30-08-2018

ילדים חסרי ערך – ביקורת ספר

"לא למיין, לא להסליל, לא להשוות, לא לאלץ ילדים להתחרות” - מפציר חן למפרט במערכת החינוך, ומסביר היטב מדוע החינוך למצוינות מזיק כל כך

• שירה סתיו

בספרו החדש והנוקב כותב חן למפרט, פדגוג ביקורתי, על "איוולת המצוינות", ומתאר את האופן שבו נהפך המושג הריק הזה (שכן כל כולו פונקציה של השוואה בין ביצועים יחסיים) לאידיאל חינוכי בפני עצמו. הוא מראה כיצד הצבת ההצלחה כערך פירושה ויתור על הסיבתיות ועל הדרך, כלומר על החינוך. אם כל המטרה של בית הספר היא להצליח בלימודים – הרי שכל הדרכים כשרות לכך, גם אלו שלא בהכרח נתפשות כ”חינוכיות”, כמו אופורטוניזם, מניפולטיביות ואפילו רמייה. ואולם המקרה של “פרויקט מצוינות” בבית הספר של בתי מוכיח שהוויתור אינו רק על החינוך. גם ה”מצוינות” או ה”הצלחה” עצמן הן לא יותר מקלישאות נבובות, ואפילו העוסקים בדבר כבר לא מאמינים בהן.

הספר כולו מכוון להצביע על סתירה מהותית בין תחרותיות לבין חינוך. לשם כך הוא נעזר בטיעון הפשוט והמשכנע כי התחרותיות יוצרת תחושת חוסר ערך (בקרב כל מי שלא זכו בתחרות, כלומר הרוב הגדול), וחינוך אינו יכול לפעול בתנאים של חוסר ערך, שחולקים המעורבים כולם: הממסד החינוכי, בתי הספר, מנהלים, מורים, תלמידים והורים.

למפרט מראה כיצד השתלטו הנורמות הניאו־קפיטליסטיות על ההיגיון החינוכי – החל במהלכים כלכליים בעלי משמעות חברתית ברורה, כמו צמצום המגזר הציבורי והפרטת שירותים בסיסיים, וכלה באמונות כלליות רווחות, המנמקות את הפערים הלימודיים באחריותם האישית של תלמידים לגורלם .

הספר מעניין לקריאה וניכר שנכתב בלהט של מסירות רעיונית וזעם ניחר על האידיאולוגיה השלטת ועל שליחיה. הוא סוקר תיאוריות חינוכיות, כלכליות וחברתיות רבות ודוגמאות שונות מרחבי העולם.

לסקירה של שירה סתיו על הספר

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?