דף פריט
30-08-2018

טכנולוגיה משנה את האופן שבו תלמידים לומדים, אומרים מורים

מאת: M Richtel

Richtel, M. (November 1, 2012). Technology changing how students learn, teachers say. The New York Times



על פי שני סקרי מורים שהופצו לאחרונה, קיימת דעה רווחת בקרב מורים שהשימוש הקבוע של תלמידים בטכנולוגיה דיגיטלית פוגע בטווח הקשב וביכולת ההתמדה שלהם לנוכח משימות מאתגרות. החוקרים מציינים שהממצאים מייצגים את העמדות הסובייקטיביות של המורים ואינם צריכים להיתפס כהוכחה ניצחת לכך ששימוש נרחב במחשבים, טלפונים ומשחקי מחשב משפיעים על יכולת התלמידים להתמקד. אף על פי כן, החוקרים שביצעו את המחקרים, יחד עם חוקרים אשר בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על התנהגות והמוח, אומרים שהמחקרים הם משמעותיים בשל נקודות התצפית של המורים, המבלים שעות ביום בהתבוננות בתלמידים.

 התזמון של המחקרים, משני גופי מחקר מוערכים, נראה כמקרי. האחד נערך על ידי פרויקט האינטרנט של ה-PEW, מחלקה במרכז המחקרים של ה-PEW המתמקדת במחקר הקשור לטכנולוגיה. האחר מגיע מ-Common Sense Media, ארגון ללא מטרות רווח בסן פרנסיסקו המייעץ להורים לגבי שימוש במדיה בידי ילדים. הוא נערך על ידי ויקי רידאוט (Vicky Rideout), חוקרת אשר הראתה בעבר ששימוש במדיה בקרב ילדים ומתבגרים בגילאי 8 עד 18 גדל כה מהר, שהם מבלים בממוצע זמן כפול מול מסכים בכל שנה שהם נמצאים בבית הספר. מורים שלא היו מעורבים בסקרים חיזקו את הממצאים שלהם בראיונות באומרם שהם הרגישו שהיה עליהם לעבוד קשה יותר כדי לתפוס ולהחזיק את תשומת ליבם.

"אני בדרנית. עלי לבצע שיר וריקוד כדי לתפוס את תשומת ליבם", אמרה הופ מולינה-פורטר (Hope Molina-Porter), מורה לאנגלית בת 37 בתיכון טרוי בפולרטון, קליפורניה, אשר מלמדת מזה 14 שנה. היא מלמדת תלמידים מחוננים, אך הבחינה בירידה ניכרת בעומק ובניתוח של עבודתם בכתב. היא אמרה שאיננה רוצה להירתע מאתגר ההתמודדות עימם, כך גם מורים אחרים שרואיינו, אך היא גם מודאגת מכך שהטכנולוגיה גורמת לשינוי עמוק יותר באופן שבו תלמידים לומדים. היא גם תהתה אם מורים מחריפים את הבעיה בכך שהם מתאימים את שיעוריהם כדי ליישב את טווח הקשב הקצר יותר שלהם. "האם אנו תורמים לכך?" שואלת גברת מולינה-פורטר. "מה עומד לקרות כאשר לא יהיה להם בידור קבוע?".

חוקרים הבוחנים את תפקיד המדיה בחברה אומרים שלא נעשו מחקרים ארוכי טווח המראים באופן הולם כיצד ובאם טווח הקשב השתנה בעקבות השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. אולם יש הצטברות של ראיות עקיפות לכך ששימוש קבוע בטכנולוגיה עשוי להשפיע על ההתנהגות, בפרט במוחות מתפתחים, בעקבות גירויים חזקים ושינויי קשב מהירים.

קריסטין פורסל (Kristen Purcell), המנהלת השותפה למחקר ב-PEW, אישרה שניתן לראות את הממצאים מנקודת מבט אחרת: שמערכת החינוך חייבת לבצע התאמות כדי ליישב טוב יותר את האופן שבו תלמידים לומדים, נקודה שחלק מהמורים העלו בעצמם בקבוצות מיקוד. "יש הרואים במה שאנו מכנים 'הסחת דעת', את כישלונם של מבוגרים לראות כיצד הילדים הללו מעבדים מידע", אומרת גברת פורסל. "הם אינם אומרים שהסחת דעת היא דבר טוב אלא שהתווית 'הסחת דעת' היא שיפוט של הדור הזה".

הסקרים מצאו גם שמורים רבים אמרו שהטכנולוגיה יכולה להיות כלי חינוכי מועיל. בסקר של PEW, אשר נערך בשיתוף עם ה-College Board וה-National Writing Project, כ-75 אחוזים מתוך 2,462 מורים שהשתתפו בסקר אמרו שלאינטרנט ולמנועי החיפוש הייתה השפעה "חיובית בעיקרה" על מיומנויות החקר של התלמיד. והם אמרו שכלים מסוג זה הפכו את התלמידים לחוקרים עצמאיים יותר. אולם כמעט 90 אחוזים אמרו שטכנולוגיות דיגיטליות יוצרות "דור המוסח בקלות עם טווחי קשב קצרים".

באופן דומה, מתוך 685 המורים שהשתתפו בסקר של ה-Common Sense Project, 71 אחוזים אמרו שלדעתם הטכנולוגיה פוגעת ב"משהו" או "באופן ניכר" בטווח הקשב. כ-60 אחוזים אמרו שהיא פוגעת ביכולת התלמידים לכתוב ולתקשר פנים אל פנים, וכמעט חצי אמרו שהיא פוגעת בחשיבה הביקורתית וביכולת שלהם לעשות שיעורים. היה הבדל קטן באופן שבו מורים צעירים ומבוגרים יותר תפסו את השפעת הטכנולוגיה. "האם זו תרועת חצוצרה עבור דיאטת מדיה בריאה ומאוזנת?" שאל ג'ים סטייר (Jim Steyer), המנהל הכללי של Common Sense Media. הוא הוסיף, "מה שעליך להבין כהורה הוא שמה שקורה בבית עם צריכת המדיה עשוי להשפיע על ההישג האקדמי".

בראיונות, מורים תיארו את מה שניתן לכנות "בעיית ויקיפדיה", מצב שבו תלמידים התרגלו כל כך לקבל תשובות מהירות בהקשת מקלדת מועטה שסביר שהם יוותרו כאשר תשובה קלה מתחמקת מהם. מחקר ה-PEW מצא ש-76 אחוזים מהמורים מאמינים שתלמידים עברו התניה על ידי האינטרנט למציאת תשובות מהירות.

"הם זקוקים למיומנויות השונות מ'לפלוט, לפלוט, הנה התשובה'", אומרת ליסה בולדווין (Lisa Baldwin), מורת תיכון בת 48 בברינגטון הגדולה, מסצ'וסטס, שאמרה שיכולת התלמידים להתמקד ולהיאבק באתגרים אקדמיים סובלת מ"ירידה מעריכית". היא אמרה שהיא ראתה את הירידה בצורה החדה ביותר בתלמידים שהוריהם אפשרו גישה חופשית לטלוויזיה, טלפונים, אייפדים ומשחקי מחשב. גברת בולדווין אמרה שלגבי עצמה היא מסרבת להנמיך את ציפיותיה או לשנות את סגנון ההוראה שלה כדי להיות יותר מבדרת. אולם היא הוסיפה שהיא מבלה יותר זמן בשיעורים פרטניים, בהדרכת תלמידים כיצד להתגבר על מטלות אתגריות.

מורים אחרים אמרו שטכנולוגיה היא פתרון כשם שהיא בעיה. דייב מנדל (Dave Mendell), מורה בכיתה ד' בן 44 בוולינגפורד, פנסילבניה, אמר שמשחקי מחשב חינוכיים ומצגות דיגיטליות הם דרכים מצוינות לעורר תלמידים בתנאים שלהם. מורים גם אמרו שהם משתמשים בסגנונות הוראה יותר דינמיים וגמישים. "אני רוקד סטפס בכל מקום", אמר מר מנדל. "ככל שאני עומד יותר מול הכיתה, כך קל יותר לאבד אותם". הוא הוסיף שזה נהיה קשה יותר לעורר תלמידים, אך ברגע שהם מגלים עניין, הם יכולים לפתור בעיות ולהיות יצירתיים בדיוק כפי שהיו בעבר. הוא הוסיף שהיה מעדיף שהתלמידים היו משתמשים בפחות מדיה בידורית בבית, אך הוא לא מאמין שזה מייצג אתגר שלא ניתן להתגבר עליו כדי ללמד אותם בבית הספר.

בעוד שמחקר ה-PEW בחן כיצד הטכנולוגיה משפיעה על טווח הקשב, הוא גם בדק כיצד האינטרנט משנה את הרגלי הלמידה של התלמידים. בניגוד אליו, סקר ה-Common Sense התמקד בעיקרו באופן שבו מורים תופסים את השפעת המדיה הבידורית על מגוון מיומנויות כיתה. הסקרים כוללים כמה ממצאים הנראים סותרים. בדוח ה-Common Sense, למשל, כמה מורים אמרו שלמרות שראו שטווח הקשב קטן, תלמידים השתפרו בנושאים כגון מתמטיקה, מדעים וקריאה. אולם חוקרים אמרו שהדעות המתנגשות עשויות להיות התוצאה של סובייקטיביות והטיה. למשל, מורים עשויים לתפוס את עצמם כעומדים גם בפני אתגר קשה יותר אך גם מאמינים שהם מתגברים על האתגר באמצעות הוראה יעילה. מ-PEW נאמר שהמחקר שלהם נותן תמונה "מורכבת ולעיתים סותרת" של עמדת המורים לגבי השפעת הטכנולוגיה.

ד"ר דימיטרי קריסטקיס (Dimitry Christakis) הבוחן את השפעת הטכנולוגיה על המוח והמשמש כמנהל המרכז של בריאות, התנהגות והתפתחות הילד בבית החולים לילדים בסיאטל, הדגיש שעמדות המורים הן סובייקטיביות אך יחד עם זאת יכולות להיות מדויקות בתחושת טווחי הקשב הקטנים בקרב התלמידים. המחקר שלו עצמו מראה מה קורה לקשב ולמיקוד בעכברים כאשר הם מתנסים בדבר השקול לגירוי הדיגיטלי הכבד. תלמידים הרוויים במדיה בידורית, הוא אומר, התנסו בגירוי "על טבעי" שייתכן שעל המורים לעמוד בקצב שלו או לחקותו. השימוש הכבד בטכנולוגיה, אמר ד"ר קריסטקיס, "הופך בהשוואה את המציאות לחסרת עניין".

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

למאמר באנגלית בעיתון "ניו יורק טיימס"

מה דעתך?

    מערכת החינוך חייבת לבצע התאמות, כלומר להתאים את חומר הלימוד לדור הצעיר כדי ליישב טוב יותר את האופן שבו תלמידים לומדים. בנוסף, להשתמש בסגנונות הוראה יותר דינאמיים וגמישים, להשתמש יותר בטכנולוגיה כדי לייצר אצלהם עיניין.

    פורסמה ב 18/11/2019 ע״י רון
    מה דעתך?