30-08-2018

החוצה לעולם ופנימה לעצמי: הוראת מחקר איכותני בהכשרה לחינוך

אבוהב, א' ומלצר-גבע, מ' (2013). החוצה לעולם ופנימה לעצמי: הוראת מחקר איכותני בהכשרה לחינוך. בתוך א' חזן ול' נוטוב (עורכות), הוראת מחקר איכותני: אתגרים, עקרונות, יישום (עמ' 77-53). תל-אביב: מכון מופ"ת.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מזמנו של דגם הסמינר למורים, שהיה מקובל עד שנות התשעים, ועד הגדרתו של החינוך כפרופסיה אקדמית והמאמצים לביסוסו ככזה, השתנתה ההכשרה להוראה עד מאוד. רכיב עיקרי בזהותו של המקצוע ובהכשרה לו הוא קיומו של גוף ידע מדעי המשמש בסיס לפרקטיקה, והסכמה רחבה בשאלה מה על איש המקצוע לדעת ואיך עליו לבצע את תפקידו. הדגש על פרופסיונליות בתהליך ההכשרה אתגר את תכניות הלימודים כדי להתאימן לצרכיו החדשים של הסטודנט. כך התאמה זו מתבטאת בין היתר בהכנסת הוראת קורסים בשיטות מחקר, ובכלל זה שיטות מחקר איכותניות.

אימוץ המתודולוגיה האיכותנית בחינוך היה תוצאה של התמורות שחלו בתפיסת הידע במדעי החברה והרוח ובכלל זה בחינוך (שלסקי ואריאלי, 2001). על התפיסות הפוזיטיביסטיות – שהתייחסו אל הידע כאל אובייקטיבי, ניטרלי, הממוקם מחוץ לחוקר ומושא להתבוננות חיצונית – נוסף מבט פנומנולוגי פרשני על המציאות החברתית. שינוי זה חבר לזרם המחשבה הקונסטרוקטיביסטי, ולפיו בני אדם פועלים כיחידים המעצבים את הסדר החברתי בחיי היום-יום על בסיס הפרשנות שהם מעניקים לפעולות של המעורבים בשדה. זרם זה השפיע על מחקרים בתחום החינוך בהתמקדותו ברמת המיקרו, בתשומת הלב לאינטראקציות בכיתה או במועדון הנוער, בין מורים לתלמידים ובתוך צוות בית הספר ובמשמעויות הניתנות לאינטראקציות אלה.

במסגרת שיטות המחקר קיימות שלוש סוגות עיקריות הרלוונטיות ביותר לתחום הכשרת המורים: האתנוגרפיה, המחקר הנרטיבי ומחקר הפעולה. בכל אחת מהן אפשר לזהות זיקות בין הוראה של שיטות המחקר האיכותניות ובין ההכשרה לחינוך ולהוראה.

בלב המחקר האתנוגרפי עומד העיסוק בתרבות, שבהקשר של החינוך כולל מושגים כגון תרבות בית ספרית או תרבות פרופסיונלית של הוראה. המחקר האתנוגרפי הוא תהליך המבוסס של שהות ממושכת ודינמית בשדה, התבוננות במציאות החברתית ותיעוד שלה. הרגישות התרבותית מחייבת את החוקר לביקורת ולרפלקטיביות מתמדת. מחקר זה אינדוקטיבי מטבעו ומתאפיין בהקשבה למתרחש בשדה המחקר ובתיאור פרשנויותיו של הנחקר לעולמו החברתי (גישת ה-emic – תפיסת המציאות מנקות ראותם של הנחקרים). האתנוגרף מפענח את ה"מובן מאליו" של הנחקרים, מודע לאפשרות של ריבוי המבטים העשויים לסתור זה את זה ומטיל ספק באופן רפלקטיבי ב"מובן מאליו" שלו עצמו.

בלב המחקר הנרטיבי מצוי ניתוח הסיפורים שהמרואיינים מספרים לחוקרים, ואלה חושפים תפיסות, ערכים, זהות, נטיות אישיות וזיקות לקולקטיב ההשתייכות של המספר. את המחקר הנרטיבי בתחום החינוך וההוראה בישראל סקרה בין השאר פרימה אלזב-לוביש. לשיטתה, "המחקרים הנרטיביים מספקים תובנה מפורטת, מעמיקה ועשירה של אנשים, תהליכים, מאורעות ותפיסות בשדה החינוכי [...] [ואלה מאפשרים להשמיע את קולם] של אנשי החינוך הפועלים בשדה ולהעצימם" (Elbaz-Luwisch, 2001, p. 151).

מחקר פעולה הוא במהותו מחקר יישומי, שנועד לחקור פעולה מכוונת כדי לשפר אותה ובאמצעותה לקדם את יעדיה. מחקר הפעולה החינוכי מתאפיין במטרות פדגוגיות המעוגנות באידיאולוגיה חינוכית והמשתתפים בו מתמסרים לגילוי מטרות אלה במהלך העשייה; הוא ממוקד בשינוי העשייה לשם הנעתה בעקביות לקראת המטרות הפדגוגיות; הוא אוסף עדויות למידת העקביות או היעדר העקביות בין המטרות לביצוע; הוא מזהה ומסביר חוסר עקביות בין המגמות למעשים; הוא מברר את ההנחות ואת האמונות המסבירות או האינטואיציות הפועלות; והוא מערב מורים בתהליך היצירה והבחינה של מצבים חדשים כדי לבחון את מטרותיהם, ולכן הוא מאפשר להם להבנו מחדש תאוריות המנחות את פעילותם (Elliot, 1991).

המחקר האיכותני מותאם ללמידה של תהליכי שינוי ורכיביהם. הוא מאפשר מעקב הדרגתי וצמוד אחר השינוי: אופיו, כיוונו, עוצמתו והיקפו. אתנוגרפיה ומחקר פעולה הם עצמם תהליכים מחקריים ארוכי טווח ודינמיים, החושפים הן ידע גלוי והן ידע סמוי. במרכז הפעילות החינוכית נמצא המחנך המשמש סוכן שינוי. מחברות המאמר עומדות על הזיקות בין המתודולוגיה האיכותנית ובין סגולותיו של המעשה החינוכי כמעשה של שינוי ערכי, שינוי מערכתי, שינוי תואם הקשר, שינוי המותאם להתמודדות עם פלורליזם תרבותי והשינוי המתחולל בחוקר עצמו. הן מראות כיצד הוראה של שיטות מחקר איכותניות יכולה לתת ביטוי לזיקות אלה.

לצד הדיון העיוני בהוראת המחקר האיכותני בהכשרה להוראה, מציגות מחברות המאמר גם ממצאים ונתונים על היקף ההוראה, מקום הקורס בתכנית הלימודים, מטרות הקורס, מבנהו והתכנים הנלמדים, התרגול בהם וההתנסות בהוראתם במכללות לחינוך בישראל. המידע נאסף בשני אופנים: מסקירת אתרי אינטרנט של המכללות ומשיחות או התכתבות עם תשע מרצות שענו על שאלות המחברות בדבר חווייתן בהוראת הקורס בהכשרה להוראה. השאלות עסקו בחשיבות הקורס לשיטות מחקר איכותניות בהכשרה לחינוך; ייחודיות ההוראה של הקורס בהשוואה להוראה של קורסים אחרים; האתגרים והקשיים בהוראתו במסגרת הכשרה לחינוך; גורמי ההנאה מהוראת הקורס ונושאים נוספים שהמרצות מצאו לנכון לציין.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

שלסקי, ש' ואריאלי, מ' (2001). מהגישה הפרשנית לגישות פוסט-מודרניות בחקר החינוך. בתוך נ' צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי (עמ' 76-31). לוד: דביר.

Elbaz-Luwisch, F. (2001). Understanding what goes on in the heart and the mind: Learning about diversity co-existence through storytelling. Teaching and Teacher Education, 17(2), 133-146.
Elliot, J. (1991). Action research for educational change. Milton Keynes: Open University Press.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?