דף פריט
30-08-2018

האופן שבו תופסים מורים מוסלמים ויהודים את גבריותו של מנהל בית-הספר: היבטים תרבותיים וחברתיים של הקשר בין מנהל למורה

מחברים: ד"ר ח'אלד עראר, פרופסור יזהר אופלטקה

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

עראר, ח' ואופלטקה, י' (2013). האופן שבו תופסים מורים מוסלמים ויהודים את גבריותו של מנהל בית-הספר: היבטים תרבותיים וחברתיים של הקשר בין מנהל למורה. עיונים בחינוך, 8-7, 160-140.

מטרת מחקר אקספלורטיבי זה היא לבחון את האופן שבו תופסים מורים יהודים ומוסלמים במדינת ישראל את גבריותו של מנהל בית-הספר. באופן ספציפי יותר, המחקר ניסה לענות על השאלות הבאות: 1) כיצד מצטיירת הגבריות "הנכונה" של מנהל בית-הספר בעיני המורים בישראל? 2) איזה מנהל נתפס כלא גברי בעיני המורים? 3) האם קיימים הבדלים בתפיסת מושג הגבריות של מנהל בית-ספר בין מורים מוסלמים למורים יהודים, ובאיזה אופן?

מחברי המאמר השתמשו בשיטת המחקר האיכותני לאיסוף נתונים אמפיריים ולניתוחם. המחקר כלל שני שלבים עיקריים. בשלב הראשון (שנערך בחודשים ינואר-פברואר, 2011) הפיצו שאלון פתוח בקרב 69 מורים ערבים ויהודים שלומדים בשתי תוכניות שונות לתואר שני במנהל ומנהיגות בחינוך, אחת באוניברסיטה והשנייה במכללה לחינוך. מדגם המחקר כלל 38 מורים מוסלמים ו-31 מורים יהודים (62 אחוז מהם נשים והשאר גברים).

בשלב השני (שנערך בחודשים מרץ-אפריל, 2011), נבחרו חלק מהמשיבים על השאלון להשתתף בראיון עומק חצי מובנה כדי שיאירו חלק מהנקודות אשר עלו בשאלון. שמונה מורים יהודים ומוסלמים התראיינו: ארבעה מהם גברים וארבע מהם נשים, שלושה מהמשתתפים היו סטודנטים באוניברסיטה, וחמישה במכללה להכשרת מורים, הגיל הממוצע שלהם הוא 43 שנים, והם בעלי ותק הוראה ממוצע של 10.9 שנים.

ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי קיימות תפיסות דומות ושונות של דימויי "הגבריות הנכונה" בקרב מורים יהודים וערבים. בשתי החברות מנהל גברי נתפס כאישיות המשדרת כוח, עוצמה, סמכות והוא מצטייר כמי שהופעתו הפיזית בולטת בבית-הספר; מצפים ממנו להיות אמין וישר בהתנהלותו ולהתרחק מרכילות, שמאופיינת כמעשה נשי; עליו להיות מנהל קונקרטי המכוון לביצוע משימות ולהשגת מטרותיו (Administrator) ומצפים ממנו להימנע מביטוי רגשות.

למרות הדמיון שקיים בין מורים יהודים למורים מוסלמים ביחס לתפיסת מושג הגבריות בניהול בית-הספר, הרי עיון מעמיק בקולות הנחקרים מעלה תפיסות ייחודיות של מושג הגבריות בקרב המרואיינים המוסלמים החיים בחברה שגבולותיה ברורים ברובם. מורים יהודים הדגישו הבדלים מגדריים, אישיותיים ומקצועיים יותר מאשר תרבותיים בין מנהלים למנהלות וכללו מאפיינים נשיים במודל הגבריות שבנו למנהל בית-הספר.

בקרב המורים המוסלמים יש נטייה להדגיש את הכוח הפיזי כתכונה המאפיינת את המנהל הגברי, אבל לא רק הוא לבדו. כוחו של המנהל נובע גם מהשתייכותו למשפחה גדולה (חמולה), מנוכחות ציבורית בולטת וממעורבות בפוליטיקה המקומית של היישוב שבו הוא משמש מנהל. לעומת זאת, דמותו של המנהל הגברי כפי שהיא עולה מדבריהם של המורים היהודים היא של מי ששולט בעניינים ומשרה ביטחון על סביבתו. בקרב המורים היהודים נתפס המנהל הגברי גם כאישות פדגוגית במובן הרחב של המושג, בעוד שבחברה הערבית תפסו המורים הגברים את מקומו של המנהל ביכולת שליטה ובהדגשת הישגים.

ממצאי המחקר נתמכים על ידי קונל (Connell, 2005) הגורסת, כי תהליכים חברתיים עיצבו ועודם מעצבים תפיסות שונות של גבריות. תפיסות אלה מוטבעות עמוק במאפייניו של מנהל בית-הספר הגברי ובדפוסי הניהול שלו (Fuller, 2011; Nespor, 2000; Weaver-Hightower, 2009). מכאן, חשוב יהיה להעלות מאפיינים אלה למודעותו של המנהל הגבר, בד בבד עם רענון המאפיינים האישיותיים שיכולים לסייע בידיו.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

Connell, R. W. (2005). Masculinities (2nd ed.). Berkley: University of California Press.
Fuller, K. (2011). Learning gendered leadership: A case study of leadership apprenticeship. Paper presented at BELMAS annual international conference, 9th July, England: Wybston Lakes.
Nespor, J. (2000). Topologies of masculinity. In N. Lesko (Ed.), Masculinities at school, Vol. 11, (pp. 27-48). Washington, DC: U.S. Department of Education.
Weaver-Hightower, M. (2009). Masculinity and education. In M. Apple, W., Au and L. A. Gandin (Eds.), The Routledge international handbook of critical education (pp. 163-176). New-York: Routledge.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?