דף פריט
16-09-2018

ההיבט האינפורמטיבי, האמפתי והערכי-מוסרי במודל המנטלי בפעולה אודות למידת ילדים אצל המורים להיסטוריה

מקור: אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך.

ההיבט האינפורמטיבי, האמפתי והערכי-מוסרי במודל המנטלי בפעולה אודות למידת ילדים אצל המורים להיסטוריה

מטרת המחקר

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה, נושא לימודי היסטורי המשלב היבטים אינפורמטיביים, אמפתיים וערכיים.

מסגרת קונצפטואלית

המודל המנטלי בפעולה מוגדר בעבודה הזאת כדימוי (envisionment) בראשו של המורה המייצג את תפיסתו לגבי הלמידה של הלומדים והמארגן ומכוון את הוראתו בפועל של המורה. בכדי לברר את המרכיבים של המודל המנטלי בפעולה התבססתי על גישתו של Mayer  (1992). לפיו המודל המנטלי מורכב משלושה מרכיבים מרכזיים(constituents): רכיבים (components), חוליות (links) ועקרונות מנחים ((guiding principles. אולם, בשונה מתפיסתו של מייר, המודל המנטלי בפעולה המוצג במחקר הנוכחי מורכב משני מרכיבים מרכזיים: (1) רכיבים  ו- (2) עקרונות מנחים. החוליות מוצגות כמרכיב לא עצמאי מסופח לרכיבים מכיוון שהן מצביעות על היחסים הסיבתיים בין חלק מהרכיבים.

המודל המנטלי בפעולה של המורים נחקר לראשונה על-ידי מבורך (1994) בהתבסס על הוראת ידע חדש, לימוד חשבון, אצל ילדים בכיתה א' ובעקבותיה נוספו מחקרים אחרים (גרינברג, 1997; חיים, 1999; ליטמן, 1997; צימט, 2001; שטראוס ומבורך, 1995). חוקרים אלה עסקו בעיקר במישור הקוגניטיבי של ההוראה. לעומת זאת, המחקר הנוכחי מרחיב את היריעה ומצרף היבטים נוספים: ההיבט האמפתי וההיבט הערכי.

היבטים אלה מהווים חלק ממאפייני הוראת היסטוריה בבית-הספר והם נשענים על בסיס ההיבט האינפורמטיבי. בכדי לבחון השתקפותם של שלושת ההיבטים הללו במודל המנטלי של המורה להיסטוריה, נבחר נושא "השואה", מכיוון שהוא מזמן למורים הזדמנויות רבות להתייחס ולטפל בהיבטים הנדרשים. 

שאלות המחקר

1.    האם קיים מודל מנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל המורים להיסטוריה כאשר מלמדים את נושא השואה ומה תיאורו?
2.    האם קיים מודל מנטלי בפעולה משותף בין המורים שבמדגם ומהן היחידות המשותפות המאפיינות אותו?
3.   כיצד המודל המנטלי בפעולה המשותף בא לידי ביטוי שונה אצל כל מורה ומורה?

מתודולוגיה

הנתונים נאספו באמצעות צילום הוראתם בפעולה של 6 מורים מנוסים בהוראת היסטוריה שלימדו את נושא השואה בכיתות ט', במהלך ארבעה שיעורים כל אחד. צולמו בסך הכל 24 שיעורים שארכו של כל אחד כ- 45 דקות. כדי לענות על שאלות המחקר עוצב כלי לסיווג הנתונים הבנוי לפי המרכיבים המרכזיים שכלולים במודל המנטלי - רכיבים ועקרונות מנחים. הכלי אפשר לקודד את ביטויי ההוראה הגלויה של המורים ולסווג אותם לפי היחידות השונות. במילים אחרות, מתוך היגדי ההוראה הגלויה ניתן להסיק את המודל המנטלי בפעולה של המורים. בהמשך ערכתי ניתוח של שכיחויות לכל היחידות של המודל המנטלי כדי לזהותן ולקבוע נוכחותן אצל כל אחד מן המורים ואחר כך למצוא את המכנה המשותף ביניהם.

ממצאים עיקריים

1.  בעקבות זיהויים של המרכיבים של המודל המנטלי אצל כל אחד מן המורים, ניתן להסיק כי קיים מודל מנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל כל אחד מן המורים שבמדגם.
2.  קיים מודל מנטלי בפעולה משותף למורים שבמדגם המורכב מכל היחידות המשותפות להם.
3.  קיימים פרופילים שונים של מורים המבטאים הבדלים אישיים ביניהם, הווה אומר,   המודל המנטלי המשותף בא לידי ביטוי ומינון שונה אצל כל מורה ומורה.
4.  בנוגע להוראת היסטוריה מתברר כי ההיסטוריה שהמורים לימדו הייתה רווית תיאורים והיזכרויות של אירועים ושל דמויות (מעין סוג של היסטוריה פוזיטיביסטית-אירועית). המורים לא הדגישו את הקשרים סיבתיים שבין האירועים והדמויות ולא ניצלו את ההזדמוניות האמפתיות והערכיות שהחומר הלימודי (השואה) זימן להם.

המודל המנטלי של המורים להיסטוריה מתבסס על הבנתם הסמויה של המורים לגבי השאלה: כיצד התלמידים לומדים את החומרים ההיסטוריים המוגשים בכיתה?  נראה כי, בהתאם למודל המנטלי בפעולה של המורים להיסטוריה, הלומדים יוצרים ידע היסטורי כאשר הם מקשרים, מזהים, מאתרים או מדגישים את המידע (תהליכים קוגניטיביים). כדי ליצור הבנה טובה יותר, הם נדרשים, לעיתים רחוקות, להעלות את דימוין של דמויות אחרות, להתחלק עמן ולפעמים גם להזדהות איתן (תהליכים הקשורים לאמפתיה). בנוסף הם נדרשים לסווג את המניעים ואת תכונות האופי של הדמויות לטובים או לרעים, על פי הבנתם המוסרית (תהליך קשור להיבט הערכי-מוסרי). תהליכים אלה נוצרים בעקבות אסטרטגיות הוראה שונות של המורה ונשענים על עקרונות שמנחים את הופעתם.

תרומת המחקר

באשר לתרומה לתיאוריות של חשיבת מורים, בתחום המחקרים העוסקים בחשיפת המודלים המנטליים של המורים, המחקר חשף ותיאר את המודל מנטלי בפעולה של מורים אשר לימדו נושא בהיסטוריה ונמצא, כי המודל המנטלי שלהם מורכב לא רק מהיבטים אינפורמטיביים, אלא גם אמפתיים וערכיים.

באשר להוראת ההיסטוריה, המחקר הזה מאיר באור חדש ומנסה לגשר על היחסים בין הוראת היסטוריה לבין הלמידה. הוא קובע כי יש להבין את פעילות ההוראה של המורה להיסטוריה דרך המודל המנטלי הסמוי ועל סמך עקרונות שמכוונים את ההוראה ביחס ללמידה.

באשר לתרומה היישומית של מחקר זה, חשיפתם של ההיבטים השונים הכלולים בידע ההיסטורי-פדגוגי של המורים באמצעות הזיהוי של המודל המנטלי נועדה לתרום לרפלקסיה של המורים להיסטוריה או של הסטודנטים להוראה. יש לצפות כי מורים להיסטוריה אשר יכירו בקיומו של המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה בתור ישות סמויה המכוונת את הוראתם יהיו אולי רפלקטיביים יותר לגבי הוראתם ויתכן כי רפלקטיביות זו, תתרום ליתר אפקטיביות בפעילותם ההוראתית.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?