25-09-2019

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

איזנברג, א' וזליבנסקי אדן, ע' (2019). התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה

סיכום הדוח נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

דוח מחקר שפורסם לאחרונה דן בחשיבות התאמתה של מערכת החינוך למאה ה-21. הכוונה היא בעיקר לשינויים בולטים ומהירים בכל תחומי החיים שיסודם בתהליכי אוטומטיזציה, דיגיטליזציה, מרכזיותו של עולם וירטואלי ופיתוח טכנולוגיות חדישות.

לקריאה נוספת ראו:

אוטונומיה בית-ספרית ומיומנויות המאה ה-21 במערכת החינוך הישראלית

המעבר להתנסות מעשית המותאמת למיומנויות המאה ה-21

למידה מאותגרת בעיות: הבסיס למיומנויות המאה ה-21

נקודת המוצא, שעליה יש הסכמה בספרות, היא שמערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לשינויים אלה ולפתח ולקדם כישורים הנדרשים במאה ה-21 בקרב בוגריה. כך, נקבע, שאין עוד להסתמך על ידע מבוסס זיכרון ובמקום יש לפתח חשיבה עמוקה (Schleicher, 2010) והבנת הדינמיקה של ההתפתחות הטכנולוגית (שוורץ אלטשולר, 2017). בין הכישורים, שנתפסים חיוניים להשתלבות בחברה ובכלכלה של המאה ה-21 נכללים הכישורים הבאים (Dede, 2010; van Laar, van Deursen, van Dijk, & de Haan, 2017):

  • כישורים של חשיבה עמוקה: חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות;
  • כישורים דיגיטליים: כישורי ניהול מידע בנוסף ליכולות הטכניות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת;
  • כישורי חיים כלליים בעולם משתנה: שיתוף פעולה, תקשורת, הכוונה עצמית, למידה לאורך החיים, מודעות אתית, מודעות תרבותית וגמישות.

במדינת ישראל תוכננה לאורך השנים מדיניות המתמקדת בכישורי למידה ולא בתכנים ובמידע. דוגמאות למדיניות זו כוללות רפורמה בלימודי הביולוגיה בדרך של ביצוע מחקר אישי (ביוטופ) בשנות ה-70 ועוד כעשר רפורמות שהוחל ביישומן החל משנות ה-90, בממוצע של רפורמה בכל שנתיים, העוסקות בשינוי פדגוגי והתאמה למאה ה-21, בכלל זה "מחר 98", "בגרות 2000", רפורמה בהוראת הקריאה, מעבר לניהול עצמי ועוד.  

עם זאת, הנתונים מלמדים שישראל זוכה לציונים נמוכים יחסית במבחנים בינלאומיים, כמו מבחן פיזה ומבחן פיא"ק. כך, שיעור גבוה של תלמידים במערכת החינוכית ובוגריה לא רוכשים כישורים שנחשבים בסיסיים לפי סטנדרטים בינלאומיים. זאת ועוד, הסיכוי שאלה יישמו אסטרטגיות המבוססות על שינון גבוה פי שניים מיישום אסטרטגיות המבוססות על ניתוח עמוק של בעיה (OECD, 2016). גם סקרים שנערכים בקרב תלמידים מלמדים, שמרביתם אינם חושבים שמה שנעשה בבית הספר רלבנטי לחייהם מחוץ למוסד הלימודים (ראמ"ה, 2017).

הדוח גם דן בחסמים הקשורים בהתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. הדוח ממפה שני סוגי חסמים: חסמים הנובעים מקושי של המערכת להשתנות ולעבור ממסלול עבודה של סטנדרטיים מסורתיים למערכת שמותאמת לצרכים של המאה ה-21; וחסמים הנובעים מסיבות מוסדיות-ארגוניות.

בקבוצה הראשונה של החסמים נכללות כמה עובדות ונקודות מוצא:

  • הידע והמיומנויות הנדרשים בבחינות הבגרות ובמבחני הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה אינם משקפים באופן ראוי את הכישורים הנדרשים להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21;
  • מערכת החינוך נוטה לסטנדרטיזציה ולהתמקדות בבחינות מוגדרות ללא אוטונומיה פדגוגית חדשנית מספקת ברמה המקומית (בית הספר) וברמה האזורית;
  • למנהלים ולמורים אין שליטה מספקת במיומנויות ובכישורים הנדרשים למאה ה-21;
  • המוסדות להכשרת מורים אינם מתאימים עצמם לשיטות הלימוד המתקדמות.

הקבוצה השנייה של החסמים כוללת את נקודות המוצא הבאות:

  • מערכת החינוך היא ריכוזית ביותר ובכך עולה קושי ליישם מדיניות המתאימה לרמה המקומית;
  • משרד החינוך לוקה במורכבות יתר, הבאה לידי ביטוי בקיומן של יחידות רבות המקדמות, לעתים בסתירה, מטרות שונות;
  • המערכת החינוכית מתקשה לקדם מטרות לטווח ארוך או לתקצב רפורמות כתוצאה מתמורות פוליטיות תדירות;
  • האוכלוסייה הישראלית היא הטרוגנית בעלת מאפיינים וצרכים שונים – עובדה המקשה על הטמעת שינויים אחידים במערכת בכלל.

הדוח מציע מספר המלצות להתמודדות עם חסמים אלה

1) התאמת בחינת הבגרות ואמצעי המיון של ההשכלה הגבוהה לצורכי המאה ה-21. התאמה כזו תיעשה באמצעות הגדרה מדויקת של הכישורים שבית הספר מבקש להנחיל; יצירת מחוון שיאפשר לאמוד כישורים אלה והטמעתו.

2) הקניית כישורי המאה ה-21 בקרב מנהלים ומורים – דרך הגדלת התמריצים ללימוד מקצוע ההוראה והעלאת השכר של מורים מתחילים; הגברת הפיקוח על מוסדות להכשרת מורים והקשחת תנאי הקבלה אליהם; תכנון רפורמה במערך הפיתוח המקצועי של מתכשרים להוראה ושל מורים בפועל ויישומה; ויצירת תמריצים וגיבושה של קהילת מורים בנושא הטמעת טכנולוגיה חינוכית חדשנית בהליכים פדגוגיים.

3) הטמעת מודל שיטתי לעדכון מתמיד של תוכנית הלימודים (באחריות משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה). התאמת התוכנית תיעשה לפי אופיים השונה של מקצועות הלימוד. היא תכלול תכנים, מיומנויות, גישות, דרכי הוראה, שיטות לימוד, ציוד, סביבה פיזית של למידה ודרכי הערכה הנדרשים לפדגוגיה במאה ה-21. עדכון התוכנית יהיה שיטתי וקבוע ויעשה לא רק בהתאם לדרישות חיצוניות.   

4) ייסודה של מועצה לאומית לחינוך. מועצה כזו תוביל שינויים במערכת לטווח ארוך ותקדם רפורמות בכל המגזרים תוך שיתוף פעולה מרבי. הדוח מציע שני מודלים חלופיים לפעילות המועצה. מודל אחד רואה במועצה כבעלת סמכויות ביצועיות ומבוססת על איחוד יחידות קיימות במשרד החינוך שכבר עוסקות בבחינת מדיניות לטווח ארוך. מודל אחר רואה במועצה גוף מייעץ, שאופן פעולתו מבוסס על המודל של המועצה הלאומית לכלכלה והמועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה. 

 

ביבליוגרפיה

ראמ"ה (2017). מיצ"ב תשע"ז: נתוני אקלים וסביבה פדגוגית. ראמ"ה ומשרד החינוך. מאוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Aklim_2017.htm

שוורץ אלטשולר, ת' (2017). המקצוע החשוב ביותר בבית הספר של המאה ה-21. מאוחזר מתוך: https://www.idi.org.il/articles/18656

Dede, C. (2010). Comparing frameworks for 21st century skills. In J. A. Bellanca & R. Brandt (Eds.), 21st century skills: Rethinking how students learn (pp. 51-76). Bloomington, IN: Solution Tree Press:

OECD. (2016). How teachers teach and students learn: Successful strategies for school. Paris: OECD Publishing. available at: https://www.oecd-ilibrary.org/docserver/5jm29kpt0xxx-en.pdf?expires=1569232143&id=id&accname=guest&checksum=01D635C6F904B336266E9BA8708462E3

Schleicher, A. (2010). Assessing literacy across a changing world. Science, 328 (5977), 433-434.

van Laar, E., van Deursen, A.J.A.M., van Dijk, J.A.G.M.,  & de Haan, J. (2017). The relation between 21st-century skills and digital skills: A systematic literature review. Computers in Human Behavior, 72, 577-588. 

מה דעתך?

ראמ"ה (2017). מיצ"ב תשע"ז: נתוני אקלים וסביבה פדגוגית. ראמ"ה ומשרד החינוך. מאוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Aklim_2017.htm

שוורץ אלטשולר, ת' (2017). המקצוע החשוב ביותר בבית הספר של המאה ה-21. מאוחזר מתוך: https://www.idi.org.il/articles/18656

Dede, C. (2010). Comparing frameworks for 21st century skills. In J. A. Bellanca & R. Brandt (Eds.), 21st century skills: Rethinking how students learn (pp. 51-76). Bloomington, IN: Solution Tree Press:

OECD. (2016). How teachers teach and students learn: Successful strategies for school. Paris: OECD Publishing. available at: https://www.oecd-ilibrary.org/docserver/5jm29kpt0xxx-en.pdf?expires=1569232143&id=id&accname=guest&checksum=01D635C6F904B336266E9BA8708462E3

Schleicher, A. (2010). Assessing literacy across a changing world. Science, 328 (5977), 433-434.

van Laar, E., van Deursen, A.J.A.M., van Dijk, J.A.G.M.,  & de Haan, J. (2017). The relation between 21st-century skills and digital skills: A systematic literature review. Computers in Human Behavior, 72, 577-588. 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?