דף פריט
30-08-2018

הסטארט-אפים שמשתלטים על בתי הספר


דומב, ל' . (ספטמבר, 2013). הסטארט-אפים שמשתלטים על בתי הספר. שיעור חופשי, 105, 17-14.

בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן.

בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר. "אנחנו מתקדמים בנושא התקשוב, ומוכנים להתנסות בדברים חדשים", אומרת ניר. "זה היה פיילוט מוצלח. התלמידים התחילו להתייחס לשיעורי מתמטיקה כמו למשחק. אני כל פעם נפעמת מחדש לראות כמה הם משתוקקים לקבל את הטאבלטים. מקסים לראות את העיניים הבורקות והריכוז במשימה".

בבית הספר "גדרות" שביישוב עשרת עובדים עם חברת "עת הדעת", שמציעה פלטפורמה לניהול הוראה, למידה והערכה, זו השנה השלישית. ההחלטה לעבוד עם "עת הדעת" התקבלה בוועדת היגוי יישובית, בהשתתפות נציגי בית הספר, המועצה האזורית גדרות, הורים וקהילה. "המטרה היא לקדם את ההישגים הלימודיים וליצור חווית למידה בסביבה דיגיטלית מתקדמת" אומרת ניצה וידר, מנהלת בית הספר. "הפלטפורמה מותאמת לתוכנית הלימודים, מציעה מערכי שיעור וכלים לניהול העבודה, ותומכת גם המישור הטכני וגם במישור הפדגוגי". לדברי אנשי הצוות, הילדים אוהבים את העבודה במחשבים הניידים, ופיתחו עמדות חיוביות יותר כלפי הלמידה.

סטארט-אפים בנושאי חינוך הם תופעה שהתפתחה בשנים האחרונות", אומרת ד"ר אלונה פורקוש ברוך, ראש תחום תקשוב בחינוך והמרכז ללמידה במכללת לוינסקי. "כדי להתחדש צריך ליטול סיכונים. מערכת החינוך היא גוף גדול שנוטה ללכת על בטוח – ולא תמיד מתאים להטמיע חדשנות רחבת היקף. גופים מסחריים, לעומת זאת, נוטלים סיכונים מעצם מהותם, ולכן הכניסה שלהם לבתי ספר היא חיובית ומרעננת. יש דברים שמערכת החינוך יכולה לשנו מבנים, אבל יש דברים שצריך לשנות בשיתוף עם גורמים חיצוניים, כשהמערכת אחראית לפן הפדגוגי. גם אם מדובר בהטמעה של מוצר ראשוני, זו קרקע נהדרת להתנסות".

"פיתוח מוצרים מהסוג הזה דורש הרבה כסף, ולמערכת החינוך לא תמיד יש משאבים כאלה", אומר פרופ' שמעון שוקן, דיקן מייסד של בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה וממקימי Slate Science (החברה שפיתחה את האפליקציה "עשר אצבעות"). "מערכת החינוך בנויה לנהל תהליכי הוראה, אבל טבעי שמוצרים מקצועיים יפותחו על ידי אנשי מקצוע חיצוניים. בכלכלה חופשית יש הרבה חברות שמתחרות ביניהן, וכל אחת מנסה לייצר את המוצר הטוב ביותר. מערכת החינוך יכולה לבחור את הפתרונות המתאימים לה ביותר, ולא כל בתי הספר צריכים להשתמש באותו מוצר".

יש גם גופים ומוסדות שמנסים לקדם הקמת סטארט-אפים כאלה. פורקוש ברוך, למשל, עמדה בראש ועדת השיפוט של תחרות סטארט-אפים שקיימה בשנה שעברה מכללת לוינסקי. מטרת התחרות היתה לחשוף מיזמי הזנק לאנשי חינוך וליצור חיבורים בינם לבין משקיעים.

ב-MindCET, מרכז לחדשנות המתמקד ביוזמות טכנולוגיות בחינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מציעים סביבה תומכת לפיתוח של מיזמי הזנק.

"מערכת החינוך התחילה להכניס את התקשוב לבתי הספר, אומרת עמליה בריל, מנהלת יזמות ופיתוח עסקי ב-MindCET. "כדי לקדם את התהליך צריך לרתום גם אנשים מחוץ למערכת, שיכולים לממש את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה, ולאפשר למידה תוך הבנה של תהליכים פדגוגיים והיכרות מעמיקה עם תרבות הרשת. כדי לעשות זאת, MindCET ואנשי מט"ח חושפים את היזמים מעולם ההיי-טק להיבטים פדגוגיים וקוגניטיביים הרלוונטים למיזם שלהם".

גם "אשוקה", ארגון בינלאומי ליזמות חברתית, פועל לקידום מיזמים בתחום החינוך. "יש יוזמות קטנות רבות שנשארות ברמה המקומית, וחשוב לחשוף אותן וכך לקדם אותן", מסביר ד"ר ניר צוק, מנכ"ל אשוקה, את היוזמה לתחרות מיזמים חינוכיים שקיים הארגון השנה, בשיתוף עריית בת ים ומגזין "הד החינוך". לתחרות הגיעו לא פחות מ-347 פניות. לשניים מהמקומות המובילים הגיעו שני מיזמים פשוטים יחסית, שעושים שימוש בטכנולוגיה זמינה.

כל המיזמים שפועלים בתחום מציגים אג'נדה ערכית ורצון לקדם את החינוך, לפני האמביציה העסקית. "ברור שאנחנו צריכים להרוויח כסף, כדי לממן ולפתח את המוצרים שלנו", אומר שוקן, "יחד עם זאת, המטרה העיקרית שלנו היא ליצור השפעה חברתית, ולגרום לילדים להתאהב במתמטיקה ובמדעים". דדי צוקר, חבר הכנסת לשעבר הפועל כיום בחברת learni, שמציעה לבתי ספר טאבלטים ואפליקציות וזכתה במקום השני בתחרות במכללת לוינסקי, מוסיף: המטרה שלנו היא לחולל שינוי עמוק במערכת החינוך. אנחנו מכירים בעובדה שתלמידים צורכים היום מידע בדרכים חדשות, ומשרד החינוך לא יכול להתמודד עם זה בלי כוחות מקצועיים חיצוניים".

פרופ' יורם עשת, מייסד המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה וראש התוכנית לתואר שני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, זהיר יותר ביחסו אל נהירת הטכנולוגיות לבתי הספר. "הטכנולוגיה יכולה בהחלט לשפר הישגים של תלמידים בתחומי דעת שונים, אבל מחקרים מישראל ומהעולם מצביעים על כך שכאשר בודקים את שלל המשתנים שמשפיעים על תרבות הלמידה בבית הספר, מתברר כי הטכנולוגיה אינה בעלת אפקט גדול", הוא אומר.

עשת רואה בחברות שנכנסות לבתי הספר חלק מההפרטה של המדינה. "מי שיכול לממן – קונה. הפיתוי הוא גדול, אבל הסכנה היא שבעקבות מהלכי שיווק מתוחכמים שמפעילות חברות אלה, בית הספר או רשות ירכשו טכנולוגיה שתיראה להם עכשווית ואטרקטיווית, אבל תוך זמן קצר תיהפך לפיל לבן". לדעת עשת, מערכת החינוך חסרה כלים בתחום העסקי כדי להתמודד עם יזמים שאפתניים, ורצוי שתעבוד רק מוך מערכות גדולות ויציבות, בעלות קבלות בתחום של פיתוח חומרי למידה עתירי טכנולוגיה.

עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, סבור שיש מקום לחברות חיצוניות בקידום התחום, אך לדבריו, ההתפתחות מגיעה מכל הכיוונים, גם מתוך בתי הספר, גם מהמורים עצמם וגם דרך יוזמות של משרד החינוך. לגבי מוצרים שמגיעים מחוץ למערכת הוא אומר, משרד החינוך רואה את עצמו כגוף שצריך לכוון את השוק, לדאוג שהמוצרים שנכנסים למערכת יהיו איכותיים ושלא ייווצר פער דיגיטלי.

"חשוב לנו למנוע מצב שבו רק עשירים יכולים לקנות אפליקציות מסוימות", מדגיש רימון, "או מצב שבו אין הדרכה מתאימה וחלק מהמורים מסוגלים להתמודד עם הטכנולוגיה וחלק מהמורים נשאר מאחור". כדי לאפשר זאת, במשרד גיבשו מדיניות לאישור אפליקציות ותוכן דיגיטלי לכיתות. "תפקיד משרד החינוך הוא לקבוע את החזון ולהעביר מסר ברור לשוק כדי למנוע חוסר ודאות מצד הגופים המפתחים, דבר שיאפשר להם להתמקד ולהשקיע בדברים שהמשרד רוצה לקדם. המשרד רואה מקום גם לפיתוח תוכן ומוצרים שיונגשו בתשלום, וגם לשימוש בחומרים פתוחים וחופשיים המפותחים על ידי כלל הציבור, ובפרט מורים מישראל ומהעולם".

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?