דף פריט
30-08-2018

הטמעה של למידה באמצעות פרויקטים בבתי ספר בחולון, כבסיס ללמידה משמעותית – קולות התלמידים

שטימברג, י' וששון, ח' (2013). הטמעה של למידה באמצעות פרויקטים בבתי ספר בחולון, כבסיס ללמידה משמעותית – קולות התלמידים. החינוך וסביבו, ל"ה, 167-145.

מילות מפתח: למידה מבוססת פרויקטים, למידה משמעותית, למידה בקבוצות, שיתוף פעולה בעבודה בקבוצות

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר , צוות מערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר.

השינוי, על פי תפיסה זו, נשען על חמישה עקרונות עיקריים: המנהל כמאפשר, המורה כמעצב, יצירת תרבות דיאלוגית, למידה רלוונטית ומשמעותית, העיר כמרחב למידה. כלומר התפיסה מבוססת על יצירת סביבת למידה המדגישה את התפתחותו וצמיחתו של היחיד, את תחומי העניין והכישורים שלו, מתוך התייחסות להקשר החברתי (העולם האמיתי) כבסיס ללמידה ולשיתוף פעולה. השיטה הלימודית המביאה את העקרונות הללו לידי ביטוי בבתי ספר הפועלים ברוח HTH היא למידה מבוססת פרויקטים (למ"פ).

השנה הראשונה לפעילות (תשע"א) הוקדשה לתכנון ולהיערכות של צוות מנהלי בתי הספר והכשרה קצרה של מורים. השנה השנייה (תשע"ב) הייתה שנת הרצה שכללה פעילות במספר מצומצם של כיתות ולוותה ליווי אישי וקבוצתי של המורים ומנהלי בתי ספר. בד בבד עם שלב זה הוחלט לפתוח בשנת הלימודים תשע"ג בית ספר חדש בחולון שיתבסס כולו על השיטה שלפיה פועלים בתי ספר HTH בסן דייגו, מתוך התאמתו לתרבות החינוכית בישראל.

בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית.

אוכלוסיית המחקר כללה את כלל התלמידים שלמדו השנה למ"פ בשישה בתי ספר (חטיבות ביניים ותיכונים) בחולון במסגרת הטמעת השינוי ברוח HTH. סך הכול השיבו לשאלון 188 תלמידים בקבוצת הניסוי, שהשתייכו לשמונה כיתות שונות, מתוכן ארבע כיתות ז', כיתה ט' אחת, כיתה י' אחת, כיתה י"א אחת וכיתה י"ב אחת. מקצועות הלימוד היו הבעה, אמנות, תנ"ך, ספרות ומדעים. קבוצת הביקורת הייתה 60 תלמידים משני בתי ספר ושתי כיתות שלמדו את אותו מקצוע אצל אותה מורה, אך בשיטה המסורתית.
נבנו שני שאלונים סגורים, האחד לקבוצת הניסוי והשני לקבוצת הביקורת. ההבדל בין השאלונים היה שתלמידי קבוצת הביקורת לא התבקשו להשיב על שאלות שנוגעות לעמדות כלליות בנוגע ללמ"פ. בשאלון היו היגדים שהתשובות שלהם נעו על סולם של חמש דרגות הסכמה.

שאלות ההערכה העיקריות שנבדקו: (1) מהן העמדות הכלליות של התלמידים בנוגע לשיעורים המתקיימים בשיטת הלמ"פ? (2) מהי חווית הלמידה בשיטת הלמ"פ (לעומת חווית הלמידה שלהם ביתר השיעורים בבית הספר)? (3) מהי חווית הלמידה של תלמידי קבוצת הניסוי (שלמדו בשיטת הלמ"פ) לעומת חווית קבוצת הביקורת, הלומדת אצל אותה מורה את אותו מקצוע? בנוסף, בשאלון של קבוצת הניסוי הוקצה מקום לכתיבה חופשית בתשובה לשאלה פתוחה שאפשרה לתלמידים להתייחס להבדל בין חווייתם במהלך השיעורים בלמ"פ לעומת השיעורים הנלמדים בשיטה מסורתית.

מהממצאים עולה כי רוב התלמידים שבעי רצון מהלימודים בשיטת למ"פ. רוב התלמידים (75%) גאים להיות בכיתה שלומדת בשיטה של למ"פ, נהנים מהשיעורים, מהעבודה על הפרויקטים, ומקווים להמשיך ללמוד בשיטה זו גם בשנה הבאה. 15% מהתלמידים אינם מעוניינים להמשיך וללמוד בשיטה זו בשנה הבאה.

עבודת צוות נמצאת במרכז השיטה של למ"פ מכיוון שהיא מביאה לידי ביטוי את הרעיון של למידה חברתית כתומכת בלמידה ומאפשרת לחזק את מיומנויות עבודת הצוות, את המודעות העצמית ואת התקשורתיות של הלומד. הממצאים מראים שרוב התלמידים מדווחים שנהנו לעבוד בקבוצה (65%). 8% מהתלמידים מדווחים שלא נהנו מהעבודה בקבוצות, ו-28% מהתלמידים מדווחים על הנאה במידה בינונית.

מהממצאים עולה ש-33% מהתלמידים חוו קושי מסוים בעבודה בקבוצות, וכחמישית (21%) מכלל התלמידים חוו קושי ממשי. כלומר, נראה שאכן יש קבוצה ניכרת של תלמידים שהשינוי הארגוני בתהליך הלמידה הדורש עבודה בצוות, לעומת עבודה פרטנית ואישית, הוא בשבילם אתגר מסוים שיש עוד להתאמן ולעבוד עליו.

מעניין לראות ש-64% מהתלמידים מדווחים שלמדו על עצמם דברים חדשים במהלך הלמידה בקבוצות. חשוב לציין שאחת ממטרות ההוראה כבר בשנה הראשונה לפעילות בחלק מהכיתות הייתה לחזק אצל התלמידים את המיומנות של עבודה בצוות ואת המודעות של הלומד לתפקידו הייחודי בתוך צוות. לפיכך תהליך הלמידה בלמ"פ כלל בחלק מהכיתות גם התבוננות עקבית של התלמידים על עצמם כמשתפי פעולה בצוות.

התבוננות זו נעשתה באמצעות מחוונים שפיתחו המורים והתלמידים ביחד, או על ידי מחוונים שהמורה הציג ככלי מוכן. עצם העובדה שכמחצית מהתלמידים מדווחים על תהליך של התפתחות אישית בהיבט זה (ועוד 21% ברמה בינונית) מלמדת כי אכן יש תהליך של רכישת מיומנות ומודעות של הפרט למקומו כשותף לצוות למידה.

רוב התלמידים (64%) מסכימים שחומר הלימוד בשיעורים שנלמדים בלמ"פ מעניין אותם, ו-72% דיווחו על הנאה מהלמידה. נוסף על כך, רוב התלמידים מדווחים שאינם מונעים מהציון בעיקר (68%), ורק 11% מהתלמידים מדווחים שהציון הוא המניע העיקרי שלהם ללמידה. ממצאים אלה יכולים להעיד שבקרב קבוצה ניכרת של תלמידים הלמידה בשיעורי למ"פ אכן הייתה מעניינת, מהנה ומונעת מתוך מוטיבציה פנימית.

כמחצית מהתלמידים (54%) מדווחים שבשיעורים אלו יש להם הזדמנות לבחור בדרכים שמתאימות להם. ההנחה היא שלתלמיד שבוחר את דרך הלמידה המתאימה לו (או ליכולות שלו/לנטיות שלו) תהיה מוטיבציה פנימית גבוהה יותר ללמידה, בניגוד לתלמיד שדרך הלמידה נבחרת בשבילו. ממצא זה מלמד שיש מקום להדגיש ולחדד את חשיבות גיוון דרכי הלמידה, את המודעות לתהליכי למידה אישיים ואת הבחירה האישית בתהליך הלמידה בלמ"פ.

כדי לבחון את חווית הלמידה בשיעורים עצמם, מתוך דגש על תהליכי ההוראה בשיעור עצמו (דגש על "פדגוגיה של שיעור", לא על הפרויקט כולו דווקא), מחברות המאמר יצרו סדרה של 12 היגדים שנגעה לחוויית הלמידה בשיעורי הלמ"פ, ואותם היגדים בדיוק נסובו על חווית הלמידה ב"יתר השיעורים". הממצאים מראים שבשיעורי למ"פ מדווחים התלמידים על תדירות גבוהה יותר במקורות מידע שונים, הזדמנות לשיתוף פעולה בין התלמידים ואפשרות להעלות רעיונות, בהשוואה לשיעורים אחרים שנלמדו בשיטה הרגילה. במילים אחרות, התלמידים מדווחים על למידה אקטיבית יותר בשיעורי הלמ"פ מאשר בשיעורים האחרים.

מבחינת התמיכה של המורים בביטוי עצמי ניכר שבשיעורים שנלמדו בשיטת למ"פ מדווחים התלמידים על הרגשה נוחה יותר לשאול שאלות (81%), מרגישים שהמורים מאמינים בהם וביכולתם (85%), שהמורים מעודדים אותם לשאול שאלות (59%), בשיעורים גבוהים יותר במידה מובהקת מאשר ביתר השיעורים (שנלמדים בשיטה מסורתית).

הממצאים מראים שבשיעורים הנלמדים בשיטה מסורתית חווית הלמידה הפאסיבית חזקה יותר. 80% מהתלמידים מדווחים שלמדו בעיקר מספרי לימוד/חוברות/דפי כבודה בכל השיעורים או ברובם, לעומת 27% בשיעורי למ"פ. זאת ועוד, 69% מדווחים שרוב הזמן המורה הכתיב להם את החומר או שהעתיקו מהלוח, לעומת 17% במהלך שיעורי למ"פ.

49% מהתלמידים מדווחים שבשיעור הלמ"פ ניתנה להם הזדמנות ללמוד על נושאים שמעניינים אותם ברוב השיעורים או בכולם. אף שהשיעור הזה גבוה במידה מובהקת משיעור התלמידים שמדווחים על כך בשיעורים שנלמדו בשיטה הרגילה (34%), מדובר רק בכמחצית התלמידים, ולכן נראה שיש מקום לשיפור בהיבט זה.

בהיבט של חשיבות נושאי הלימוד לחיים של התלמידים לא נמצא הבדל מובהק בין דיווחי התלמידים על השיעורים שנלמדו בשיטת למ"פ לדיווחיהם על יתר השיעורים. אפשר להסיק מכך שיש להעמיק ולחקור את סוגיית הרלוונטיות של נושאי הלימוד לתלמיד, את מושג הרלוונטיות בתהליך הלמידה ואת השלכותיו על בחירת נושאי הלימוד בלמ"פ.

כדי לבחון אם יש הבדלים שנובעים משיטת הלימוד, מעבר לאישיות של המורה והמקצוע הנלמד, נערכה השוואה בין שתי כיתות ז' שלמדו בשיטת הלמ"פ לשתי כיתות ז' שלמדו אף הן עם אותן מורות את אותו מקצוע אך בשיטה המסורתית. הממצאים מלמדים על הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בגיוון בדרכי הלמידה.

88% מהתלמידים בקבוצת הניסוי מדווחים על האפשרות לעבוד בשיתוף פעולה עם ילדים אחרים, ושיעור זה גבוה משמעותית מדיווחי התלמידים בקבוצת הביקורת (14%); 69% מהתלמידים בקבוצת הניסוי מדווחים על שימוש במקורות מידע מגוונים בתדירות גבוהה, לעומת 58% מהתלמידים בקבוצת הביקורת; 72% מהתלמידים בקבוצת הניסוי מדווחים על הזדמנות להעלות רעיונות ברוב השיעורים או בכולם, לעומת 55% מהתלמידים בקבוצת הביקורת.

ניכר ששיעור גבוה יותר מהתלמידים שלמדו בשיטת למ"פ הרגישו ברוב השיעורים שהמורים מאמינים בהם וביכולתם (80%), וכן שהם מעודדים אותם לשאול שאלות (72%), לעומת תלמידים שלמדו בשיטה המסורתית (67% ו-42%, בהתאמה). בהרגשה הנוחה לשאול שאלות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות, וייתכן שהביט זה קשור יותר לאישיות המורה מאשר לשיטה עצמה. מהממצאים אפשר לראות שהרגשת הביטוי העצמי של התלמידים שלמדו בשיטת למ"פ גבוהה יותר משאר זו של התלמידים שלמדו בשיטה הרגילה.

הממצאים אינם מלמדים על הבדלים מובהקים בשיעור הלמידה הפאסיבית בין תלמידים שלמדו בשיטת למ"פ ובין תלמידים שלמדו שבשיטה הרגילה עם אותה מורה ובאותו מקצוע. על כל פנים, שיעור הלמידה הפאסיבית שמדווחים התלמידים הוא נמוך למדי. בהיבט של רלוונטיות חומר הלימוד לא נמצאו הבדלים מובהקים בין התלמידים בקבוצת הניסוי לתלמידים בקבוצת הביקורת. ממצא זה מחזק את המסקנה שבהיבט של הרלוונטיות נדרשת עבודה נוספת והעמקה מול צוות המורים, הן ברמת הרעיון של רלוונטיות והמשגתו והן ברמת הפרקטיקה.

נוסף על היבטים אלו, ישנם נושאים חשובים שדורשים שיפור והמשך למידה, כפי שעולה מדיווחי התלמידים ומקבל חיזוק מדיווחי המורים: יש להעמיק את הידע של המורים במיומנויות של הנחיית תלמידים לקראת למידה עצמאית, במיומנויות של הוראה בקבוצות, בניהול הכיתה ובניהול הפרויקט כולו. יכולת ניהול פרויקט דורשת תשומת לב לנושאים שהם שונים במהותם מניהול שיגרת למידה שוטפת.

מה דעתך?

    אנו עומדים לצאת עם תוכנה חדשה ומהפכנית שמתמקדת בהגדלת אוצר המילים באנגלית. מאחר ואני חושב שזה יכול להתאים לשיטת למידה מבוססת פרויקטים אזי נשמח להציגה בפני מובילי תכנית זו

    פורסמה ב 13/11/2015 ע״י איציק
    מה דעתך?