דף פריט
29-08-2018

הורים ומורים בטיפול זוגי

גליק, ר' (נובמבר, 2014). הורים ומורים בטיפול זוגי. שיעור חופשי, 111, 34.

מורים ומנהלים הנשאלים מה הנושא שהכי מטריד אותם בעבודתם, מצביעים לרוב על היחסים עם ההורים של תלמידיהם בבית הספר. ובכל זאת, הנושא אינו חלק מלימודי החובה במסגרת הכשרת המורים. "אין ספק שמדובר באחד הנושאים המורכבים והטעונים במערכת החינוך", אומרת ד"ר בלהה נוי, שניהלה את שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) יותר מעשור.

בימים אלה יוצא לאור ספרה של נוי, יועצת חינוכית בהכשרתה, בכותרת "של מי הילד הזה? על יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם" (הוצאת מכון מופ"ת), שהוא לדבריה הספר היחיד שפורסם עד כה בנושא. הספר מגלם בתוכו עשרות שנות ניסיון בעבודה עם הורים ומורים וכתיבה על הנושא, והוא משלב בין תיאוריה לבין פרקטיקה. "אחת ממטרות הספר היא לשמש בסיס לקורסים להכשרת מורים", מסבירה נוי, "כמו כן הוא יוכל לשמש מורים ומנהלים המבקשים להכניס שינויים בכיתתם או בבית הספר ולחזק את השיתוף עם הורים".

תוכלי להסביר בקצרה את עמדתך ביחס לשיתוף הורים ולמה היחסים בינם לבין המורים מורכבים כל כך וטעונים?

"ההנחה שלי היא שההתפתחות הטובה ביותר של הילד מתרחשת כשכל המערכות שעוטפות אותו מתואמות ביניהן ומשתפות פעולה. עדויות ומחקרים מצביעים על כך ששיתוף פעולה בין הורים למורים הוא חיוני להתפתחות התקינה של הילדים. ואולם בפועל, גם אם להורים ולצוות החינוכי יש מטרה משותפת, שהיא לקדם את הילדים והתלמידים – לא תמיד הם רואים עין בעין את טובת הילד. לכל צד יש נקודת מבט משלו, קשיים אחרים ולפעמים גם אינטרסים. דווקא הקירבה בין הורות והוראה מחדדת לעיתים קונפליקטים ומתח".

תני בבקשה דוגמה לקשיים של הורים במערכת היחסים עם בית הספר.

"הגעתי למסקנה שלעיתים הורים מנסים לסגור חשבונות עם העבר שלהם עצמם, כשהם היו תלמידים, מבלי שהם מודעים לכך. הם סוחבים אתם עניינים לא סגורים, ולפעמים מה שנחקק בזיכרון הם דווקא הקשיים והעלבונות. בהמשך מצאתי לתופעה הזו סימוכין במחקרים. בספר אני מנסה להראות שהערכים שאנחנו מאמינים בהם והתגובות שלנו הם תלויי הקשר היסטורי, ולכן הם ניתנים לבחינה מחדש ולשינוי. אפשר לעבוד על זה כדי להגיע ליותר הבנה ושיתוף, וכך לתרום לילדים".

איך את רואה את הקשיים של המורים בהקשר זה?

"אין ספק שהמורים חווים היום תסכול. כשהם היו תלמידים, המבוגרים היו במרכז. הם קיוו להתבגר ולקבל את הזכויות, אבל כיום הילדים במרכז. מורה שנכנס היום לכיתה זוכר איך הוא התנהג כשהמורה שלו נכנס לכיתה. אבל לא רק שמתייחסים אליו בחוסר כבוד, הוא מרגיש גם מאוד חסר הגנה, במיוחד מול ההורים. הוא מרגיש שההורה יכול להשפיע אפילו על הקריירה שלו. לכן חשוב מאוד לגבות מורים – לא באופן אוטומטי, כמובן – אחרת ההוראה הופכת למקצוע מתגונן. וכאשר מקצוע הופך למתגונן הוא מזמין כוחנות, כפי שקורה לא אחת גם במערכת הרפואית".

האם להערכתך, המגמה לעתיד היא הרחבה או צמצום של שיתוף ההורים בבית הספר?

"אי אפשר להפריד את מה שקורה בבית הספר ממה שקורה בחברה, וזה קשור גם למצב הביטחוני והכלכלי. ככל שהפערים בחברה יגדלו אנשים יהיו מרוכזים יותר בעצמם ויתחזקו ערכים של מימוש עצמי וזכויות הפרט, והסיכוי לשיתוף יהיה קטן יותר. ככל שיהיו יותר מודעות לשוויון, מחויבות לאינטגרציה ומגמות חברתיות של אכפתיות, יהיה יותר רצון לשיתוף. במערכת ציבורית נחלשת, שבה ניתנים פחות תקציבים, יהיה פחות שיתוף. וכשיש בעיות כלכליות אין כסף".

אם נחזור לבית הספר, כיצד יכול מורה ליצור שיתוף פורה עם הורים?

"אם רוצים שיתוף, התנאי הראשון הוא כבוד הדדי. כבוד למקצוע ההוראה מצד ההורים והתלמידים וכבוד מצד המורה להורים ולתלמידים. אני מאמינה שצריכה להיות שותפות בעשייה ובאחריות בין הבית לבין בית הספר, מתוך כבוד והעצמה הדדיים, ומערכת החינוך היא שצריכה להוביל ולהנהיג את השיתוף. ברגע שיש מנהיגות של מנהל וחדר מורים שרוצה לעשות את השינוי, הוא יכול לקחת אתו גם חלק מן ההורים שרוצים לעשות את השינוי".

איך את רואה את התרומה של ספרך לחיזוק השותפות בין הורים לבית הספר?

"ניסיתי להעלות על הכתב את הנושא הסבוך הזה, לראות גם את ההורים וגם את המורים ולא לשפוט, לראות למה לכל אחד קשה, למה כל אחד מהצדדים לא יכול בלי השני. אבל התרומה החשובה ביותר עבורי היא הצד היישומי. יש בספר הצעות לפעילויות לקידום השותפות עם הורים: החל בעבודה על מפגשים כמו יום הורים, תקשורת עם הורים וחברות משותפת בוועדות, ועד התמודדות עם הסתייגויות וחששות של הורים. מוצגות בו שיטות עבודה מגוונות, כמו למשל תהליכים של הבהרת ערכים, סימולציה ודמיון מודרך".

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע

ראו גם:

"נפגשים", תכנית חדשה של שפ"י להבניית שותפות חינוכית בין צוותי ביה"ס והורים

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?