דף פריט
30-08-2018

חינוך טוב: לקראת חיים של משמעות, הגינות והגשמה עצמית- סקירת ביקורת על הספר

סקירת הביקורת התפרסמה בגיליון אוגוסט 2013 של "הד החינוך" , כרך פ"ז , גיליון מס' 07 . עמוד 130 ( נכתבה ע"י ד"ר יורם הרפז) .

נמרוד אלוני, חינוך טוב: לקראת חיים של משמעות, הגינות והגשמה עצמית, הקיבוץ המאוחד, מכון מופ"ת, 2013

אלוני מגיש לנו מבוא נוסף לחינוך הומניסטי – מלומד, רהוט ונגיש. המבוא עשוי משישה פרקים־מאמרים שעניינם חינוך לחיים משמעותיים, תרבות גבוהה, חינוך מוסרי, חינוך לאזרחות, מורים טובים וחינוך הומניסטי הלכה למעשה. אלוני הוא הפרזנטור של החינוך ההומניסטי בארץ ואלמלא קולו החזק והצלול, אנשי חינוך ואנשים אחרים היו סבורים שהחינוך הקיים, המכשיר את התלמידים לחברה יצרנית וצרכנית, הוא האפשרות היחידה. עם זאת כיוון שהספר אינו המבוא הראשון לחינוך הומניסטי של אלוני, היה אפשר לצפות שיתמודד עם השאלות הגדולות שבגינן נחלש ונעכר קולו של החינוך ההומניסטי. למשל: מה הקשר בין תרבות גבוהה להתנהגות מוסרית? בגרמניה הנאצית, כידוע, היו הרבה יותר בוגרי אוניברסיטאות משהיו באנגליה ובצרפת. ולא צריך את הנאצים; האם אנשי רוח ואנשי אקדמיה נושאי התרבות הגבוהה הם אנשים טובים יותר? האם, למשל, באגודת הסופרים ובאוניברסיטאות שלנו יש יותר נדיבות, הגינות ואצילות רוח? (שאלה רטורית). והאם אפשר לחנך תלמידים לתרבות גבוהה כאשר החברה כולה עסוקה ב"תרבות נמוכה"? ומה יש לחינוך ההומניסטי האוניברסלי לומר למערכות חינוך של לאומים וקהילות המבקשים להגן על זהותם הפרטיקולרית? ומה מצבו של החינוך ההומניסטי בעידן הקפיטליזם הגלובלי? ובנוגע לבתי הספר שלנו; האם הם ערוכים בכלל לחינוך הומניסטי? (די לקרוא בגיליון זה של הד החינוך כדי לקבל מכת מציאות מפכחת).

אלוני מתעלם מחמישים שנות הגות פוסט־מודרנית שתקפה את התרבות הגבוהה בפרט ואת החינוך ההומניסטי בכלל מכל היבט אפשרי – פילוסופי, סוציולוגי, פמיניסטי, פוסט־קולוניאליסטי ועוד. זה מעשה כמעט לא תרבותי לדלג על ההגות העשירה הזאת (פוקו ושאר "הצרפתים", הרווי וג'יימסון, בורדייה ובאומן ורבים אחרים) שאִתגרה את ההומניזם המערבי וערערה על הנחות היסוד שלו. אחרי "הפוסט" ממש לא ברור מה זה "להיות אדם".

בקיצור, הספר הבא של אלוני, או של הוגים אחרים בעלי אותם כוונות וכיוון, חייב להתמודד עם השאלות הגדולות המטילות בספק את כל הפרויקט ההומניסטי. ללא התמודדות כזאת לא יהיה אפשר לשקם את הפרויקט ששיקומו דרוש לכולנו.

מה דעתך?

    כמה נכון, כמה חכם. ועוד משהו, אם אפשר היה לפתור את בעיות החינוך ברהיטות לשונית ובפתוס חינוכי, כפי שמפגין אלוני, אין ספק שכל הבעיות היו נפתרות זה מכבר.

    פורסמה ב 09/01/2014 ע״י ד"ר יוסי אבינון
    מה דעתך?