דף פריט
16-09-2018

המד"פ בקונטקסט החינוכי של המורה הראוי

מקור וקרדיט:

משה זילברשטיין, "המד"פ בקונטקסט החינוכי של המורה הראוי", בתוך: משה זילברשטיין, רבקה רייכנברג (עורכים). עיון מחודש בתכנית לימודי ההתמחות בהדרכה פדגוגית, נייר עבודה מס' 2, מכון מופ"ת, 2005. ע"ע 5-13.

המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. המד"פ מלווה את קבוצת הסטודנטים המודרכים שלו בהדרכה אישית וקבוצתית. בהתנסות המעשית, בבית הספר, בכיתה לומדת ובפעילויות האחרות בבית הספר הסטודנטים לומדים לחשוב ולהתנהג כמורים. הפרקטיקום הוא המרכיב המשפיע והמעצב בתהליך ההתכשרות לקראת מעמד של מורה ראוי. המד"פ נדרש לסייע לסטודנט להתפתח ולעבור מסע ממוחשך הכרוך בהרבה תהיות, שאלות ודילמות בדרך, לעבור ממעמד של סטודנט לומד למעמד של מורה-טירון, המסוגל לקבל אחריות לכיתה לומדת ומשתלב בתרבות בית הספר על כל המשתמע מכך.

על מנת למלא את תפקידו נאמנה כמסייע לסטודנט ומלווה אותו במסע התפתחות שלו, המד"פ מקדיש תשומת-לב בשתי הנקודות הקוטביות במסע זה. ראשית, על המד"פ לבחון את הדברים מנקודת המבט של הסטודנט: עליו להכיר מקרוב את עולמו, את ההתלבטויות, הספקות, השאלות, הקשיים שהסטודנט מתמודד עמם מנקודת מבטו הוא. בנקודת קיטוב זה המד"פ מתחבר לעולמו של המודרך וחי דרכו. נקודת הקוטב השנייה היא ציור או דימוי המורה – הטירון הראוי. חזון המורה הראוי הוא בבחינת קריאת כיוון, מצפן המסמן את כיווני הצמיחה וההתפתחות של הסטודנט. המאמר דן בשתי נקודות הללו. החלק הראשון של הפרק דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי.

החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר.

בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו.

סיכום ההערכה העצמית של הסטודנטית בתום הסמסטר הראשון

ההערכה העצמית ביומן רפלקטיבי היא כלי למידה חשוב. היומן הוא פתח לדיאלוג מתמשך בשיחות בעל-פה (וגם הערות משוב בכתב) עם המדפ"ית, ולעתים בהסכמת הסטודנטית הוא גם פתח לדיאלוג מתמשך עם המורה החונכת. קורה גם שקטעים ממנו מהיומן מובאים לדיון קבוצתי בפני הסטודנטיות או גם בסמינר צוות המורות החונכות. לפיכך, היומן הרפלקטיבי יחד עם כלים אחרים כגון היומן הפדגוגי והתלקיט הם כלים ללמידה עצמית ( Self regulated learning , Zimmerman  & Schunk, 1989 )  וללימוד עצמי (Self-study , Dinkelman,2003 )  התורמים להתפתחות אישית-מקצועית של מורה. זו הדרך ללמוד מן התנסות הפרקטיקום – ולהמשיך להתפתח.

בסקירה על מחקרים עדכניים בהנחיית סטודנטים ומורים טירונים נמצאו שלושה מוקדים של סוגי בעיות מטופלות (Wang & Odell, 2002).

· בעיות אמוציונאליות הקשורות למתחים פסיכולוגיים עקב אי הוודאות האינהרנטית במצבי הוראה, התביעות ותנאי ההתנסות הקשים וזה על רקע נתונים אישיים ואישיותיים הגורמים למתחים. ביומנה של הסטודנטית כמעט ולא ניתן להבחין, לא במפורש ולא במשתמע , בבעיות מן הסוג הזה. יתכן שהדבר נובע מסוג המטלה החצי מובנה שהוטלה עליה. לו המטלה הייתה פתוחה לחלוטין ייתכן שהרובד הפסיכולוגי היה עולה.

· בעיות הנוצרות עקב חסר בידע, במיומנויות ובניסיון בהוראה. החסר במיומנויות הנחוצות בהוראה, שגרות בארגון וניהול כיתה וכיוצא בזה, יוצר מצבים בעייתיים שהסטודנטית והמורה הטירון נקראים להתמודד איתם. הרבה מן הכתוב ביומנה של הסטודנטית שייך לסוג זה של בעיות שעל התמודדות עמן היא מדווחת.

· ליבון סוגיות בשאלות קונצפטואליות כמו מה היא 'הוראה ראויה' ומיהו ה'מורה הראוי'. בעיות שבהן מתעורר הצורך להתמודד: הסתירות של גישות, תפיסות וכיוצא בזה. אמונות כניסה של סטודנטים ושל מורים טירונים אינן תואמות תמיד את המציאות שהם פוגשים, והם עוברים תהליך של ניסוח מחודש, תהליך של רקונצפטואליזציה בתפיסות לגבי מהות העיסוק שהם מתכשרים לקראתו. על פי דיווח בסקירת הספרות בתחום הנחיית סטודנטים ומורים טירונים (ראה אצל  Wang & Odell , 2002 ) , המוקדים של שני סוגי הבעיות הראשונות, האמוציונאליות והמקצועיות-משימתיות, שכיחים, והם עונים רק לציפיות המונחים והן להשקפות ההנחיה של המנחים. במחקרים שנסקרו כמעט ולא הייתה נוכחות למוקד העוסק בסוג השלישי, בבעיות קונצפטואליות.

ביומנה של הסטודנטית יש עדות מוצקה להתלבטות בבעיות מן הסוג הקונצפטואלי. בסיפוריה של הסטודנטית על עצמה ועל תחושותיה באירועים שהיא עברה היא חושפת התלבטויות בשאלות קונצפטואליות כמו מה היא הוראה ראויה ומיהו המורה הראוי. בניתוח המפורט של התקדמותה על פי חמשת המאפיינים של העיסוק בהוראה ראויה תוארו על ידי המחבר בעיות מן הסוג הזה בהן היא מתלבטת. ניתן לומר לאור זה, שהתקדמותה של הסטודנטית לקראת מעמד של 'מורה ראויה' מאוזנת במובן של ייצוג שלושת מוקדי הבעיות הללו.

לסיכום, מדריכים פדגוגיים פועלים בשני מרחבים בעלי תרבות ייחודית: עולם המכללה, המוסד שלומדים בו הסטודנטים על ההוראה ועולם בית הספר שבו הם מתנסים ולומדים להכיר את ההוראה. בפעילותם זו הם יוצרים את המרחב השלישי, זה המנסה לחבר בין שני העולמות. המדריך הפדגוגי נקרא למלא את תפקיד'המקף המחבר' בין עולמות אלה.

במקום להעריך את התקדמותם של הסטודנטים בתהליכי התכשרותם להיות מורים ראויים, בעזרת רשימות תיוג, קטגוריות מופשטות מנוסחות בכתב והתרשמויות כלליות, מדגים פרופסור משה זילברשטיין במאמר הנוכחי כיצד ניתן לבנות דיוקן נאמן של סטודנטית המספרת את סיפורה ומעידה על התנסותה.

קוכרן-סמית (Cochran-smith, 2003) מציעה להעריך את התקדמות הסטודנטים באמצעות יצירת פרופיל סיפורי, משום שבמקום התרשמויות כלליות וקטגוריות מופשטות הנהוגות ברשימות תיוג ודפי הערכה סטנדרטיים, עדיף להעריך את הסטודנטים באמצעות דוגמאות ממשיות של התנהגויות המופיעות ביומנים או במסמכים תיעודיים אחרים שהם כותבים (שם, עמוד 15). היא כותבת שללמוד להיות מורה אינו תהליך פשוט של לימוד התנסותי וגם אינו תהליך פשוט של לימוד'מתוך ספרים' לקרוא את מה שאחרים כתבו על ההדרכה ועל הערכת הסטודנטים, אלא:

הידע הנחוץ למורים כדי להורות כראוי נוצר כאשר הם רואים את מקום עבודתם כאתר לחקירה ולבחינה מכוונת ובו בזמן הם מתייחסים אל הידע והתיאוריות הקיימות כמקורות המספקים שאלות שיש לשאול ופרשנות שיש לתת להתנסותם ולעשייתם בהוראה (עמוד 16).

מקורות שצוטטו בסיכום:

 Cochran-Smith, M. (2003). "Learning and unlearning: the education of teacher educators", Teachers and Teacher Education, 19, pp. 5-18.

Dinkelman, T. ( 2003). "Self study in teacher education", Journal of Teacher Education, 54 (1), pp. 6-18

Wang, J. & Odell, S. J. (2002) .Mentored learning to teacher according to standard based reform: a critical review, Review of Educational Research, 72 ( 3), pp. 481-546.

Zimmerman, B. J. Schunuk, D.H. (1989). Self-regulated learning and academic achievement : theory , Research and practice. New York: Springer-Verlag.

מה דעתך?

    האם ניתן להזמין את המאמר המלא?תודה מראשאורנה

    פורסמה ב 30/12/2005 ע״י אורנה שטרנליכט

    כפי שמצוין בתחילת הדברים, מדובר בסיכום של פרק מתוך ספר.את הספר ניתן למצוא במרכז המידע של מכון מופ"ת:http://library.macam.ac.ilניתן גם לרכוש את הספר דרך אתר מופ"ת:http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/#1

    פורסמה ב 30/12/2005 ע״י פורטל מס"ע
    מה דעתך?