דף פריט
29-08-2018

האם הם שומעים אתכם?

מאת: John Hattie

Hattie, J., Douglas, F., & Frey, N. (2016). Do they hear you? Educational Leadership, 73(7), 16-21.

מחקר מראה, שמתן משוב הוא אחת מאסטרטגיות ההוראה האפקטיביות ביותר לשיפור ביצועי תלמידים ולצמצום פערים בהישגים לימודיים (Hattie, 2012). למרבה הצער, לא הרבה תלמידים מוכנים לקבל משוב. אחת הסיבות לכך היא נטייה סלקטיבית שיש לתלמידים, כמו לכולנו, לאתר משוב חיובי, שמשיא את הדימוי העצמי. כך, תלמידים יטו לדחות הערות שליליות. ממילא גם שני סוגים אלה של משוב אינם מיידעים את התלמיד באשר לפעולות שהם צריכים לעשות בעתיד.

המאמר מציע שלוש דרכים לסייע למורים במתן משוב שייקלט על-ידי התלמידים.

1) קביעת קריטריונים ברורים להצלחה – על מורים ותלמידים להבין מה נכלל במסגרת הצלחה בתהליך הלמידה. כך, תלמידים יוכלו להשוות את ביצועיהם לפי קריטריונים ברורים לכך. הדבר יאפשר להם לקבל ולהעריך משוב במידה רבה יותר ולהעלות את סיכוייהם להגיע ליעד שנבחר. כך, על המורה להעביר את מטרת הלמידה, לנסות להפוך אותה לרלבנטית עבור התלמידים ולתת הגדרה להצלחה של התהליך בסופו של יום. מקום, למשל, שהמורה מאתר שמשימת התלמיד חסרה מידע, מוצע לא לומר לתלמיד להוסיף מידע. הדרך האפקטיבית יותר להעביר משוב בהקשר זה היא לשאול את התלמיד כיצד לשכלל את הטיעון שלו כדי שיהפוך יותר משכנע. התלמיד יקבל את המשוב הזה כיוון שהוא יועבר בעיתוי בו הוא מבין את קריטריון ההצלחה (מידע מספיק והצגת המקורות לאיתור מידע נוסף, בעת הצורך).

2) מתן משוב מסוגים שונים – משוב מסייע לתלמידים להשיב על שלוש שאלות: לאן אני הולך (מהם קריטריונים להצלחה)?; כיצד אני הולך (איזו התקדמות אני עושה בהשגת יעדיי)? ולאן עליי ללכת בהמשך? על מורים להיות מודעים לשאלות אלה ולהשתמש בסוגים שונים של משוב לפי צרכי התלמידים כדי שהמשוב שלהם יהיה משמעותי. משוב בקשר לשאלה הראשונה הוא קביעת קריטריונים ברורים להצלחה (לעיל).

באשר לשאלה השנייה (כיצד אני הולך), משוב שמתייחס אליה קשור לשלושה גורמים (Hattie & Timplerly, 2007). האחד, הצלחת הלומד בביצוע המשימה, משוב זה הוא נפוץ ביותר בהיותו מכוון ישירות לקריטריון ההצלחה. הוא מסייע לתלמידים באיתור עשייה שגויה ובעיקר בהבנה כיצד לתקן טעויות. שאלות שעל המורה לשאול את עצמו כדי לתת משוב מסוג זה: האם תשובת התלמיד עונה על קריטריון ההצלחה? מה הוא עשה נכון? במה הוא שגה? איזה מידע נוסף נזקק כדי לענות על קריטריון זה.

הגורם השני, התהליך שהתלמיד משתמש בו. מטרת משוב בהקשר זה היא לכוון את התלמיד לתקן בעצמו את המהלך הקוגניטיבי, שהוא משתמש בו במסגרת הלמידה, להבין כיצד הגיע לשלב מסוים ולאן הוא הולך בהמשך. שאלות שעל המורה לשאול בהקשר הזה: מה שגוי ולמה? באילו אסטרטגיות התלמיד השתמש? מהי הבנתו בנוגע לרעיונות/ידע הקשורים למשימה? ועוד.

הגורם השלישי, הרגלי ויסות עצמי שהתלמיד מפתח. ככל שהתלמיד מעמיק בידע שלו הוא מוכן למשוב, המאתגר אותו בהתבוננות חיצונית על התהליך הקוגניטיבי שעבר (מטה-קוגניטיביות) כדי ללמוד נושא מסוים. בהקשר זה על המורה לשאול את התלמיד מה קרה כש...; אילו ספקות נוספים נותרו אצלך בקשר למשימה? כיצד השתנו הרעיונות שלך? התהליך שלך נכון אך מדוע הוא כך? מה משותף לתהליך של מספר תלמידים? תלמידים שמיומנים בחשיבה על התהליך הקוגניטיבי שלהם יטו לקחת איתם את מה שלמדו משנה לשנה. בניגוד למשימות קוגניטיביות כמו זכירה או השוואה בין רעיונות, משימות מטה-קוגניטיביות כוללות תכנון אסטרטגי כיצד לבצע משימה, התאמה בין מיומנויות ספציפיות ואסטרטגיות למשימה, מעקב אחר הבנה עצמית של הלומד, הערכה עצמית של הביצוע, הערכה של התקדמות לעבר השלמת המשימה ותיקון עצמי ככל שהמשימה מבוצעת.

3) קידום מיומנויות ההקשבה של תלמידים – תלמידים שאינם מיומנים בהקשבה לא יוכלו להינות מהמשוב. מיומנויות מקובלות של הקשבה הכוללות למשל מעקב אחר הדובר, ניטור שפת גוף והעדר הפרעה הן חשובות אך לא מספיקות. קיים הבדל משמעותי בין שמיעה להקשבה. הקשבה אמתית דורשת התייחסות למסר המועבר. להקשבה של תלמידים למשוב נדרשים שני תנאים: האחד, שמשוב מובנה יינתן באופן קבוע וזאת כדי שתלמידים יהיו מודעים לתפקיד שיש למשוב בתהליך למידתם. לצורך זה, יש לתאם מועדים למתן משוב פורמאלי ושיחות קבועות בין מורים לתלמידים. התנאי השני הוא ללמד תלמידים כיצד לנסח מחדש את המשוב שהם מקבלים ועל-ידי כך להצביע על הבנתם אותו. הדבר יכול להתבצע במסגרת משוב לא פורמאלי שניתן לתלמידים. כך, לאחר מתן המשוב יש לבקש מהתלמיד לחזור במילים שלו על המסר שהועבר אליו. בצורה כזו, ניתן יהיה לאשר שהתלמיד הבין ויודע מה לעשות בהמשך. חשוב למסד את חלק הניסוח מחדש הצמוד למשוב, שתפקידו, כאמור, הוא לוודא הקשבה והבנה (Bond & Wasik, 2009).

לסיכום, שלוש האסטרטגיות של קביעת קריטריונים ברורים להצלחה, מתן משוב מסוגים שונים וקידום מיומנויות ההקשבה של תלמידים עשויים להגדיל את הסיכוי שתלמידים ישתמשו במשוב. אסטרטגיות אלה יעניקו יותר עוצמה למשוב ועל-ידי כך ישפרו את תהליך הלמידה של התלמידים.

ביבליוגרפיה

Bond, M., & Wasik, B. (2009). Conversation stations: Promoting language development in young children. Early childhood Education Journal, 36(6), 467-473.

Hattie, J. (2012). Visible learning for teachers: Maximizing impact on learning. New York: Routledge.

Hattie, J., & Timplerly, H. (2007). The power of feedback. Review of educational research, 77(81), 81-112.

המאמר סוכם מאנגלית בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מה דעתך?

Bond, M., & Wasik, B. (2009). Conversation stations: Promoting language development in young children. Early childhood Education Journal, 36(6), 467-473.
Hattie, J. (2012). Visible learning for teachers: Maximizing impact on learning. New York: Routledge.
Hattie, J., & Timplerly, H. (2007). The power of feedback. Review of educational research, 77(81), 81-112.
המאמר סוכם מאנגלית בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

    לא ברור דיו

    פורסמה ב 11/05/2017 ע״י לאה ויטל
    מה דעתך?