דף פריט
16-09-2018

השפעת למידה מאותגרת בעיות (PBL) על גישות תלמידים כלפי מדע, כישורי פתרון בעיות ותחושת הקהילה בכתה.

Maria M. Ferreira, Anthony R. Trudel " The Impact of Problem-Based Learning (PBL) on Student Attitudes Toward Science, Problem-Solving Skills, and Sense of Community in the Classroom" Journal of Classroom Interaction , Vol. 47, Nº. 1, 2012

Maria M. Ferreira, Wayne State University

Anthony R. Trudel, University of Detroit ,Jesuit High School & Academy

מאמרים נוספים בכתב עת מעניין זה


המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

הלמידה מבוססת בעיות, הנקראת גם למידה מאותגרת בעיות  ( Problem-based- learning (PBL) התפתחה בשנות ה-60 המאוחרות של המאה הקודמת, בבתי ספר לרפואה, כתוצאה מההכרה ששיטות הוראה מסורתיות, הנסמכות על הרצאות ושינון, הן בעלות אפקט מוגבל, על תפקוד וביצועי הסטודנטים לרפואה, בהמשך דרכם המקצועית. בשיטה זאת, "בעיה" המוצגת על ידי המורה או התלמידים, משמשת כנקודת פתיחה ללימוד סדרת נושאים.

 ה"בעיה" קשורה, בדרך כלל, לנסיון האישי של הסטודנט/לומד וכוללת הזדמנויות לחשיבה עצמאית וביקורתית. הוראה בשיטה זאת, דורשת שינוי משיטות הוראה מסורתיות, בהן המורה פועל כ"מומחה", לכיון של מסייע או מאמן מטה-קוגניטיבי. המורה כמסייע, מנחה את הסטודנטים על ידי, (א) אילו שאלות לשאול במשך הגדרת הבעיה, (ב) איך למקם מידע המתיחס לבעיה, (ג)כיצד לנתח ולהשתמש במידע ו- (ד) איך לחפש פתרונות מתאימים אפשריים לבעיה.
צעירים רבים, חיים היום בסביבות עתירות טכנולוגיות, היוצרות מעורבות מיידית ושיתוף פעולה עם אחרים. למידה מבוססת בעיות, נותנת בידי הלומדים דרך למידה ניסויית תוך שימוש במגוון טכנולוגיות וכלים. דרך הוראה זאת מקדמת את הפיתוח של כישורים אנליטים וסיבתיים מאחר והסטודנטים לומדים איך ללמוד כדי למצוא ולפתח פתרונות לבעיות אמיתיות בעולמנו.

המחקר הזה מוסיף לידע הקיים בנושא על ידי עשיית שימוש ביומני סטודנטים/תלמידים, בנוסף לכלים האחרים, כדי לבחון את האימפקט של PBL על מגוון ביצועי הסטודנטים. לצורך ניתוח התוצאות, נעשה שימוש בשיטה מעורבת בתכנון מחקר (mixed method research design) אשר מחברת גישות איכותיות וכמותיות לצורך איסוף הנתונים, הניתוח והעיבוד שלהם. שיטה זאת עוזרת להגדלת האמינות של הממצאים. המחקר נערך בבית ספר תיכון קתולי, לבנים בלבד, והשתתפו בו 48 תלמידים משלוש כיתות רגילות של לימודי כימיה. הטמעת שיטת הלמידה מבוססת בעיות במחקר זה הייתה בנויה על גישה בת שבעה שלבים והם, (א) בנית האוירה, (ב) התחברות לבעיה, (ג) הקמת המבנה, (ד) ביקור הבעיה, (ה) ביקור חוזר בבעיה, (ו) יצירת תוצר או הצגה, (ז) הערכת ההצגה.

אחרי הפעלת תכנית הלימודים בגישת PBL , מספר גדול יותר של תלמידים הסכימו שהם השתמשו במדע לעיתים תכופות, שמדע עוזר לאדם לחשוב באופן הגיוני, שמדע לימד אותם איך לחשוב.

נמצא שיפור בכישורי ומיומנויות התלמידים בפתרון בעיות, כאשר השיפור הגדול ביותר היה בזיהוי נושאי לימוד, הצעת רעיונות ומקורות מחקר והצעת סיבות מקדימות ופתרונות אפשריים לבעיה.

אנליזה של הערות התלמידים, כפי שנרשמו ביומני העבודה שלהם, תמכו בתשובות שלהם לסקר והמחישו שני נושאים עיקריים, (א) אינטראקציה גדולה יותר בין עמיתים ש-PBL תומך ומחזק ו-(ב) תחושת שליטה גדולה יותר על הלימודים שלהם ש-PBL מקדם. שני היבטים אלה של PBL מסייעים ללמידה. מבחינה פדאגוגית, גישת הלמידה מבוססת בעיות הצליחה להביא שיפור ביחס התלמידים למדע, המיומנות שלהם בפתרון בעיות וההשקפה לגבי סביבת הלמידה.

ממצאי מחקר זה תומכים בהנחה שהתלמידים נהנו ויצאו נשכרים מהלמידה מבוססת בעיות. כמו שנמצא במחקרים קודמים, התלמידים במחקר זה, הפכו ללומדים פעילים והיו חדורי מוטיבציה ללמוד במשך שלבים שונים של מחקר זה. נמצא כי שיטה זאת קידמה עצמאות ולמידה עצמית מכוונת. תחושת הבעלות והבקרה על הלימוד שלהם, היא ללא ספק, אחת התוצאות החשובות של מחקר זה. התלמידים אהבו במיוחד את האוטונומיה שהשיטה נותנת להם, במיוחד כשהם מתכננים את הניסויים של עצמם. הם למדו איך לחשוב ופיתחו חשיבה הגיונית.

התוצאות האלה תומכות במחקרים קודמים שהתהליך בלמידה מבוססת בעיות, בונה ומחזק את המסגרת המטה קוגניטיבית של התלמידים ומחזק לימוד מטה קוגניטיבי ולמידה עצמית מסודרת. התלמידים לומדים חשיבה עצמית מסודרת ואינם מדלגים משלב אל שלב, מבלי שהשלימו את השלב הקודם ובנו לעצמם פלטפורמה מבוססת ממנה ניתן להתקדם הלאה. המבנה שעשו בו שימוש בלמידה מבוססת בעיות, גם הוא שיחק תפקיד חשוב בסיוע ללמידה.

במחקר זה, המורים סייעו לתהליך הלמידה על ידי הנחיית התלמידים דרך השלבים השונים של הלמידה מבוססת בעיות, חיבור הסטודנטים לבעיה, בניית המבנה, ביקור הבעיה, ביקור חוזר של הבעיה, יצירת תוצר והצגה והערכת הביצוע. התכנית מסייעת בפיתוח כישורי עצמאות. כן היא תורמת לבניית אווירת קהילה בכיתת הלימוד. הלומדים/סטודנטים הרגישו בנוח והם הציעו רעיונות, מבלי לפחד שהם יכולים לטעות. לסיום כדאי להדגיש כי הרווח בשיטת ניהול יומנים, הוא בכך שהוא מאפשר בחינה של המאורעות המדווחים, בסביבתם הטבעית, באופן ספונטני והם מספקים מידע משלים למידע המתקבל בדרך המסורתית.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?