דף פריט
29-08-2018

האינטרנט והכיתה: על המחנכים לוודא שהגישה המהירה לידע משלימה את ההוראה

Chachra, Debbie. The Internet and the Classroom. ASEE Prism, Summer2016, Vol. 25 Issue 8, p21-21

המאמר סוכם מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

הארגון של אוניברסיטאות, של קורסים ושל חוויות למידה עוצב ברובו על ידי עולם שבו היה קושי בגישה למידע. המחברת כותבת זאת בקיימברידג' שבאנגליה, שהאוניברסיטה שבה נוסדה על ידי קבוצת סטודנטים שהיגרו מאוקספורד בשנת 1209. מאז, זו קהילה של מלומדים ומסמכים – המרכזת ידע בעל פה ובכתב. במרבית תקופה זו, היה עליך לשהות באוניברסיטה עצמה כדי שתהיה לך גישה למעיין המידע הזה באופן אפקטיבי.

הקולג' שבו מלמדת המחברת נמצא ליד קיימברידג' במסצ'וסטס, נוסד בשנת 1997 והוא חלק מרשת גלובלית של מלומדים אשר זכתה תחילה לסיוע מבתי הדפוס, לאחר מכן משירותי הדואר ברחבי העולם, וכעת מהמהפכה הגדולה הבאה של הגישה למידע.

לפני חמש מאות שנים, גישה לידע משמעה הצטרפות לאחת ממספר מצומצם של קהילות מלומדים. לפני חמישים שנה, משמעה הליכה פיזית לספרייה המקומית. אך לגבי חמש השנים האחרונות פחות או יותר, משמעה שליפת מידע מהאוויר, בכל מקום שאתה נמצא – אמנם לא מכל מקום ולא בצורה אוניברסלית אך קשה לדמיין שהגישה למידע תהפוך אי פעם לקשה יותר ממצבה כעת.

המערך הפיזי של אולם ההרצאות המסורתי, שבו כל הכיסאות ניצבים לכיוון אדם יחיד בחזית החדר, מסמל פדגוגיה המתבססת על חבר סגל זה כמקור הבלעדי למומחיות הנגיש מתוך בכיתה. אולם האינטרנט והטכנולוגיה האלחוטית מאפשרים לנו לפרק מבנים חינוכיים – פיזיים ואחרים – שהיו הכרחיים כאשר גישה למידע הייתה קשה.

המסגרת הפיזית המשותפת של הקולג' ממשיכה להיות בעלת ערך עבור הסטודנטים והמלומדים כיום. עבורם, כמו עבור הצעירים במאה ה-13 שהתאספו בקיימברידג', מדובר גם על להיות חלק מקהילה של לומדים. אך על המחנכים לבחון את המשמעות של להיות בתוך כיתה כאשר הקירות אינם מהווים מחסום לזרימת המידע.

חלק מהטכנולוגיה החינוכית האלקטרונית מסתכמת ב"שימוש בחפיצים (gadgets) חדשים ונוצצים כדי ללמד את אותו החומר בגרסאות מוסוות באופן קלוש באותה הדרך", במילותיו הנבואיות של סימור פאפרט (Seymour Papert) משנת 1971. אז מהן הדרכים החדשות ללמידה שמשתמשות בצורה טובה יותר במשאבים שהטכנולוגיה האלקטרונית הופכת לזמינים עבורנו?

בטור שלו Learning Devices מאוקטובר 2015 שב-Prism, כריס רוג'רס (Chris Rogers) מספק עצות מעשיות מצוינות לשימוש בטלפון חכם בכיתה, החל משימוש פשוט בו כמחשבון ועד לחישה מתוחכמת, עיבוד תמונה ובקרה. כפי שהוא טוען, "מטרתי היא תמיד להפוך את הכיתה למרחב שבו התלמידים מוצאים פתרונות שונים לאותן בעיות, וכך ללמד זה את זה ואותי".

אולם, המחברת טוענת כי באופן כללי איננה רוצה שהסטודנטים שלה ימצאו פתרונות שונים לאותן בעיות. היא רוצה שכולם יעבדו על בעיות שונות – למידה מבוססת פרויקטים זוכה לסיוע מלא על ידי כך שסטודנטים מסוגלים לחקור בעצמם בכיתה או במעבדה נושאים שהם בוחרים, מאחר והמחברת לא צריכה יותר להגביל את מה שהם לומדים לגבולות הידע שלה. היא מלמדת מבוא להנדסת חומרים, שזהו תחום נרחב במידה עצומה, והסטודנטים שלה עובדים על פרויקטים בנושאים מגוונים ביותר. אך כפי שרוג'רס מציע, זה גם אומר שהסטודנטים הופכים למקורות ידע האחד עבור השני ועבורה.

באופן נרחב יותר, אנחנו יכולים להפסיק לחשוב על עצמנו כמקור הידע המקומי ולעזור לסטודנטים שלנו ללמוד כיצד למצוא, לשלב, להעריך ולהשתמש בידע המקוון. מבחני ההנדסה של המחברת כוללים עמוד אחד של נוסחאות כדי שהסטודנטים לא יצטרכו לזכור בעל פה. כעת כשלכולם יש גישה לטבלת הנוסחאות, כיצד זה משנה את מה שמלמדים ואת האופן שבו אנו מלמדים?

המחברת הייתה ילדה שקראה אנציקלופדיות ושהתה שעות רבות בספריה, והיא שמחה שדור של סטודנטים גדל בעולם שבו הידע לא תחום יותר בקירות. זה תלוי בנו כמחנכים, שנסייע להם להפיק את המרב מכך.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?