דף פריט
30-08-2018

התכנית הפדגוגית הפעילה של ביה"ס מבואות הנגב

  
                            
מקור וקרדיט : יודיק אביעד, מנהל את חטיבת הביניים במבואות הנגב הנמנה על מובילי התכנית .
"לביצוע המעשי קדמה מחשבה חינוכית שהושפעה מאי שביעות רצון לגבי מצב מערכת החינוך, מצב של מצוקה ומשבר. צוות "מבואות הנגב" חיפש מנגנונים שיגרמו לילדים לחשוב ויזמנו להם אפשרות ללמוד איך לחשוב. עצוב, אבל במערכת החינוך שלנו דורשים מהתלמידים בעיקר לבצע ופחות לחשוב. שורה ארוכה של מחקרים מעידים על כך שפדגוגיה שבמרכזה בנייה פעילה של ידע על ידי הלומד היא אפקטיבית יותר, מעודדת מעורבות אינטלקטואלית ורגשית ומתאימה במיוחד לעיסוק בשאלות ערכיות ותיאורטיות מורכבות. ביה"ס מבואות  הנגב חשבו שפדגוגיה כזו מתאימה למטרת הלמידה שהגדירו: פיתוח לומדים חושבים שמבינים לעומק את סביבתם ואת עצמם.
צוות בית הספר למד את הנושא בעזרת מומחים מן האקדמיה וגם בעזרת אנשי חינוך.
 לתכנית שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן  בעזרת מספר תחומי דעת.
שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות.
מבחינה ארגונית צריך להיפרד משיטת הלימוד לפי מקצועות ולהטיל על מורה אחד לעסוק באשכול מקצועות, למשל היסטוריה, ספרות ותנ"ך ביחד.
הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו כיום יכולה לעזור מאוד בסוג למידה כזה. המחשבים והאינטרנט מאפשרים נגישות למידע רב; צוותי עבודה יכולים להתכתב בקלות ולהעביר תוצרים; המורה ותלמידים יכולים להיות בקשר רצוף, on-line, בכל מקום ובכל זמן; אפשר להפיק תוצרי הלמידה מגוונים: מצגות, סרטונים ומסמכים נאים. את כל אלה מאפשר ה"קמפוס הווירטואלי", סביבה אינטרנטית שבה מתכתבים, מקבלים ומוסרים מידע, והוא זמין בכל עתו בכל מקום.
מבואות הנגב הוא בית ספר "חושב ופועל אדם – חברה – סביבה" ולכן התכנים שבחרנו לחקור עוסקים גם באחריות שהאדם לוקח על סביבתו וביכולתו להשפיע עליה. הרעיון הוא גם לחנך לאזרחות פעילה בכל ההיבטים.
כדי לממש את כל הרעיונות היפים האלה צריך היה לעשות כמה דברים מעשיים. הוגדרה תכנית פיילוט שבה השתתפו השנה תלמידי כיתות ז' וְ-י'. בשנים הבאות יצטרפו יתר השכבות.
מבנה מערכת השעות השתנה ונקבעו "אשכול הומניסטי" ו"אשכול מדעים וסביבה".
לכל אשכול מוקצות שמונה שעות לימודבשבוע. מבחינה טכנולוגית הוקמה רשת אינטרנט אלחוטי בכל בית הספר. ילדי כיתות ז' וְ-י' רכשו מחשבים ניידים במחיר מוזל וכך גם כל המורים. המועצה מימנה חלק ניכר מהתכנית וסבסדה (לילדי המועצה) את רכישת המחשבים הניידים. בחדרי הכיתות של שכבות אלו התקינו גם חיבורי חשמל למחשבים כדי לאפשר עבודה שוטפת בהם. כל כיתות בית הספר הפכו ל"כיתות חכמות". ה"חכמה" מושגת בעזרת מקרן, מסך, מחשב המורה ושימוש נבון בכל הכלים שמאפשרים האינטרנט והמחשב במהלך השיעורים.
הטכנולוגיה אינה מתיימרת להחליף את המורים, והם צריכים ללמוד איך ללמד בשיטה החדשה. הם קיבלו השתלמות בנושא וממשיכים לקבל ליווי והדרכה בעבודתם השוטפת.
כל הציוד שהוזכר דורש כמובן תחזוקה, לכן הוקמה אצלנו מעבדת מחשבים. הטכנאי הוא גם מנהל הרשת, ויש מענה לתקלות במהלך יום הלימודים. המחשבים הניידים יקרים ולכן סידרנו אפשרות לנעול את המחשב אל השולחן או להכניסם לתוך ארון נעול.
השימוש בקמפוס וירטואליו במחשב נייד לכל תלמיד קיים כבר בבתי ספר אחרים בארץ, יסודיים וחטיבות.
במבואות הנגב עובדים כך גם בחטיבה העליונה של התיכון, ובזה אנחנו ראשונים. מיד עולה השאלה כיצד תשתלב שיטת הלמידה החדשנית עם הצורך להיבחן בבגרויות שבהן יש הבחנה חדה בין המקצועות, שיטה ממש מנוגדת לגישה הרב תחומית שאנחנו רוצים להפעיל. נצטרך להתמודד עםהקשיים שיצוצו.
סוגיה זו מעלה את שאלת ההערכה: איך נדע שהתוכנית עובדת? איך נדע אם הצלחנו או נכשלנו? לשם כך אנו מעסיקים חברה חיצונית שתפקידה להעריך את התכנית. אנשיה נפגשים עם קבוצות מיקוד של תלמידים משתי השכבות, קבוצת מורים, ובסוף השנה תיבדק גם קבוצת מיקוד של הורים. הדוחות שהם יפיקו יעזרו לנו להעריך את התוצאות.
ומה רואים בשטח, איך משפיעה השיטה החדשה על ההוראה ועל הלמידה?
התכנית עובדת מבחינה פדגוגית. עבודת המורים השתנתה, במערכי השיעור הם משתמשים בתקשוב, הטרמינולוגיה ועולם המושגים השתנו וכך גם צורת הגשת העבודות ואופי הערכת התלמידים. כבר עכשיו אנחנו רואים שאופי ההוראה השתנה. גם האינטראקציות בין המורה לתלמידיו השתנו. המורה מתפקד יותר כמנחה וכיועץ ומרצה פחות. הקשרים הם מרכז ההוויה הפדגוגית החדשה: קשרים בין התלמידים, בין התלמידים למורה, בין התלמידים לנושא החקר. מבחינת התוכן מתרחשת למידה שבה חוקרים קשרים. לילדים יש פחות מבחנים וההערכה היא יותר לגבי עבודות החקר שלהם.
שאלות החקר הוגדרו על יד יצוות המורים. ילדי כיתה ז' חוקרים באשכול ההומניסטי את השאלה "האם המשפחה חיה באושר ובעושר עד עצם היום הזה", שאלה שקשורה גם לנושא השורשים שבו הם עוסקים בשנת בר המצווה. שאלת החקר במדעים וסביבה נוגעת ל"מחזורי חומרים בטבע".
תקופת "עופרת יצוקה" העצימה את הפעילות בקמפוס הווירטואלי והראתה את כוחו ואת חשיבותו. התלמידים והמורים הרבו להיכנס לקמפוס. הדיאלוג הלימודי והחינוכי נמשך למרות שכל אחד ישב בביתו. המורים יכלו להמשיך ללמד ולשמור על קשר וקבוצות הדיון המשיכו לפעול.
במבואות הנגב יש כיום עולם פדגוגי חדש: מבנה השיעור השתנה, החלק הפרונטאלי של המורה הצטמצם, וכעת כבר אין הוא מקור הידע העיקרי. תפקידו לעורר חשיבה ולהנחות את התהליך. אני בטוח שהמוטיבציה שלרוב הילדים עלתה אם כי חלק מהם קצת יותר מבולבלים. נקווה שההשקעה הרבה בטכנולוגיה ושילובה בפדגוגיה החדשה ייתנו את הפירות שאנו מקווים להם".
 
 
 
 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?