דף פריט
30-08-2018

הוראה בעולם המחר

גלילי, ת' (נובמבר, 2013). הוראה בעולם המחר. שיעור חופשי, 106, 21.

פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת".

הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו.

"לצערי, מערכת החינוך לא יודעת בכלל מה העתיד צופן לילדים בעולם שבו שולטים תהליכים של גלובליזציה דוהרת. בבתי הספר למעשה מנציחים תפישות עולם מיושנות, ואני סבור שאנחנו חייבים להתבונן קדימה ולהיערך לקראת אתגרי העתיד. לשם כך, מערכת החינוך חייבת לשנות את פניה", מדגיש עמר. "תפקידה של הפדגוגיה האחרת ליצור סביבת למידה שמדמה סביבה של חוסר ודאות. אנחנו לא משנים את תוכן הלמידה, אלא את אופן רכישת הידע, ובעיקר בודקים איך מגיבים לסביבה משתנה".

מרחב הלמידה, לפי עמר, הוא גורם משמעותי. "לדעתנו אין למידה במרחב אחד של כיתה. הלמידה נעשית במרכזים שונים. במרחב אחד לומדים לבד, בשני עם בן זוג ובהמשך בקבוצה". לדברי עמר, הלמידה החדשה, לפי מרחבי שונים, מתוכננת לפי מודל, בניגוד לאופן שבו עובדים כיום ברוב מערכת החינוך, חוץ מבגנים או בכיתות הצעירות. לשם כך נבנה מתחם חדש שבו מתרחשת הלמידה, והוא תוכנן, רוהט וצויד בהתאם לאופי הלמידה. גם ההתייחסות לפרקי הזמן של הלמידה שונה במודל הפדגוגיה החדשה. "למה מחויבות לשיעורים של 45 דקות או שעה וחצי? אם לא סיימנו את פרק הלימוד, צריך עוד זמן", מסביר עמר.

הפרקטיקה של הלמידה על פי המודל החדש נדמית פשוטה והגיונית. במרחב הראשון מתכנסים הילדים והמורה ומחדדים את שאלת החקר; במרחב הבא מחפשים את הידע בעזרת למידה עצמאית הנתמכת במחשבים. לאחר שנמצא הידע, במרחב השלישי מתקיים מפגש מחודש של זוג תלמידים ושם נעשה תהליך אימות הידע ועימות בין שני מקורות התוכן. בהמשך, לאחר שהילדים הגיעו להסכמה ביניהם על התוכן המתאים, התהליך מבוצע בקבוצות, החל בארבעה או שמונה ילדים, וכלה בכיתה שלמה, עד למציאת כמה פתרונות אפשריים.

בתהליך זה משולבת חשיבה מסדר גבוה וכן טכנולוגיה. "הטכנולוגיה היא משנית", אומר עמר, "מה שחשוב זה הדיאלוג, ההצגה והפרזנטציה. הילד מפתח רטוריקה וכושר שכנוע כדי להציג את המסקנות שאליהן הגיע". בתהליך הלמידה בפדגוגיה החדשה, אם כן, באות לידי ביטוי תכונות כמנהיגות, יכולת משא ומתן, רטוריקה ומולטי-טסקינג – היכולת לפעול במקביל בכמה רמות. כל אלה מתפתחות תוך כדי הלמידה.

החשיבה על המיזם החלה בקורס שנקרא "מחנכים לעתיד" שאינטל היתה שותפה בו. במקביל החל במכללה מחקר שעסק בשינוי שמביאה הטכנולוגיה. כיום פועלים לפי המודל של הפדגוגיה החדשה בכ-30 מקורסי ההכשרה שהמכללה מציעה. "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות מתמשכת, ללא תלות במרחב וזמן. ברגע שזה קורה, הפדגוגיה משתנה", מסכם עמר.

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?