דף פריט
16-09-2018

הנעות לבחירה בהוראה כקריירה: השוואה בינלאומית תוך שימוש בכלי לבחינת בחירה

מאת: M.G Watt

Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J. (2012). Motivations for choosing teaching as a career: An international comparison using the FIT-Choice scale, Teaching and Teacher Education, 28, 791-805.

מילות מפתח: בחירה בהוראה, מורים מתחילים, מוטיבציה לבחירה

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

בעשור האחרון מדווחות מדינות שונות על קושי בגיוס מורים ובשמירה עליהם כמתמידים במקצוע (Ramsay, 2000 , 2011, Johnson & Birkeland, 2003,OECD). ההבנה מה מניע אנשים לבחור בהוראה כקריירה ומה מניע אותם להתמיד בה חשובה מכמה סיבות ובהן: המורכבות והתובענות הגדלות של תפקיד המורה, הצורך בהתמודדות עם שונות גדולה באוכלוסיית התלמידים, הציפיות החברתיות גבוהות מבתי הספר, התרחבות תחומי הידע וצמיחת טיפוסים חדשים של אחריות(OECD, 2005).

 כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו.

הכלי  FIT-Choices- Factors Influencing Teaching Choice- הכלי פותח כדי להעריך מוטיבציות ראשוניות של מורים בשלב הבחירה במקצוע והוצג בשנת 2007 (Watt & Richardson, 2007).

הוא נמצא מנבא משתני תוצאות חיוביות ושליליות בקרב מורים מתחילים: המוטיבציות שהתייחסו לשביעות רצון גבוהה כללו מוטיבציות אלטרואיסטיות באופיין שמופיעות גם בצורה ברורה בספרות המחקרית. למחקר היו שתי מטרות: א)לבחון את השימושיות והתוקף של הכלי המדובר למדידת מוטיבציות לעסוק בהוראה בקרב ובין מדגמים ומסגרות, וב) לחקור הבדלים במוטיבציות ובתפיסות הקשורים למקצוע ההוראה בין הנ"ל כאינדיקציות ראשוניות להבדלים בין מורים במדינות שונות.

מוטיבציות להוראה – מוטיבציות לבחירות של קריירה נובעות מערכים ומציפיות אישיים הנחווים במסגרות חברתיות-תרבותיות ייחודיות ובהקשר של המבנים הקיימים של דרישות וגמולים.

 סקירת מחקרים שנערכו עד ראשית שנות ה-90 מראה כי שלוש סוגים של מוטיבציות - פנימיות, חיצוניות ואלטרואיסטיות - הם המרכזיים והחשובים ביותר המשפיעים על הבחירה בהוראה כקריירה. בין המוטיבציות השכיחות שזוהו בארצות ה- OECD כחזקות ביותר ניתן לציין: רצון לעבוד עם ילדים ועם מתבגרים, פוטנציאל למימוש אינטלקטואלי ודרך לתרום תרומה חברתית (OECD, 2005). מצד שני, מחקרים שנערכו בהקשרים סוציו-חברתיים שונים (בארצות אפריקה למשל) מצאו שהמוטיבציות החיצוניות הן החזקות: להיות יותר חשוב, להרוויח יותר, להיות בעל ביטחון וסטטוס תעסוקתי. עם זאת יש לציין שהמחקר השיטתי בתחום זה מועט למדי. מה שנדרש כדי לחקור את הסיבות של אנשים לבחור בהוראה כמקצוע הוא סולם הכולל את מגוון המוטיבציות המבטא את התהליכים הפסיכולוגיים שבבסיסן והיכול להתאים לקבוצות אנשים שונות.

המחקר – נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה. הכלי כולל שתי קטגוריות כלליות: א) מוטיבציות("בחרתי להיות מורה כי..." - ניתנו תשובות לדירוג: "אני בעל תכונות של מורה טוב/ה", "הוראה היא קריירה המתאימה ליכולות שלי"); ב) תפיסות (שאלות על הוראה: "האם לדעתך הוראה דורת רמות גבוהות של ידע מומחי? האם לדעתך מורים זקוקים לרמות גבוהות של ידע טכני?"). (לוח 2, עמ' 797-798 במאמר).

מן הממצאים:

א) מודיפיקציה של הכלי- הניתוח הראשוני גרם לשנוי הכלי בגרסה הראשונה שלו. למשל, המוטיבציות: "הוראה מאפשרת מעבר/שינוי תעסוקתי(job transferability)" ו- "ההוראה היא ברירת מחדל(fallback career)" לא התאימו לכל המסגרות ונגרעו מהכלי. כנ"ל לגבי פריטים אחרים. המהימנות והתוקף נבחנו והותאמו.

ב) האם קיימות מוטיבציות שונות לבחירה בהוראה בין מדגמים ומסגרות? – נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין מוטיבציות להוראה בין המדגמים השונים, אולם אותן חמש מוטיבציות דורגו במקום הגבוה ביתר: ערכים אינטרינסיים שיש בהוראה, יכולת הוראה קיימת, שאיפה לתרומה חברתית, רצון לעבוד עם ילדים/מתבגרים וניסיון עבר חיובי בהוראה ובלמידה. ערכי הרווחים האישיים של בטחון תעסוקתי וזמן למשפחה והשאיפה לקדם שוויות חברתי דורגו נמוך יותר. השפעות חברתיות של חברים, משפחה ועמיתים דורגו כבעלי ההשפעה הנמוכה ביותר.

ג) האם קיימות תפיסות שונות של הוראה בין מדגמים ומסגרות שונים? – נמצא קונצנזוס שהוראה היא עיסוק תובעני ביותר. בכל המדגמים שנבדקו הציון הגבוה ביותר ניתן לתפיסת ההוראה כתובענית ולאחר מכן: הוראה כקריירה הדורשת מומחיות(expert career).

ד) תפיסות הוראה ושביעות רצון מהוראה - לא נמצא קשר בולט בין תפיסות ההוראה של המשתתפים לבין רמת שביעות הרצון שלהם מהבחירה בהוראה כקריירה. תפיסות ההוראה כקריירה של מומחים וכקריירה תובענית הראו קשרים חיוביים אם כי חלשים לשביעות רצון.

דיון וסיכום

להבנה של מוטיבציות בעלות השפעה על פרטים שבחרו לעסוק בהוראה יש השתמעויות חשובות לקידום היעילות בגיוסים ובשמירה על מורים במקצוע, ולמודעות למוטיבציות שהן מעבר לאמירות מקובלות כמו "אהבה לעזור ילדים" או "רצון לגרום לשינוי חברתי". הבנות כאלה חשובות להכשרת מורים ולקליטת מורים מתחילים. אם מורי-מורים לא ייקחו בחשבון את המוטיבציות הללו בהוראה שלהם המתכשרים עלולים לאבד עניין במקצוע ואף לשקול את בחירתם. גם מורים שימצאו עצמם במסגרות שאינן מאפשרות להם לממש את המוטיבציות שלהם ייטו לחוש פחות שביעות רצון, פחות יכולת השפעה ויישחקו עד כדי עזיבת המקצוע.

המחקר עדכני לתקופה זו שבה ממשלות ורשויות העסקה בעולם מטפלים בשיפור גיוס אנשים להוראה וההתמדה במקצוע, הבנייה מחודשת של עבודת המורה וקידומו, שינוי ההכשרה וההתפתחות המקצועית ומציאת דרכים לקידום יעילות ההוראה. גיוס מורים נטה להתמקד במערכת מוגבלת של מוטיבציות, המתייחסות להזדמנות לתרום תרומה חברתית ולסיכוי של עבודה עם ילדים. הדבר הגביל את קהל הפונים לתחום ואת יכולותיהם. מחקר עתידי עשוי לדגום קבוצות נוספות שעד כה לא פנו ולא בחרו בהוראה כקריירה להרחיב תובנות בדבר הסיבות לכך, ולבחון מדוע קבוצות מסוימות כמעט לא קיימות בתחום ההוראה(כמו, קבוצות מיעוט אתניות). הממצאים כאן עסקו בסיבות מדוע אנשים כן בוחרים בהוראה, שאלה בעלת חשיבות אף היא.


ביבליוגרפיה

Johnson, S.M., & Birkeland, S.E. (2003). Pursuing a "Sense of Success": new teachers explain their career decisions, American Educational Research Journal, 40(3), 581-617.
OECD, (2005). Teachers matter: Attracting, developing and retaining effective teachers, Paris: OECD Publishing.
OECD, (2011). Building a high quality teaching profession: Lessons from around the world, Paris: OECD Publishing.
Ramsay, G. (2000). Quality matters, revitalizing: Critical times, critical choices, Report of the review of teacher education, Sydney: NSW Department of Education and Training.
Watt, H.M.G., & Richardson, P.W. (2007). Motivational factors influencing teaching as a career choice: Development and validation of the FIT-Choice scale, Journal of Experimental Education, 75, 167-202.

.

מה דעתך?

Johnson, S.M., & Birkeland, S.E. (2003). Pursuing a "Sense of Success": new teachers explain their career decisions, American Educational Research Journal, 40(3), 581-617. OECD, (2005). Teachers matter: Attracting, developing and retaining effective teachers, Paris: OECD Publishing. OECD, (2011). Building a high quality teaching profession: Lessons from around the world, Paris: OECD Publishing. Ramsay, G. (2000). Quality matters, revitalizing: Critical times, critical choices, Report of the review of teacher education, Sydney: NSW Department of Education and Training. Watt, H.M.G., & Richardson, P.W. (2007). Motivational factors influencing teaching as a career choice: Development and validation of the FIT-Choice scale, Journal of Experimental Education, 75, 167-202.
.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?