דף פריט
30-08-2018

המסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי : להיות מחנך בעל סמכות מיטיבה

 
המסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי : להיות מחנך בעל סמכות מיטיבה
חברי פורום מרכזי מסלול יסודי מרכזות הפורום: ד"ר מלכה שנוולד וטלי פריד
מקור : ירחון מכון מופ"ת , יולי 2009 , גיליון 39 , ע"ע 3- 34
 
נייר עמדה זה הוא תוצר עבודה בת שנה של פורום מרכזי  המסלול היסודי במכון מופ"ת.  חברי צוות החשיבה ביקשו  לברר במשותף מה צריך לחזק בתכנית ההכשרה של הסטודנטים על מנת שהם יחושו בעלי מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם בעיות משמעת ולהנהיג אקלים כיתה תומך המאפשר למידה והתפתחות.
בעקבות הבירור והלימוד המשותף של הצוות שכלל למידה משותפת של מאמרים בנושא סמכות המורים ומפגשים עם אנשים שתחום עיסוקם הוא פיתוח סמכות מיטיבה  מבקשים  חברי צוות  הפורום למסלול יסודי במכון מופ"ת להציע שתי מסקנות מרכזיות:  א . חשוב מאוד להדגיש בתכנית ההכשרה, באופן מכוון, מובנה ושיטתי טיפוח תפיסת מסוגלות עצמית של הסטודנטים ליצור אקלים תומך בכיתתם נוסף על טיפוח כישורי הוראה ב. כדי להכשיר סטודנטים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה על מורי המורים במסלול ליצור אקלים תומך,  המאפשר לסטודנטים לחזק את תפיסת המסוגלות העצמית שלהם.
המלצות
פיתוח תכנית הכשרה מובנית ורב שנתית לקידום כישורי סמכות מיטבה
הפורום מוצא לנכון להצביע על הקשר האמיץ בין מטרות תכנית ההכשרה לבין דרכי הלימוד בה. הואיל וערכה המוסף של הלמידה הסדנאית מאפשר הבניית תהליכים רפלקטיביים. הפורום ממליץ שתכנית ההכשרה תתבסס על סדנאות. הסדנאות יתקיימו לאורך כל שנות ההכשרה ויעסקו בחיזוק תחושת המסוגלות העצמית להנהיג כיתה. דגש מיוחד יושם על המודעות של הסטודנטים לקשר ההכרחי בין תפיסת  המסוגלות העצמית להנהיג כיתה לבין יכולתם לבנות סמכות מיטיבה.
א. הסדנאות יכללו שלושה רבדים של למידה: התנסות חווייתית, העמקה תיאורטית במשימות ההתפתחותיות הרגשיות, הקוגניטיביות והחברתיות בגיל בית הספר היסודי ורפלקציה הכוללת המשגת ההתנסות. כל יחידה שתילמד בסדנה תועבר לתלמידים ותוצאות ההתנסות
בכיתה יחזרו לסדנה לצורך עיבוד ורפלקציה וזיהוי מוקדי הצלחה וקושי.
הלמידה תפגיש את הסטודנטים עם מודלים, עקרונות וכלים יישומיים לפיתוח סמכות מיטיבה, ניתוח אירועי משמעת כיתתיים על בסיס העקרונות שנלמדו והתנסות בהפעלת תכניות התערבות אישיות, קבוצתיות וכיתתיות לחיזוק הרגלי הלמידה וההתנהגות של התלמידים.
ב. דגש חשוב יושם על אימון הסטודנטים להבנת התהליך המורכב של פיתוח סמכות מגדלת ומיטיבה והתמודדות עם הרגשות הנלווים להבניית הסמכות. חיזוק מודעות לשאלות ולקשיים המתעוררים בהפעלת סמכות.התמודדות עם שאלות כמו: כיצד יכול המורה להיות מבוגר סמכותי ומכיל בו זמנית? ממה נובע הקושי בהפעלת סמכות? הבנה ומודעות לרגשות המתעוררים בנו כשאנו מפגישים את הילד עם משהו שהוא לא יודע או כשמציבים לו גבול, התמודדות עם רגשות אשמה והבנה שהילד צומח למרות הכאב שהוא חווה. קבלה של מצב שלעיתים לא יאהבו אותנו כשנציב גבולות אך זהו הצורך האמיתי של הילד.
ג. בתהליך הלמידה בסדנה תוצג תפיסתו של החינוך האישי דוגמת הדגשים דלהלן: זיהוי   "עקומת גאוס " אישית בכל אחד ואחד. התנסות חווייתית של הסטודנטים בזיהוי אזורי החוזק ואזורי הצמיחה שלהם ובמקביל היכרות עמוקה עם תלמידיהם וזיהוי אזורי החוזק ואזורי הצמיחה של תלמידיהם. כך יחזקו הסטודנטים את יכולתם להתפתח כמבוגרים משמעותיים המודעים לעצמם ולמה שיש בהם ומתוך כך מבינים למה הילד זקוק כדי להגיע למימוש עצמי של יכולותיו.
התנסות בהפעלת כלי אימוני קוגניטיבי fleS gninraeL tnemeganaM המבוסס על חמישה שלבים:  מאין באתי  (רקע ) ,  מי אני?   (זיהוי עצמי)  ובעזרת הקבוצה והמורה של אזורי חוזק  לאן אני הולך ? , אזורי צמיחה נבחרים שהופכים ליעדים בתחומים שהתלמיד בוחר  (  מסמן הגעה  )  במה הצלחתי ( איך עשיתי זאת ?  ) איך זה קרה ?  מה אני יכול לשפר בהמשך?
 מחנך שגורם לילד לחוות חוויית הצלחה קטנה ומתמשכת יוצר צמיחה של הכרת ערך עצמי אמיתית הנובעת מתוך הכרה של היכולות והגבולות האישיים שלו.
הבנת תהליכי התפתחות של קבוצה והתנסות בכלים בסיסיים בהפעלת קבוצה.
רכישת כלים לניהול שיחה דיאלוגית.
יצירת אקלים תומך בחיזוק תפיסת המסוגלות העצמית של הסטודנטים
לאור ההדגשה של תהליכים מקבילים הכרחיים של חיזוק תפיסת מסוגלות עצמית של מורים ותלמידים הפורום מאמין שעל מורי המורים ליצור במסלול אקלים תומך המחזק את תפיסת המסוגלות העצמית של הסטודנטיות באופן מכוון, מובנה ושיטתי. להערכת הפורום תהליך מקביל זה יושג באמצעות חיזוק המודעות שלנו להיות מורי מורים בעלי מומלץ לאמץ מבחר כלים מהתחום הטיפולי :
א. מודלינג, דיגום (  Modeling )  המחנך מהווה מודל בהתנהגותו ובמעשיו. מזוהה היטב עם המסר שאותו מנסה לומר. מעשיו אומרים כולם עד כמה הוא משוכנע באמירה שאותה הוא נושא. בהתאם לכך – אמא שאינה רוצה שבנה ישקר לא תשקר בעצמה; מורה בבית ספר 'ירוק' לא ייתפס מזהם סביבה, מרצה להוראת תנ"ך לא יבחין בין לימוד תנ"ך להוראתו.
ב. בירור שאלות של זהות פנימית שלנו ובמקביל של הסטודנטיות. הנחת המוצא היא שהמסגרת החינוכית בבית הספר קשורה בהליך של שינוי עמוק באורח חיי התלמידים, יכולת ההתערבות של המחנך בשאלות זהות ונורמות של התלמידות כרוכה במנהיגות אישיותית. אין סיכוי למחנך להעצים את זהות הלומד אם הוא עצמו לא חשף את מושגי חייו ובנה אותם שוב בבירור מעמיק.
ג . היכרות מעמיקה עם הסטודנטים וניתוח הנתונים שנאספו ( Intake)  ), בין היתר בירור שאלות הקשורות בתפיסת מסוגלות עצמית של הסטודנטים לגבי יכולתם להנהיג כיתה. כלי ההיכרות הוא כלי חשוב מאוד שאינו מנוצל דיו.
ד . מיקוד תשומת הלב בחלקים המוצלחים של ההתנסות, המחזקים את ההערכה העצמית )גישת הפסיכולוגיה החיובית(  הסטודנטים מתקשים להצביע על נקודות האור בהתנסות בכיתה. המרצים צריכים לנסות להסיט את הדגש מ 20%- התופעות הבעייתיות בכיתה אל 80% המעשים שבשגרה המבורכת
ה. איתור וחיזוק תחום חזק אצל הסטודנטים. הדגשתו ומתן הזדמנות לסטודנטים להביא לידי ביטוי את מוקדי החוזק שלה ולשלבם בהוראה.
ו -  Reframing . מקורו של המושג קשור בהתרתו של עולם סבוך, וקישור המרכיבים שבו למערכת ומסגרת חדשה. כלי זה, בשונה מהקודמים שעסקו ביחיד, מתייחס לדימוי הקבוצתי של פרחי ההוראה. עיצוב מחודש של דימוי ההוראה. איך עושים את זה? כפי שעושים זאת בצה"ל בברירת חיילים ליחידות מובחרות בצה"ל: הראשון, ליצור סינון של הנרשמים ללימודי הוראה בכלל ולמסלול היסודי בפרט, בבחינת 'הטובים להוראה '   )על דרך 'הטובים לטייס'(.  השני, להעניק לסטודנטים את מיטב המחנכים בבמכללה ובבתי הספר המאמנים. השלישי, להטיף ולשכנע שהם אכן הטובים ביותר, ואין דבר העומד בפני רצונם ויכולתם להשפיע ולהנהיג אקלים כיתה תומך.

בחינת התהליכים המקבילים
כדי ליצור תהליכים מקבילים בהכשרת המורים ובהוראה של הסטודנטים ניתן להשתמש במודל של קורטגן ליצירת תהליכי מודעות ושיפור מתמשכים . קורטגן  (4Korthagen, 200) מציע מודל התערבות מובנה שלו חמישה חלקים קבועים : פעולה, מבט לאחור  )על הפעולה  (, מודעות להיבטים חיוניים לגבי גורמים שאינם רציונליים, יצירת אלטרנטיבות – חיפוש חלופות לפעולה, תכנון מחדש.
מודל התערבות זה תואם את תהליך ההכשרה וההוראה כאחד. נראה שמודל זה יסייע בהעמקת התהליכים הרפלקטיביים הן של הסטודנטים והן של מורי המורים במסלול.
לסיכום
על מנת לסייע לסטודנטים להתפתח כמורים בעלי סמכות מיטיבה המסוגלים להנהיג אקלים כיתה תומך יש להעלות למודעות וללמידה מובנית ומתמשכת את תהליכי חיזוק תפיסת המסוגלות העצמית הן בקרב הסטודנטים והן בקרב מורי המורים של המסלול היסודי.
מקורות
ברוקס, ר' ( 1995 ). זרעים של הערכה עצמית. אבן יהודה:
.ADR
גוברמן, ע' ) 2007 (. תפיסת המסוגלות המקצועית של השואפים
לניהול בתי-ספר: מיפוי מרחבי של משתני מסוגלות הניהול.
הכנס הבינלאומי החמישי "הכשרת מורים על פרשת דרכים",
מכללת קיי-מכון מופ"ת

וולף ע' וולף, מ' ) 2008 (. בחזרה לאלף-בית: הדרך להצלת החינוך בישראל. תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.
 
Armor, D., Conroy Oseguera, P., Cox, M., King, N., McDonnell, L., Pascal, A., Pauly, E., & Zellman, G. (1976).
Analysis of the school preferred reading programs in selected Los Angeles minority schools. Rand Corporation
Bandura, A. (1982). Self afficacy mechanism in human agency. American psychologist, 37(2), 122–147
.
Korthagen, F. (2004). In search of the essence of a good teacher: Towards a more holistic approach in teacher education. Teaching and Teacher Education, 20(1), 77-
97.
מקור נוסף לעיון

Brouwer, N. & Korthagen, F. (2005). Can teacher education make a difference? American Educational Research Journal, 42(1), 153-224.

מה דעתך?

    ברצוני לקרוא מאמרים בנושא "סמכות המורה". אודה לכם אם תוכלו להפנות אותי למאמרים בנושא.

    פורסמה ב 02/05/2010 ע״י ורד חג'ג'
    מה דעתך?