דף פריט
17-09-2018

המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה

מקור: המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה, דפים מס' 45, 2007, ע"ע 56- 57.
 
המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. במחקר השתתפו 69 מורים חונכים שעבדו במסגרות חינוך שונות, ששובצו בהן מתמחים בוגרי מכללה גדולה להכשרת מורים בארץ. כלי המחקר היה שאלון שחובר במיוחד למטרות המחקר. הנתונים עובדו בשיטות ניתוח איכותיות וכמותיות, שכללו ניתוחים מורכבים, כגון ניתוח שונות רב-משתני וניתוח רגרסיה היררכית.
ממצאיו העיקריים: הפרופיל המצטייר מראה שהנבדקים סבורים שעל המורה החונך להיות בראש ובראשונה בעל מאפיינים מקצועיים הולמים וכן בעל מאפיינים אישיותיים, מוטיבציוניים, ערכיים ומעמדיים המתאימים לתפקיד.
נמצא שרוב הנבדקים מעידים על עצמם כמי שבחרו בתפקיד ממניעים אינטרינזיים (פנימיים) יותר מאשר ממניעים אקסטרינזיים (חיצוניים).
 מבחינת ההכשרה לתפקיד עולה כי מחצית מנבדקים סבורים שיש צורך בהכשרה לקראתו. עוד נמצא שהערכת התרומה של המורה החונך לעבודת המתמחה גבוהה במיוחד בממד האישי-מקצועי, והיא נבדלת באופן מובהק מהערכת התרומה בממד הידע והמיומנויות ובממד האקולוגי-סביבתי (Vonk, 1993 , 1995 ). המורים החונכים סבורים שתרומתם הכוללת לכניסתו של המתמחה להוראה היא גבוהה. הממצאים נדונים תוך התייחסות לצורך לתת את הדעת על הרחבת הידע והמודעות למאפיינים של תפקיד המורה החונך, להכשרה מחייבת, להענקת תנאים הולמים לביצוע פרופסיונאלי נאות של התפקיד ולבחינת התרומה של המורה החונך בכל הממדים.
 
השלכות יישומיות של המחקר
הרושם המתקבל מן הממצאים הוא שלפחות לחלק מהמורים החונכים לא ברורים מהות התפקיד וכיצד לבצעו כהלכה ולא רק על פי "האינטואיציה ", כדברי אחת הנבדקות. על כן נראה שהכשרת מורים לתפקיד היא כורח המציאות. הכשרה זו צריכה לכלול היבטים תיאורטיים, מחקריים ומעשיים של התפקיד, ועליה להיות מחייבת ולא מוצעת כפי שגורסת תכנית ההתמחות בהוראה (משרד החינוך והתרבות, 1999). חונכות היא פעילות מורכבת השונה מהותית מהוראה בכיתה והדורשת הכשרה ייעודית. יכולת החונכות אינה אפיון מולד עבור כל אדם, אך הכשרה מתאימה עשויה להכין מורים טובים למילוי תפקיד זה. בהעדר הכשרה ומודעות של כל המורים החונכים לצורך בהכשרה, סביר להניח שהחונכות תבוסס לרוב על ניסיונם האישי של החונכים, ותשאב מן הידע ומן האישיות שלהם כיחידים בלבד, לרוב ללא לימודים תיאורטיים, מחקרים וקליניים, ומבלי שייחשפו לתורת חונכות מקיפה המשמשת רציונל מקצועי לעבודתם וההולמת את הצרכים הייחודיים של חונכות מורים חדשים בכלל, ובישראל בפרט.
הואיל ותפקיד החונכות כולל היבטים קליניים, המודלים הרבים לחונכות ולהדרכה הנהוגים בהכשרה הקלינית של המקצועות המסייעים (כגון ייעוץ חינוכי, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה) עשויים לתרום להכשרתם של המורים החונכים ולהתפתחותם המקצועית המתמדת לאורך החיים (ראה, למשל: לוזבסקי ושמעוני 2004, Bernard, 1997 ). אפשר להיעזר במודלים אלה בתור מסגרת מכוונת ומסד לפיתוח ייחודי ומתמשך של ההיבטים הקליניים בעבודתם של המורים החונכים. מכאן שלפני קבלת התפקיד, על המורים החונכים לעתיד לעבור הכשרה כדי ללמוד את מהות תפקיד החונכות, את התיאוריות ואת הדגמים השונים הנוגעים לתפקיד וכן את תהליך החונכות, את התיאוריות ואת הדגמים השונים הנוגעים לתפקיד וכן את תהליך החונכות, הציפיות והדרישות מהתפקיד ודרכי ביצוע מקצועיים ועדכניים, וזאת כתנאי הכרחי למילוי התפקיד. המלצה זו חוזרת ונשנית בספרות המקצועית (ראו למשל: לזובסקי וזייגר, 2004, Holloway , 2001 ), ויש להפכה לחלק אינטגראלי מתפקיד החונכות.
אנדרוס ומרטין  (Andrews & Martin , 2003) ממליצים על מוקדים אחדים שמומלץ לטפל בהם במסגרת הכשרת חונכים, כגון: טכניקת צפייה, מתן משוב, הקשבה ומחקר פעולה. הם מדגישים את הצורך במסגרת ברורה לקורס (שבוע אינטנסיבי בתחילת הקורס ולאחר מכן מפגשים תקופתיים לאורך השנה שבמהלכה החונך עובד בתפקיד בפועל). הם טוענים שללא מסגרת של קהילת חונכים לומדת וללא תמיכה רבה בזמן ובכסף לא תוכל הכשרת החונכים להצליח.
בנוסף להכשרה הראשונית יש ללוות את המורים החונכים ולספק להם מסגרת של "הדרכה על הדרכה" אישית ו/או קבוצתית בקהילה מקצועית שלומדת יחד חונכות זו וחוקרת אותה. במסגרת זו יוכלו החונכים לקבל ולהעניק תמיכה והדרכה, לעסוק בהיוועצות וברפלקציה ולשתף מורים חונכים אחרים בדעות, בדרכי עבודה, בקשיים ובלבטים. תהליכים אלה אינם מיועדים לדון בסוגיות המעשיות המיידיות העולות בעבודת החונכות בלבד, אלא באים לבטא גם את התפיסה שהמורה החונך חייב לעסוק בתהליך למידה במהלך החיים, שעליו להיות לומד ומלמד בו-זמנית, ובעיקר שעליו לשמש מודל של למידה מתמשכת עבור הנחנך. הכשרה לתפקיד, ליווי והדרכה של המורה החונך ולמידה מתמדת ומתמשכת יבטיחו גישה פרופסיונאלית וביצוע פרופסיונאלי של התפקיד, התפתחות מקצועית של מורים חדשים ושל מורים חונכים כאחד וכן יצירת מאגר של מורים חונכים שילך ויתרחב תוך כדי עיצוב סטנדרטים גבוהים של חונכות.

מה דעתך?

    תודה רבה, המאמר חשוב למורים החונכים, ובעיני למנהלי בתי ספר ומפקחים. אנו נשתמש בו בקורס חונכים שלנו, בביהס לחינוך, בבר-אילן. נשמח מאד אם נוכל לקבל באמצעות המייל את המאמר עצמו.

    פורסמה ב 05/03/2008 ע״י דר' איזנהמר מאירה

    כתב העת "דפים" נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת ובספריות של המכללות.כמו כן ניתן לקרוא את כל המאמרים המלאים של כרך מס' 45 בקישור זה:http://www.mofet.macam.ac.il/dapim/pdf/dapim45.pdf

    פורסמה ב 09/03/2008 ע״י פורטל מס"ע

    אני מחפשת חומר בנושא תפיסות תפקיד של מורים בעיירות פיתוח. לא מצאתי חומר. אודה לכם אם תעזרו לי.תודה רבה! מרשים ביותר להיכנס לאתר הזה.

    פורסמה ב 20/03/2008 ע״י עידית חזות

    שלום עידית,נא לפנות לצוות המידעניות במרכז המידע הבין-מכללתי:http://infocenter.macam.ac.il

    פורסמה ב 20/03/2008 ע״י פורטל מס"ע

    שלום רבההאם אוכל לקבל את המאמר למייל ?תודה

    פורסמה ב 26/02/2016 ע״י אהובה ויצמן
    מה דעתך?