתו במהלך הסימולציה, היא ראתה לנכון להוסיף את משימה 4 לכלי שהופעל בתום הקורס. (גם ממנה כמרכזת הקורס וכבונה כלי חדש נדרשת רפלקציה, ובעקבותיה נדרש שדרוג הכלי על מנת לאפשר לסטודנטים להפיק תועלת מרבית ממנו). שני המפגשים של הסטודנטים עם הכלי (בסימולציה ובמועד הבחינה) היו אפוא עליית מדרגה נוספת ושיא חדש בהתנסות בחלופות בהערכה.

בסימולציה משימת הביצוע עוסקת במיומנות מוכרת בשאלות מתמטיות הנוגעות לנפח, אך היא נעשית בהקשר לא מוכר – מכל שמידותיו לא נתונות, ולכן הדרישה במשימה היא אומדן ולא חישוב מדויק, שאותו צריך להצדיק. משימות 2 ו-3 לא השתנו.
מכיוון שמחברת המאמר רצתה שהמשימה המסכמת תכלול היבטים מרכזיים מתהליך הלמידה, לרבות מהותה של מטלה מתמטית, היה ראוי, לדעתה, שגם משימת ביצוע תיכלל במשימה המסכמת. ואולם הרעיון של הכנסת משימת ביצוע למתכונת של מבחן עורר אצלה קונפליקט בין הזמן המוקצב למבחן לבין הצורך בהטמעת הידיעה שמשימות במתמטיקה לא בהכרח ניתנות לפתרון מידי. זאת ועוד, יש לציין שהייתה הטרוגניות בידע המתמטי של הסטודנטים בקורס. על-פי נתוני הקורס ומטרותיו היה אפוא קושי למצוא תוכן מתמטי למשימת הביצוע שלא יהווה מכשול לבעלי ידע מצומצם במתמטיקה ובד בבד יאתגר את בעלי הידע הרחב וגם ישיג את מטרות הקורס.

כדי להתמודד עם ההתלבטות והקושי בחרה מחברת המאמר משימות ביצוע (חיבור שאלות ועריכת אומדן) שאין אלגוריתם ברור להתמודדות אתן, אבל עם זאת הן נתונות בתוך הקשר מוכר ושכיח במתמטיקה (מילוי/ריקון כלים ונפח). עקב בחירה זו יצרו הלומדים חיבור מהיר להקשר, ומרב האנרגיה המחשבתית שלהם נותבה כבר בשלב הראשון לביצוע המשימה עצמה. (במשימות ביצוע לא תמיד ברור מהו ההקשר המתמטי שיש לגייס כדי להתמודד אתן. לעתים אפשר בקלות לשייך משימות ביצוע לנושא כללי כמו גאומטריה, אלא שהשיוך לא מוביל בהכרח לפתרון).

הכלי להערכה משולבת מנצל את האינרציה שיש במערכת הבית ספרית, ובכלל זה אצל המורים, בשימור המסגרת הכללית המקובלת על ידי מבחנים ויחד עם זאת משלב עקרונות לשימוש בחלופות בהערכה. אופי הכלי מאפשר שימוש בו גם בתחומי דעת שונים (לשם כך יש צורך רק בהחלפת משימת הביצוע, משימה 1, במשימת ביצוע בתחום התוכן הרלוונטי). כמו כן הכלי מתאים גם להשתלמויות בפיתוח סגל הוראה.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר , מערכת פורטל מס"ע , מכון מופ"ת

מקורות המידע שצוטטו בסיכום
בירנבוים, מ' (1998). חלופות בהערכת הישגים. תל-אביב: רמות.
לוי, א' (תשנ"ז). הערכה חלופית: הלכה למעשה, קובץ של חקרי מקרה והערות רפלקטיביות. תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך התרבות והספורט.

מה דעתך?

    האם קיימים משימות הערכה חלופיות? אשמח לקבל מידע או הפנייה.תודה ויקטוריה

    פורסמה ב 02/09/2014 ע״י כהן ויקטוריה
    מה דעתך?