דף פריט
17-09-2018

ה"נצר האחרון": הסיפור שמאחורי הבלוג

קרדיט: משרד החינוך, מחוז המרכז, מפקחת יישומי המחשב, הגב' אתי סמואל

רקע: הבלוג "נצר אחרון"

בלוג מיוחד זה מנסה למצוא כל שביב מידע אודות קרובי משפחות חללי ``נצר אחרון`` בעזרת: תלמידים, גניאלוגים וכל מי שמעוניין להשקיע מזמנו וכישרונו כדי לעשות עבורם את המעט שביכולתנו לעשות בעזרת האינטרנט ומאגרי המידע שפורסמו בשנים האחרונות.

 

איך בונים בלוג עבור ``נצר אחרון``: בבלוגר של גוגל? - מדריך מאת פרויקט relationet. המדריך כולל הוראות לבניית ``קוד ניצול``, פתיחת חשבון בגוגל ועוד.

 

תוכנית RelatioNet שמה לה למטרה לתעד את המידע המצוי אצל ניצולי השואה ולהפכו למידע זמין באינטרנט, תוך ניצול הטכנולוגיה הקיימת כיום בכל בית בארץ ובעולם. בנוסף, נעשה ניסיון לגלות קרובי משפחה של ניצולים שעדיין לא נתגלו. הדחיפות הגבוהה למימוש התכנית היא לנוכח העובדה שחלון ההזדמנויות לאסוף מידע מניצולים החיים עדיין בקרבנו הולך ומצטמצם.

 

אתר הפרויקט במחוז המרכז במשרד החינוך, http://www.education.gov.il/merkaz/relationet.htm

 

במסגרת התכנית מתעדים תלמידי כיתות י"א ומנציחים את קורות חייהם של ניצולי שואה ואת שעבר עליהם בתקופת מלחמת העולם השנייה.

התכנית פועלת זו השנה השנייה במחוז בערים כפר סבא, רעננה והוד השרון ובקרוב תחל לפעול גם בתיכונים בראשון לציון ובתיכון "אחד העם" בפתח תקווה.

 

במהלך עבודתם, התלמידים חוקרים את נושא השואה תוך התוודעות עמוקה לחייו וקורות משפחתו של אחד הניצולים. הפעילות המידענית נפתחת בחיפוש מידע אודות מוצאם של הניצולים – סביבת מגוריהם בתקופת היותם ילדים וקורות חייהם מאז ועד היום. וכוללת גם ראיון ותחקור אישי של הניצולים. התלמידים חושפים קשרים משפחתיים ומגלים מידע רב על הקהילה של הניצול ועל משפחות יהודיות נוספות. התהליך כולו מתועד ביומני רשת (בלוגים) הנגישים לכל מנועי החיפוש, ומהווים מאגר מידע חשוב.

 

יוזם התוכנית הוא המידען צביקה שוורצמן והמיזם משותף למשרד החינוך-מחוז מרכז ומכללת אפקה התומכת בו.

 

מאות תלמידים מבתי הספר המקיפים בעיר רעננה שוקדים על איסוף מידע על החללים ממלחמת העצמאות שהוכרזו "נצר אחרון", בניסיון למצוא להם קרובי משפחה שעדיין בחיים. ההערכה היא שבסופו של התהליך יתברר שמתוך הרשימה הארוכה יימצאו לכמה עשרות מהם קרובים. לכל חלל שלגביו נאסף מידע חדש, מקימים התלמידים ברשת האינטרנט בלוג מיוחד ובו סיפורו, עם מרב הפרטים, בליווי תמונות. המחקר של התלמידים מלווה בהדרכה ובהנחיה צמודה של מר צבי שוורצמן, יוזם הפרויקט ושל מוריהם.

 

המאמר במלואו

אברהם פרייס היה חלל "נצר אחרון" עד אשר קרן ושתי תלמידות בשכבה י"א מתיכון "מטרו ווסט" ברעננה קיבלו על עצמן לחקור מי הוא היה? כיצד הגיע לארץ? ומה עבר עליו עד למותו בקרב על משטרת עיראק אל מנשייה, והעיקר האומנם הושמדה כל משפחת פרייס הענפה בידי הגרמנים ואברהם היה השריד האחרון שלה?

הבנות עימן נפגשתי בשלבים שונים של העבודה התייחסו לנושא ברצינות רבה. את החקר התחילו במאגר של יד ושם תוך ניסיון לחפש דפי עד על משפחת פרייס מן העיר קרוש שבליטא. זמן רב הקדישו הבנות לתרגום שם המשפחה, העיירה והאזור כדי להיות בטוחים שאכן הגיעו לתוצאות הנכונות.

בפוסט (עדכון בבלוג) שקיבל את השם, "24 שעות ששינו חיים", מתארות הבנות את הרגעים המרגשים בעבודת החקר שלהן.

"התחלנו לחקור לגבי [איות] השמות השונים - משה, פרייס, רוזה, אברהם, ליטא, קרוש.
העובדה שמצאנו ממקורות מהימנים איות נכון של המילים הנ"ל באנגלית …היא זו שהובילה אותנו לקצה חוט מעניין. אחרי ניסיונות רבים של צירופים שונים לחיפוש באתר יד ושם, נמצא מקור מידע על משה
PRIESS נכנסו לכתב העד, כדי לראות מי מילא את הפרטים הללו וגילינו שבשנת 1999, הטופס מולא ע"י דניאל לסקר נכד של אחיו של משה.
חיפשנו כתבי עד שרשומים על אותו שם "דניאל לסקר" [שמולאו ע"י אותו עד] ומצאנו גם את רוזה, ומצאנו שני אחים לאברהם: זאב ודוד.
אין ספק שאם הדף מולא ב1999 - אברהם פרייס לא היה נצר אחרון... ומפה הדברים התגלגלו ככדור שלג במורד ההר, לא יכולנו להפסיק, הרגשנו שעלינו על משהו רציני".

את הפוסט הבא כתבו קרן ושני למחרת, מספריית בית הספר "אנחנו מעדכנות מספריית בית הספר כי פשוט לא יכולנו לחכות".

"ההתרחשויות קרו כל כך מהר והובילו אותנו למסקנה ברורה אברהם פרייס איננו נצר אחרון הכול התחיל כפי שראיתם בפוסט הקודם שנמצא דניאל לסקר כקרוב משפחה.

היום ניסינו מספר פעמים להתקשר לדניאל בשעות הבוקר אך הטלפון שלו כנראה שונה וזה לא היה הטלפון שמצאנו בכתבי העד ביד ושם. לא ויתרנו והתקשרנו ל - 144... לחפש טלפון של משפחת לסקר בבאר שבע. קיבלנו מספר טלפונים. סמכנו על האינטואיציה של אמנון [אמנון בר נתן סגן מנהל בית הספר] ובחרנו בטלפון הסלולארי של דוב לסקר. התברר לטלפון של דניאל בעבודה. דניאל, פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן – גוריון, סגר לנו סופית את כל הקצוות והמעגל הושלם, אימו מרים היא בת דודתו של אברהם והיא תהיה בת 90 בעוד חודש."

בהמשך השיחה גילו הבנות עוד פרט מדהים; דניאל לסקר גדל בקהילת מטרו-ווסט בניו ג'רסי הקהילה שמאמצת את בית הספר מטרו ווסט ברעננה.

"...היינו צריכות להתאפס על עצמנו מההתרגשות שעטפה אותנו, נקווה ליצור גם קשר עם אמו מרים. כל מה שנותר הוא לעדכן את אילן היוחסין ולהמשיך לחקור. מה שבטוח: אברהם פרייס הוא לא נצר אחרון! ועכשיו נחזור לשיעור, אין ספק שבהרגשה מספקת ומרגשת.

 החקר סביב חללי "נצר אחרון" מרגש מאד גם את הורי התלמידים שעוקבים בעניין אחר התקדמות העבודה. בבלוג של שני וקרן מצאתי התייחסות ארוכה של הורי הבנות לנושא ולעבודה. ההורים של שני כותבים בתגובה לממצאים של הבנות "...קודם כל היינו בהלם, איך המזל שיחק פה, אך יותר מכל מאוד התרגשנו מכך,.... בעקבות ההצלחה אנחנו משתדלים להיות חלק עם שני בפרויקט בנעשה ותמיד אנחנו מנסים לברר איך אנחנו יכולים לתרום לפרויקט וכיצד הוא מתקדם. ממש לפני מספר ימים שני סיפרה לנו על הפגישה המרגשת שעומדת להתקיים עם דניאל ואימו, מרים (שתזכה לימים ארוכים) קודם כל אנחנו מאוד שמחים שיש אפשרות לפגישה, אנחנו חושבים שזה מאוד יתרום לבנות.... ואנחנו חושבים שזו תהיה פגישה מאוד מרגשת שלא תישכח לעולמים!
אנו מקווים שהתהליך המדהים שהבנות עברו יתפתח, ושהן ייקחו מהפרויקט הרבה דברים להמשך החיים! "

הורי התלמידים כותבים גם בפורום העירוני ומתייחסים לתהליך שילדיהם עוברים בעקבות הפרויקט....שיח עם ראש עיריית רעננה, נחום חפרי:

"מר חופרי שלום, ילדינו משתתף בפרויקט נצר אחרון בבית הספר. אנחנו יחד איתו שותפים להתלהבות להתרגשות ולעבודה הרצינית והערכית שנעשית שם. סוף סוף לא סתם משחקים באינטרנט אלא ממש לומדים דרך האינטרנט. ומקבלים גם הדרכה מעולה דרך האינטרנט. אף פעם לא ראינו את ילדינו מתלהב מללמוד משהו ותמיד האינטרנט זה רק לשחק ועוד שטויות. עכשיו קודם כל הוא רץ לבדוק אם יש לו הודעות באתר ונכנס ל"יד ושם" וכו'. קודם כל רצינו להגיד תודה...צריך עוד פרויקטים מסוג זה במערכת החינוך בעיר. האם יש אפשרות להוסיף עוד פרויקטים כאלה? אנו כותבים כאן גם בשם חברינו -הורים מתיכונים אחרים בעיר שזאת גם דעתם. שוב תודה למפעילי הפרויקט ולעירייה."

סיפור מרגש נוסף הוא סיפורו של החלל אברהם פורדי שבעקבותיו יצאנו עם תלמידי תיכון אוסטרובסקי לגליל המערבי לקיבוצים יסעור וגעתון. התלמידים גיא ועמית התחילו לחקור אודות החלל פורדי אברהם, כאשר למעט שמו והעובדה שנפל ב"שיירת יחיעם" לא היה ידוע עליו דבר. בעקבות פנייה לפורום שורשים משפחתיים באתר תפוז הסתבר להם שישנה חוברת זיכרון לפורדי אברהם. את השאלה היכן נמצאת החוברת? פרסם צביקה שוורצמן מיוזמי הפרויקט בפורום הספרנים והמידענים ונענה כמעט מיד ע"י הספרנית רבקה מקיבוץ יסעור שסיפרה שהחוברת נמצאת אצלה. רבקה ידעה גם לספר שפורדי אברהם נולד בנירג'האזה (Ny?regyh?za) שבהונגריה גילוי זה פתח את הקשר בין התלמידים עם הקיבוץ שבו מתגוררים, עד היום, חבריו של פורדי אברהם - הדי שפירא ומנחם קנפ. בהמשך אותרו גם חיים ואסתר לביא המתגוררים בגעתון שהיו חבריו של פורדי מהונגריה. הפגישה עם חבריו של אברהם פורדי הייתה מרגשת ביותר. התלמידים שיתפו את החברים המבוגרים במידע שאספו מהאינטרנט על העיר נירג'האזה וקיבלו מהם תמונות, מכתבים ומסמכים ששמרו. חיים ואסתר לביא מקיבוץ געתון השלימו מידע רב על התקופה שלפני עלייתו של פורדי לארץ.

מה דעתך?

    שלום, במסגרת לימודי אני מחפשת חומר על נושא "נצר אחרון". מי טבע שם זה? האם המודעות להיותם "אחרונים" הייתה קיימת בזמן המלחמה?והאם הדבר השפיע על מקבלי ההחלטות? מהן השיטות בהן ניסה משרד הבטחון לאתר את הקרובים, כמו"כ הייתי רוצה לדעת עוד על התגליות שלכם במסגרת הפריוקט הכ"כ יפה, ציוני, אנושי ומרגש שאתם מובילים. האם אוכל להפנות אליכם שאלו מסוג זה ולהיות בקשר?

    פורסמה ב 17/11/2011 ע״י רחל מונדשיין

    ברצוני לקבל מערך הדרכה לאנדרטת נצר אחרון

    פורסמה ב 26/12/2014 ע״י שרון
    מה דעתך?