29-08-2018

טקסטים גרפיים כתשתית לכתיבה אקדמית

תובל, ח' וגוברמן, ע' (2015). טקסטים גרפיים כתשתית לכתיבה אקדמית. הד הגן, עט(ד), 43-36.

היכולת ליצור, לבחור, להעריך ולבקר טקסטים גרפיים, מילוליים ואחרים, מהווה תנאי הכרחי להשתלבות מלאה בחברה המודרנית. בניגוד לשפה הדבורה, השפה הכתובה לא נתמכת בהבעות פנים ובהקשר חוץ-טקסטואלי. לכן, על הטקסטים להיות בהירים ומפורשים. הפקת הטקסט, הכוללת תכנון, ניסוח, הבניה ורפלקציה, מכוונים ליצור שינוי אינטלקטואלי אצל היוצרים. המאמר עוסק ביצירת טקסטים בהקשר הלימודי ומראה כיצד ניתן לנצל טקסטים גרפיים לצורך הכנת תשתית ליצירה של טקסטים אקדמיים החל מהשלבים הראשונים של ההתפתחות האוריינית.

מסגרת חינוכית מאפשרת, לא אחת, להשתמש בייצוגים תמונתיים כדי להעשיר את אוצר המילים והמושגים בדיסציפלינות השונות. למשל, הפקת רישום של שתיל חציל, שצמח בגינה, יכולה לשמש תשתית לרכישת אוצר מילים בבוטניקה (תובל וגוברמן, 2011). הפקת הרישום מחייבת את הילד בהתבוננות מפורטת ומביאה לזיהוי חלקי הצמח ושיומם תוך כדי רישום. ללא הרישום יתכן שהצורך בשיום לא היה קם, או שמושאי השיום לא היו מזוהים בדיוק.

איור עשוי להיות חלק מספר או טקסט מידעי, שמספק לילדים מידע בנושאים שמעניינים אותם כמו רכבות, פרפרים או דינוזאורים (Duke, 2003). מחקרים מלמדים, כי ילדים בגיל הגן יכולים לחזור על עיקרי התוכן של טקסטים מידעיים שנקראו ולשחזר את שפת הטקסט והמבנה שלו כשהם מעיינים בהם ומדמים קריאה (שם). לדוגמה, אוסף תצלומים, שמתעדים הקמה של גינת ירק וצמיחת הירקות, מהווים טקסטים מידעיים הניתנים לארגון כספר. בעזרתם, ילדים יכולים לשחזר את תהליך הקמת הגינה בהקשר שמרוחק מהאירועים עצמם. השחזור מעורר שיח מתמשך, מפורש, מפורט ומאורגן והוא שונה מהתבטאויות ספונטניות של ילדים צעירים, המאופיינות בשיח מקוטע, הנוגע לעשייה קונקרטית ומיידית. שילוב של טבלאות, לוחות זמן ותצלומים יוצרים "מפורשות" ו"הרחקה", שמאפיינים כתיבה אקדמית: הטקסטים הגרפיים מפורשים כי ניתן ללמוד מהם על האירועים המתועדים אף ללא חוויה באופן ישיר.

דף מידע ומילון הם טקסטים מידעיים, שיכולים להיווצר בעקבות תצפית, ושמשמשים להעשרת הידע של הילדים ולהעשרת אוצר המילים שלהם. דוגמה לטקסטים כאלה הם דף מידע על אודות דגים ומילון עברי-רוסי ובו אוצר מילים הקשור לדגים בעקבות תצפית בגן בו ילדים עולים שהעלו שאלות רבות בנוגע לדג תוך צפייה באקווריום. דף המידע יכול להיות מאורגן כערך באנציקלופדיה: תחילה מופיע השם, לאחר מכן יופיע מבנה הגוף, ולאחריו ההתנהגות וסביבת המחיה, האקווריום. המילון משלב שפה כתובה עם איורים. מילון עברי-רוסי, למשל, מכיל מילים בשתי השפות ואיור שמבהיר את המשמעות אך הוא אינו מסודר לפי האלף בי"ת.

בגנים רבים נעשות פעילויות ברוח המדע, שמטרתן להניח תשתית לתהליך חינוכי מתמשך המגשר בין עולם הילדים לפעילות מדעית. מאפייניה של פעילות זו הם איסוף מידע, שימוש בכלים המאפשרים איסוף שיטתי ומדויק של מידע ובחינה של אפשרויות פעולה, פתרונות והסברים שונים תוך הסתמכות על המידע הרלבנטי שנאסף לשם כך. דוגמה לפעילות כזו היא איתור טפילים בעלי צנוניות באמצעות זכוכית מגדלת. עד לשימוש במכשיר זה, הילדים לא היו מודעים כלל לקיומם של הטפילים וחשבו, כי מקורם של החורים שהבחינו בעלים הוא בנזק שנגרם על-ידי ציפורים. תיעוד הממצא הבלתי צפוי יכול לשמש בסיס לטקסט עיוני על המזיק ואמצעי להיזכרות במידע שנלמד אודותיו. תיעוד של השערות לצד ממצאים ועימות בין הממצאים שהתקבלו להשערות שהופרכו יכול לתרום לטיפוח החשיבה המדעית. הדיווח על כל הממצאים, לרבות הממצאים שלא אומתו בפועל הם חלק מכתיבת דוחות מעבדה ומאמרים מדעיים. בהכנת הדיווח, ניתן לעמוד על המבנה האופייני של דיווחים כאלה ועל ההתאמה של טקסטים מסוגים שונים לכל חלק. כך, למשל, ניתן להיעזר בתצלומים לתיעוד ובטבלה לרישום השערות וממצאים. יש לקחת בחשבון שלעתים לא יהיה ניתן לענות על התהיות, שיעלו במהלך הפעילות המדעית, באמצעות הכלים שעומדים לרשות הצוות ויעלה הצורך בגיוס עזרה ממומחים או ממקורות ברשת. מצבים כאלה עלולים להיתפס ולהיחוות כ"כשלון", אך הם מהווים הזדמנות ללמידה נוספת ולראייה מורכבת יותר של המציאות.

ארגון הטקסטים מאפשר לילדים להתלבט בשאלות באילו ייצוגים להתמקד וכיצד לארגן את הטקסט כולו באופן ליניארי. הילדים יכולים להזיז את הפריטים באופן פיזי במרחב כדי ליצור טקסט בעל אופי ארגוני שונה, להשוות ביניהם ולהחליט בדבר הארגון המתאים ביותר. הסדר הזמין והנוח ביותר להצגת הדברים בכתב הוא הסדר, שמשקף את רצף האירועים בזמן. כשסדר האירועים בזמן אינו מהותי, הילדים צריכים לאתר עקרון מארגן אחר, ובכך הם נחשפים למבנה הטקסט ולחלופותיו, תוך פיתוח מודעות מטא-טקסטואלית למידה, שבה מבנים שונים מתאימים למטרות שונות. לדוגמה, מילון ואיור מדעי מתאימים במיוחד לשיום, אך כדי להציג מידע נוסף רצוי להפיק דף מידע. מטרות הטקסט מכתיבות את הבחירה והארגון של פריטים ומהוות הזדמנות להיכרות עם סגנונות כתיבה שונים. מגוון של ייצוגים למטרות שונות מעודד הבנה של התחומים המיוצגים ושל דרכי הייצוג. בתהליך חוזר של הפקת הטקסטים מונחת תשתית טובה יותר לכתיבה ועיון חוזר בהם מחזק את הזכירה של מה שנלמד בתהליך. מצבים שבהם הטקסטים לא מובנים דיים יכולים לשמש מקור להפקת לקחים בעתיד.

לסיכום, במהלך השהות בגן, ילדים יכולים לתעד את מגוון הפעילויות שלהם באמצעות טקסטים גרפיים לא מילוליים. תהליך התיעוד ותוצריו עשויים להעצים את התנסויותיהם, לתרום לזכירתן, ולשמש כלי דיווח ויצירת קשר עם המשפחות. בנוסף, וכפי שמאמר זה הראה, לתהליך התיעוד עשויה להיות תרומה בהנחת תשתית לכתיבה אקדמית. באמצעות טקסטים גרפיים ניתן ליצור ספרים מידעיים בנושאים ספציפיים, אנציקלופדיה, מילון ומאמר מדעי. פעילות כזו בגן מטפחת את הכישורים הנדרשים לכתיבה אקדמית כחלק מפעילות מהנה וחווייתית.

ביבליוגרפיה

תובל, ח' וגוברמן, ע' (2011). איורים "נרטיביים" ואיורים "מדעיים" בארגז הכלים של ילדי גן. בתוך ע' קורת וד' ארם (עורכות) אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו-לשוניות וקשיים (פרק 5, עמ' 108-93). ירושלים: מאגנס.

Duke, N.K. (2003). Information books in early childhood. YCYoung Children, 58(2), 14-20.

סיכום המאמר נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?

תובל, ח’ וגוברמן, ע’ (2011). איורים "נרטיביים" ואיורים "מדעיים" בארגז הכלים של ילדי גן. בתוך ע’ קורת וד’ ארם (עורכות) אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו-לשוניות וקשיים (פרק 5, עמ’ 108-93). ירושלים: מאגנס.
Duke, N.K. (2003). Information books in early childhood. YCYoung Children, 58(2), 14-20.
סיכום המאמר נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?