דף פריט
29-08-2018

חינוך תחת משטר פיסה ושות' : קונפליקט בין סטנדרטים גלובליים ומסורות מקומיות–המקרה הגרמני

Münch, R. (2014). Education under the regime of PISA & co: Global standards and local Traditions in conflict – The Case of Germany, Teachers College Record, 116(9), 1-16.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר עוסק בניתוח ביקורתי של מבחני פיזה מנקודת המבט של הפערים בין הדרישות או הסטנדרטים שמייצגים המבחנים לבין מאפיינים של מערכות החינוך המדינתיות השונות. מבחני פיזה עוסקים בהערכת היכולות של תלמידים בני 15 בשפת אם, במתמטיקה ובמדעי הטבע, מבוססים על תבחינים של מדינות ה-OECD המתייחסים לסטנדרטים חינוכיים גלובליים. לדעת הכותב מומחי חינוך בינלאומיים מהווים כיום את הקבוצה החזקה ביותר בשיח "החינוכי" ויוצרים את המושג של הון אנושי כפרדיגמה שלטונית. זוהי תפיסה המשוקעת בראיית עולם לפיה אנו חיים ב"חברת ידע" שצריכה להתאים ל"כלכלה מבוססת-ידע" בתנאים של תחרות בינלאומית הולכת וגדלה.

המאמר מתמקד בקונפליקט בין רעיונות חינוכיים העומדים בבסיס המבחנים הללו לבין מערכת החינוך בגרמניה. הוא דן בשינויים המתחוללים בשיטה זו כתוצאה מהצורך לעמוד בדרישות של הסטנדרטים של PISA.

מה נמצא במחקר?

בהערכה של 2000 PISA חוקרים בגרמניה מצביעים על כך שהמטלות בקריאה, בחשבון ובמדעים הולמות לדגם האנגלו-אמריקני של שימוש כללי בכשירויות בסיסיות השונה באופן בסיסי מזה הגרמני:

מתמטיקה - סטודנטים בגרמניה הצליחו בפתרון בעיות שהתייחסו לתחום ייחודי במתמטיקה- גאומטריה אוקלידית. ובניגוד לכך, הם הצליחו פחות בבעיות אחרות; קריאה - התפיסה המנחה את מבחני הקריאה רחוקה מהסילבוס הנהוג בשיעורי לשון בגרמניה. בעוד שבגרמניה התלמידים לומדים היקף רחב של טקסטים ספרותיים, במבחני PISA שולטים טקסטים מקוטעים ולא ספרותיים כמו הוראות, תיאורים טכניים ולוחות; מדעים – המבחן היה שונה לחלוטין מהסילבוס הנהוג בבתי ספר בגרמניה. הוא התמקד בכשירויות בסיסיות של הבנת מושגים מדעיים, תהליכים ודוגמאות של יישומיים בתחומים שונים. בניגוד לכך, בגרמניה הנושאים מחולקים בין פיסיקה, כימיה וביולוגיה בעוד שכשירויות היסוד נרכשות אגב הלמידה ולא ישירות.

אי-ההתאמה בין מה שמבחני PISA בודקים לבין מה שלימדו בבתי הספר בגרמניה מעלה שאלות לגבי תקפות תוצאות המבחנים. חוקרי פיזה מצביעים על כך ש"לפחות מחצית משאלות המבחן הבינלאומי קשור ישירות לקוריקולום". הם מתנגדים לטענה שהמבחן בכללותו עשוי להיות חסר ערך מאחר שהוא מרוחק ממציאות בתי הספר. אולם כשחלק המדעים הובחן בצורה ברורה ב-2006 PISA וכלל בין היתר שאלות סביבתיות, התלמידים בגרמניה הצליחו הרבה יותר. זאת מכיוון שהמבחן התאים בצורה טובה יותר לכישורים הממשיים של התלמידים ולשאלות שלמדו בתחום זה (OECD, 2007). ניתן לטעון שהקשר בין מבחני פיזה לבין תוכניות ומטרות החינוך בגרמניה אינו חזק. העובדה שההישגים של בוגרי אוניברסיטה בגרמניה גבוהים ביותר בהשוואה בינלאומית, יכולה להוות אינדיקציה שמבחנים אלה מעריכים היבטים בלתי רלוונטיים להצלחה עתידית של התלמידים בלימודים גבוהים ובחיים המקצועיים.

השתמעויות: (1) תהליך PISA הוא כוח טרנספורמטיבי משמעותי שמאופיין בהומוגניזציה של מסורות חינוך מקומיות (Lenhardt, 2002). ביקורת על העולם החינוכי החדש המגן על מסורות ישנות נראה חסר ערך לאור ה"עדות המדעית" המבססת "סטנדרטי זהב" ע"י אליטת ידע "מדעית" (Fouracde, 2006) . אליטה זו אף משלבת ידיים עם אליטה כלכלית. עם זאת ראוי לציין שכשירויות אמנם ניתן למדוד, אך הערכה של קנון חינוכי דורשת שיח מורכב ומעודן יותר; (2) הפיכת הנהלות בתי הספר למנהלים ציבורים חדשים (NPM) מבטיחה יישום של העקרונות המנחים החדשים במערכות החינוך במדינות השונות; (3) היווצרות של גופים היברידיים שאינם עומדים עוד בדרישות ישנות ועדיין אינם מותאמים לחדשות. מבחני PISA ודומיהם יוצרים בסיס לשינוי מעמיק במובן של קונפורמיות למבנה שהם יצרו.

ביבליוגרפיה

OECD, (2007). PISA results 2006: Science competencies for tomorrow's world, Paris OECD.
Fouracde, M. (2006). The construction of a global profession: The trans- nationalization of economics, American Journal of Sociology, 112(1), 145-194.
Lenhardt, G. (2002). Europe and higher education between universalization and materialist particularism, European Educational Research Journal, 1(2), 274-289.




מה דעתך?

OECD, (2007). PISA results 2006: Science competencies for tomorrow’s world, Paris OECD. Fouracde, M. (2006). The construction of a global profession: The trans- nationalization of economics, American Journal of Sociology, 112(1), 145-194. Lenhardt, G. (2002). Europe and higher education between universalization and materialist particularism, European Educational Research Journal, 1(2), 274-289.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?