30-08-2018

חשיבות המפקחת, הסייעת וההורים להתפתחות הנתיבה המקצועית (קריירה) של גננת מתחילה

מקור:
The perceived significance of the supervisor, the assistant, and parents for career development of beginning kindergarten teachers, Teaching and Teacher Education, 23, pp. 339-354.
 
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
מבוא
השנים הראשונות בכל מקצוע, הן שנים שבהן העובדים החדשים עוברים תהליך של חיברות לארגון ולתפקיד. בין הנושאים המרכזיים בשלב זה ניתן למנות תהליכים של הישרדות, הצבת אתגרים, הלם המציאות ובניית יכולות. לגורמים הקשריים יש חשיבות מכריעה להצלחת המתחיל בעבודתו. אולם למרות התעניינות המחקר בכניסת מורי בית ספר למקצוע, העיסוק בגננות בהקשר זה מועט, למרות ההבדלים בין שתי הקבוצות, שנובעים בעיקר מכך שבעוד שעבודת המורה מתמקדת בהוראה ומתרחשת בארגונים גדולים שבראשם עומדים מנהלים ברמות שונות, הגננות לרוב אחראיות על יחידה ניהולית עצמאית. (Katz & Goffin,1990, Laursen & Collins,1999). מטרת המחקר הייתה לבחון נושאים של התפתחות הנתיבה המקצועית של גננות מתחילות בישראל ולזהות בה גורמים אישיים והקשריים מכריעים.
בחינת שלב הכניסה למקצוע של גננות נעשה בשתי רמות:
 א) ברמה התיאורטית כהרחבת ההבנה לגבי התנסויות ייחודיות של גננות מתחילות הזקוקות לפתח כשירויות הוראתיות –פדגוגיות ויכולות ניהוליות באופן סימולטאני כדי להתגבר על קשיים ומכשולים בראשית הקריירה המקצועית;
 ב) ברמה המעשית כדי להסב את תשומת הלב לצורך להכשיר את הגננות לסוג המיוחד של התנסויות באופן ספציפי.
מסגרת מושגית
 בבסיס המאמר מודל של שלבי התפתחות מקצועיים שמניח שאנשים עוברים שלבים צפויים מראש בקריירות שלהם, וכל שלב מאופיין במערכת מובחנת יחסית של תמות, צרכים ומטלות שיש לבצע (Super, 1992). הנחה בסיסית היא שהתנסויות ועמדות ביחס לעבודה משתנות לאורך זמן ושאפשר להבחין בתהליכי השינוי ההתפתחותי (Greenhouse, & Callanan, 1994 ). מעגל הקריירה כולל: צמיחה, חקר, התבססות וניהול (Savickas, 2002) ומאפיינים הקשריים (Young,et al., 2002).
 
שלבי הקריירה המוקדמים של מורים –ככלל השנים הראשונות מתוארות במונחים של הישרדות, תסכול, חרדה, ספקות, התפכחות ואתגרים (Huberman et al.,1997). בין הנושאים העולים במחקרים בהקשר זה ניתן להצביע על חוסר ידע מספיק על פעילויות הוראה ועל המערכת, בידוד, העדר ביטחון מקצועי, קושי בטיפול בשונות, התמודדות עם עומס ובעיות של סמכות וניהול (Bezzina et al., 2005). המעבר משלב ההכשרה להוראה הממשית הוא צעד מרכזי שיש בו מעבר ממוטיבציה גבוהה והתלהבות המתנפצות לעיתים לנוכח "הלם המציאות", ופעמים אף תחושה של מהגרים בארץ חדשה (Sabar,2004). עם זאת ניתן להצביע גם על התנסויות חיוביות בשלב ראשוני זה, כשהמורים החדשים חשים סיפוק והתלהבות לנוכח האתגרים וכאשר הקליטה לא העמידה אותם בפני קשיים או תסכולים רציניים (ר' למשל, Hebert & Worthy, 2001).
 
מחקר וממצאים
המחקר הוא מחקר איכותי. ההנחה הייתה שגננות מתחילות עשויות להתנסות באותם אתגרים וקשיים המתוארים לגבי מורים כגורמים מכריעים בהתפתחותן.
אוכלוסיה - 15 גננות גנים ממלכתיים (לא חט"צ) בעלות ותק של 4 – 5 שנים. לדעת החוקרים שראיון עם גננות בעלות ותק קטן יותר לא יספק תמונה מלאה של שלב ההתחלה.
הליך – איתור נחקרים באמצעות אינפורמנטים. נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים.
ניתוח הנתונים – נעשה ניתוח תוכן: ארגון הנתונים, הכללת קטגוריות, תימות ודפוסים, בדיקת השערות וחיפוש אחר פרשנויות חלופיות (Marshall & Rosman,1995).
 
בסיפורי הגננות על התנסויותיהן ורגשותיהן בראשית הקריירה הן מגלות נושאים דומים לאלה של מורים בתוספת התנסויות ייחודיות. קיים דווח על חרדות, ניסיונות לשרוד בעיות משמעת וקשיי הוראה, מתח וגישות שליליות של הורים כלפי הגננת המתחילה.
השפעת הסייעת – הקשר עם הסייעת עלה כמרכזי ביותר מסיפורי הגננות. הסייעת נתפשה כתורמת בולטת להתפתחות המקצועית של הגננת המתחילה, והיחסים ביניהן נתפשים לפעמים כיחסי חונכת – מונחית, תופעה ייחודית לישראל. המרואיינות תיארו את הצורך בתמיכה רגשית, במשוב חיובית, בהגנה ובייעוץ מהסייעת כדי לעזור לפתח ביטחון עצמי ומקצועי ולהפחית חרדות ותסכול
השפעת המפקחת - בגנים מחליפה המפקחת את מה שהמנהל מייצג בבית הספר. למרות שהקשר בין המתחילה למפקחת אינו תדיר מתברר שלקשר גננת מתחילה –מפקחת יש משמעות רבה בהתפתחות המקצועית של הגננת. הבידוד של הגננת שאין לה "עם מי לדבר במהלך העבודה" עשוי להסביר את הצורך הרב של הגננות המתחילות בתשומת לב ואכפתיות, בתמיכה, במשוב ובהדרכה מקצועית מצד המפקחת כמאפשרים הישרדות והתפתחות.
השפעת ההורים – הורים יכולים להוות מקור לאיום ולקיצוץ כנפיים אולם המרואיינות העלו ראייה חלופית בעניין זה. אמנם היה עליהן לעמוד בציפיות ובדרישות, דבר המאפיין יחסי הורים ומורים, אולם בהסתכלות רטרוספקטיבית הן חשבו שההורים הם משתפי פעולה שתמיכתם במתחילה עשויה לחזק תחושות של רווחה וביטחון. מעורבות הורים בגן והקשר החיובי עם הגננת המתחילה נתפשים כמסייעים להצלחה ולמימוש עצמי הנובעים מפעילויות חברתיות מוצלחות ומתמיכת ההורים בהוראה.
 
דיון
המחקר ביקש לברר נושאים הקשורים להתפתחות המקצועית של גננות מתחילות. מהמחקר עולה כי:
א.               בשלב הכניסה למקצוע יש התנסויות מקצועיות רבות המשותפות למורים ולגננות. קשיים ייחודיים של הגננות נובעים מייחודיות המסגרת, בעיקר בהיבט של ארגון הסביבה הלימודית, איזון בין הוראה למשחק וקשיים במילוי האחריות הניהולית.
ב.                למרות הדמיון ובהתייחס למאפיינים ייחודיים כנ"ל מצא המחקר ששלוש קבוצות הן בעלות השפעה רבה על הקריירה של הגננת המתחילה: הסייעת, המפקחת וההורים. נמצא כי לכולם תפקיד פסיכולוגי ותפקיד מקצועי בחיי המתחילות. יש לציין שבמחקר זה המשקל שניתן להיבטים קוגניטיביים של יחסי החונכות (אימון, הצבת אתגרים, ייעוץ) נמוך יותר בהשוואה למקום המרכזי שניתן להיבטים ריגושיים (ידידות, קבלה, הגנה). ייתכן שהדבר נובע מחוסר הזמן של המפקחות להדריך את הגננות המתחילות באופן יסודי ומהידע ההוראתי והפדגוגי המוגבל של הסייעות. חשוב לציין שהנתונים מבוססים על תפישות של ההשפעה הפוטנציאלית של הסייעת, המפקחת וההורים על גננות מתחילות. אין כאן טענה שאנשים ועמיתים הם בעלי השפעה התנהגותית. אין גם ניסיון להצביע במדויק על סוגי האינטראקציות החשובות ביותר לחיברות של גננות מתחילות. אין גם עדות לכך שהעדר יחסי חונכות בין המתחילה לסייעת ולמפקחת עוצר בהכרח את ההתפתחות המקצועית של המתחילה. אולם המרואיינות נטו להאיר את ההשתמעויות השליליות של מצב כזה.
ג.                נמצא שלגננות המתחילות שאיפה חזקה ליצור קשרי חונכות עם הסייעת והמפקחת, ציפייה הסותרת את האופי הפורמלי של תפישת התפקיד והקשר ביניהן, ובו בזמן הולמת לנטייה הנשית לקשרים לא-פורמליים. מצד אחד הגננת היא ה"בוסית" של הסייעת, משכילה ממנה ואחראית עליה ומצד שני, לא אחת הסייעת היא המנוסה בין השתיים. באשר לקשר מפקחת- גננת מתחילה הציפייה היא שהמפקחת תהייה נגישה, שתתן משוב, הדרכה ותמיכה רגשית באופן תדיר. בו בזמן עליה להפעיל סמכות ולוודא ציות להוראות, לדרישות ולמדיניות. ייתכן שתיאוריות פמיניסטיות המציעות המשגות חלופיות ליחסי כוח במקצועות "נשיים" (למשל, (Fennell, 1999 יכולות להסביר את הצורך לגשר בין ציפיות תפקיד מנוגדות אלה.
 
למרות היקפו הקטן של המחקר ניתן לומר שבתוכניות הכשרה שיש בהן הכשרה מיוחדת לגננות (ולהוראה בבית הספר שיש בה תפקיד לסייעות) יש להדגיש את חשיבות תפקיד הסייעת בעבודת הגננת.
כבר בשלב ההכשרה על המתכשרים לרכוש מיומנויות תקשורת, יכולות מנהיגות וכדומה כדי שיוכלו לבסס קשרים בונים עם הסייעות והמפקחות בתקופת ההתנסות המעשית ובעתיד. רצוי שמורי המורים יסבירו למתכשרים מהם הרווחים הפוטנציאליים הטמונים ביחסי חונכות יעילים. יש גם לצייד את המתכשרים בכישורים לשיווק עצמם ולרתימת ההורים לתמוך ולסייע להם בעבודתם.
 
ביבליוגרפיה
Bezzina, C. et al., (2005). Maltese beginning teachers speak out: perceptions about their preparation and professional growth, International studies in Educational Administration, 33, pp. 15-38.
Burden, P. R. (1990). Teacher development, in: W.R.Houston & Associates (Eds.), Handbook of research on teacher education, NY: Macmillan.
Farrell, T. S. (2003). Learning to teach English language during the first year: Personal influences and challenges, Teaching and Teacher Education, 19.
Fennell, H. A. (1999). Power in the principalship: Four women's experiences, Journal of Educational Administration, 37(1), pp. 23-49.
Greenhous, J.H., & Callanan, G.A. (1994). Career management. NY: The Dryden Press.
Hebert, E., & Worthy, T. (2001). Does the first year of teaching have to be a bad one? A case study of success, Teaching and Teacher Education, 17, pp. 897-911.
Huberman, M. et al., (1997).Perspectives on the teaching career, In: B.J.Biddle,T.L. Good & I.F. Goodson (Eds.), International handbook of teachers and teaching, Dordrecht: Kluwer Academic Press.
Katz, L.G., & Goffin, S. G. (1990). Issues in the preparation of young children, In:  B.Spodek & O. N. Saracho (Eds.), Early Childhood Teacher Preparation, NY: Teacher College Press.
Laursen, B., & Collins, W. A. (1999). Relationships as developmental contexts, Mahwah, NJ: Minnesota Symposia on Child Psychology.
Marshall, C., & Rosman, G. (1995). Designing qualitative research, Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Sabar, N. (2004). From heaven to reality through crisis: Novice teachers as migrants, Teaching and Teacher Education, 20, pp. 145-161.
Savickas, M.L. (2002). Career construction: A developmental model, In: D. Brown (Ed.), Career choice and development, SF: Jossey-Bass.
Super, D. E. (1992). Toward a comprehensive theory of career development, In: D.A. Montross & C. J. Shinkman(Eds.), Career development: Theory and Practice, Illinois.IL: Charles & Thomas Publishers.
Young, R.A.,Valach, L., & Collin, A. (2002). A contextualist explanation of career, In: D. Brown (Ed.), Career choice and development, SF: Jossey-Bass.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין מכללתי במכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?