דף פריט
29-08-2018

המעבר להתנסות מעשית המותאמת למיומנויות המאה ה-21

עמר, ש' (2014). המעבר להתנסות מעשית המותאמת למיומנויות המאה ה-21. ביטאון מכון מופ"ת, 53, 5-3.

פרופ' שמעון עמר | נשיא מכללת אוהלו בקצרין – מכללה אקדמית לחינוך, מדעים וספורט

מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם מבינים שעליהם להכשיר סטודנטים בכל התחומים לקראת התמודדותם העתידית עם הגלובליות של המאה ה-21 ועם אפיוניה התחרותיים, אך גם עם ההזדמנויות הכלל-עולמיות שמאה זו מייצרת (Stewart, 2013). המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (Barber & Mourshed, 2007).

במקביל בעולם החינוך קיימת הציפייה לייצר סטנדרטים בסיסיים לקיום מקצוע ההוראה כפרופסיה מוכרת ורשומה, שיודעת לזהות את צורכי הפיתוח והקידום הכלכלי–חברתי—ביטחוני של מדינות ולהכשיר ולהורות תלמידים אשר יהיו מוכנים להתמודדות אפשרית עם צרכים אלה בבגרותם. על מנת לעמוד בציפייה זו, יש להכיר, להבין, להגדיר ולפתח את מכלול המיומנויות הנובעות מצורכי המאה שנכנסנו אליה לפני למעלה מעשור. כמו כן יש להחיל מיומנויות אלה בקרב תלמידים מהגיל הרך ועד לסוף לימודיהם העל-יסודיים ולהתאים את כישוריהם למאה ה-21. ניתן יהיה להצליח במשימה זו רק אם יתקיימו כמה תנאים בסיסיים: (א) טרם הכניסה ללימודים אקדמיים: העלאת תנאי הקבלה ללימודים בחינוך ובהוראה (לא בהכרח רק בגרות ופסיכומטרי); (ב) בזמן הלימודים האקדמיים: הפעלת תכניות ייחודיות להכשרת מורים הכוללות את הידע ואת המיומנויות של המאה הנוכחית (גם בתוך ליבת ההוראה האקדמית ולא רק בקורסים ייעודיים); (ג) תוך כדי הלימודים, לפני סיומם ובטרם הכניסה למעגל העבודה כמורים: התנסות מעשית והתמחות אשר בלב לבן פיתוח היכולות היישומיות של מיומנויות אלה. לבסוף ראוי שיתקיים, לאורך כל התהליך, מערך מלווה חזק, המפתח ומשדרג את הידע, את המיומנויות ואת היכולות של המאה ה-21 על כל שינוייה, עדכוניה והתאמותיה התוכניים, הפדגוגיים והטכנולוגיים (Elder, 2012).

על המוסדות להכשרת מורים מוטלת החובה לכלול את מיומנויות המאה ה-21 האלה בתוך ליבת ההוראה; עליהם להנחות ולכוון את פרחי ההוראה בהתנסות מעשית ייחודית הכוללת שימוש במיומנויות ויישומן בהוראה, ולהשליך את התובנות הנובעות מיישום המיומנויות אל סביבת הלמידה, אל הפדגוגיה ואל התוכן שיילמד בכיתות ובגנים שבהם יעבדו. לשם כך הם נדרשים להיות מצוידים בידע (Knowledge), במיומנויות (Skills) וביכולות (Abilities), המותאמים לצרכים המקומיים והכלל-עולמיים שהמאה ה-21 מזמנת. בכך בעצם יושלם משולש ה-(Knowledge, Skills, and Abilities) KSA הנדרש לחינוכו ולהכשרתו של דור העתיד (Stevens, 1994). זהו שילוב הכרחי בין ידע, מיומנויות ויכולות, המביא את בוגרי ההכשרה לידי התבונה (Wisdom) הנדרשת על מנת להעביר את תוצרי הלמידה וההתנסות אל הפרקטיקה וליישמם בשדה העבודה העתידי בכל תחום שיבחרו.

נדבך חשוב נוסף בתהליך ההכשרה הוא הנחלת התפיסה כי על פרחי ההוראה לצמוח ולהיות למנהיגים המובילים שינוי בעזרת כלי הנחיה פרטניים, בלמידה ובהוראה בכיתה ובין כותלי בית הספר; עליהם להוביל מהלכים חדשניים ומשמעותיים במערכת החינוך ברמה המקומית והלאומית.

על ראשי מערכות החינוך בארץ, ובעיקר נשיאי המכללות לחינוך וראשיהן, מוטלת האחריות להקנות למרצים, למדריכים הפדגוגיים ולפרחי ההוראה את הכלים אשר יאפשרו את הגברת המעורבות של התלמידים בהבנת התוכן הלימודי ובחיבורו לקונטקסט בסביבת למידה המדמה מציאות המותאמת לימינו אלה, אך גם לימים עתידיים. הלמידה העכשווית צריכה להיות רלוונטית, עדכנית ומנבאת, עד כמה שניתן, תנאים של אי-ודאות.

מחויבותנו לדורות העתיד היא לכלול בהוראה ובלמידה ובעיקר בהתנסות המעשית את מיומנויות המאה ה-21 הנגזרות מהממשקים שמתקיימים לסירוגין בין התוכן לפדגוגיה, בין הפדגוגיה לטכנולוגיה ובין הטכנולוגיה לתוכן. כל אלה יחד ייצרו בקרב פרחי ההוראה בשלב הכשרתם ובקרב תלמידיהם בשלבים מאוחרים יותר את הרצון ואת המוטיבציה למעורבות, ללמידה ולהצלחה. הללו ייצרו את הבסיס הרצוי למיומנויות המאה ה-21: תודעה סקרנית וביקורתית, למידה מתוך חיפוש ותשאול, זיהוי בעיות ופתרונן, פעילות המתוכננת באי-ודאות, חדשנות ויצירתיות הצומחות באופן יצירתי דרך ניתוח למידה ומצב מבוססי נתונים, למידה מכישלון ומהצלחה, שימוש במגוון טכניקות למידה ומקורות מידע וידע, ניהול פרויקטים ובקרה מתמדת, שיתופיות בכל הרמות ועבודת צוות, הבנת הטכנולוגיה ושימוש מושכל בה, למידה נטולת זמן ומרחב מכל מקום ובכל עת, תפוקתיות ואחריותיות מדידות, מנהיגות ואחריות מוכחת (King, Williams, & Warren, 2011).

על מנת להצליח ביישום המיומנויות בסביבות ההוראה בבתי הספר דרוש תהליך הוליסטי לרתימת בתי הספר שהעבודה המעשית בהם נערכת לשינויים המשמעותיים האלה. קיים צורך הכרחי לשיתוף פעולה מובנה והדוק בין המכללות להכשרת מורים לבין בתי הספר שבהם מתקיימת ההתנסות המעשית. יש להכשיר במקביל את המורים המאמנים, את החונכים ואת מנחי הסטאז', וכן לרתום את מנהלי בתי הספר וליצור אצלם תהליך מובנה שבו הם עצמם יוכלו להתנסות בתפיסות ההוראה האלה ובסביבות הלמידה המתחדשות.

המודל הפדגוגי המיושם בתהליך הכשרת פרחי ההוראה צריך להיות בנוי משלושה נדבכים עיקריים (Darling-Hammond, 2006): (א) מהלך להכנה ולהכשרה של מרצים ומדריכים פדגוגיים במכללה לחינוך להטמעת המודל ולרכישת המיומנויות; (ב) יישום המודל במכללה במסגרת קורסים ייחודיים המוענקים לסטודנטים במהלך שנה א' ושנה ב' וכוללים מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות, קורס המקנה את מיומנויות המאה ה-21, מחנכים לעתיד (Weissblueth, Nissim, & Amar, in press), מנהיגות להובלת שינויים, ניהול פרויקטים והוראת עמיתים שבמסגרתה יתאמנו על שילוב המיומנויות בהוראה; (ג) העברת המיומנויות והיכולות הנלמדות אל סביבת ההוראה תוך כדי יצירת סביבה של למידה פעילה ודינמית (Active learning environment); (ד) נדבך רביעי הכרחי, שבלעדיו ההעברה לא תוכל להיות מושלמת, הוא חשיפה של הנהלת בית הספר לשינוי, וכן הכשרת המורים המאמנים והחונכים למיומנויות הנלמדות ולסביבת הלמידה העתידית. בהמשך יידרש שלב נוסף שבו יחוברו מערכות חינוך עירוניות ואזוריות לתהליך עצמו, למשמעויות הפדגוגיות שלו וכן להשלכות הרבות הנובעות ממנו.

לסיכום, תכנית הכשרת מורים רצינית ומשמעותית המותאמת לצורכי המאה ה-21 חייבת להיות אם כך מוכוונת על ידי אסטרטגיה מותאמת לאזור גאוגרפי ולסביבתו. צריכה זו להיות תכנית עבודה מוסדרת, הכוללת תכנית לימודים, קוריקולום ברור ומובנה; תכנית פדגוגית ודידקטית מבוססת מודלים מתוקפים והתנסות מעשית ייחודית המותאמת לתכניות האלה. כל אלה מחייבים קיומה של תכנית העברה לשדה העשייה, שהיא מוסדרת ומוסכמת (שלבים בתהליך, לוחות זמנים ותקציבים) בין הגורמים המכשירים לבין הגורמים הקולטים.

מקורות

Barber, M., & Mourshed, M. (2007). How the world's best performing school systems come out at top. McKinsey and company.
Darling-Hammond, L. (2006). Constructing 21st century teacher education. Journal of Teacher Education, 57, 1-15.
Elder, D. J. (2012). Selecting and assessing 21st century teachers. CMU teacher preparation task force 2023. Transforming to a 21st. century educator preparation program (pp. 89). College of education and human services Central Michigan University.
King, L. H., Williams, J. B., & Warren, S. H. (2011). Preparing and supporting teachers for 21st century, expectations through universal design for learning. Morality in education, the Delta Kappa Gamma bulletin.
Stevens, M. J. (1994). The knowledge skill and ability requirement for teamwork. Implications of human resource management. Journal of Management, 20(2), 503-530.
Stewart, V. (2013). Preparing teachers for globalization. CMU teacher preparation task force 2023. Transforming to a 21st. century educator preparation program (pp. 82). College of education and human services Central Michigan University.
Weissblueth, E., Nissim, Y., & Amar, S. (in press). "Educating for the Future": A structured course to train teachers for the 21st century. Creative Education, 5(11).

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?