דף פריט
17-09-2018

דילמות בהוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית למתכשרים להוראה

מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 

ברצוננו לדון במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית (סטטיסטיקה, שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות) במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה.
תחילה נציג את ממצאי המחקר שהיווה בסיס לשאלות ולאחר מכן נעלה את השאלות לדיון.

בשנת 2006 נערך מחקר הערכה שבדק את שיעורי המתודולוגיה המחקרית (סטטיסטיקה ושיטות מחקר כמותיות ואיכותיות), אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה.

המחקר כלל מגוון כלי מחקר ונבדקים: שאלונים למורי סמינריונים, שאלונים לסטודנטים הלומדים בסמינריונים, ראיונות עם בעלי תפקידים במכללה ועם מורים המלמדים שיעורי מתודולוגיה מחקרית, שימוש אנונימי בנתוני הערכת ההוראה, ניתוח סילבוסים של שיעורי המתודולוגיה המחקרית וקבוצת מיקוד שכללה מורי מתודולוגיה כמותית ואיכותית, מורי סמינריונים וראש מסלול.

הממצאים העיקריים:
מטרות שיעורי המתודולוגיה המחקרית על פי הסילבוסים הן שלוש: רכישת ידע מושגי על מאפייני המחקר בשלביו השונים, התנסות בביצוע חלק משלבים אלה ורכישת ידע ומיומנות לצורך קריאה ביקורתית של מחקרים בעיקר בתחום החינוך. עם זאת, היקפו המצומצם של כל קורס (1 ש"ש) מונע את מימוש כל המטרות במלואן, כך עולה משיחות עם המרצים המלמדים שיעורים אלה. המרצים מייחסים חשיבות רבה לשיעורים הללו כיוון ששיעורי המתודולוגיה תורמים להשכלתו הכללית של הפרט ולרכישת מיומנות שתסייע בהתמודדותם עם הידע הרב המציף אותנו. בנוסף, רכישת כלים מתאימים תסייע למורים לפענח את סביבתם כמו גם לפענח טקסטים תיאורטיים. מיומנות זו נתפסת כרלבנטית לכל אדם, קל וחומר למורים ועובדי חינוך הנתפסים כסוכני שינוי חברתי. מורי המתודולוגיה רואים בשיעוריהם הן תשתית חשובה והכרחית לביצוע מחקר (כמו למשל, מחקר פעולה), והן תשתית חיונית לכתיבת עבודה סמינריונית בתקופת לימודיהם.

הצרכנים העיקריים של שיעורי המתודולוגיה הם הסטודנטים, בעיקר בשלב שבו עליהם להתמודד עם ביצוע מחקר לצורך כתיבת עבודה סמינריונית. ממצאי שאלון הסטודנטים מלמדים על ייחוס חשיבות גבוהה יחסית לשיעורי המתודולוגיה המחקרית הן כנדבך חשוב בהשכלתם האקדמאית, והן כתשתית ידע למורים ואנשי חינוך. כמו כן, הם מכירים בתרומתם להצלחתם בלימודים בעיקר בסמינריונים המחקריים. ממשובי הערכת ההוראה (בהם נעשה שימוש אנונימי) מתברר ששיעורי המתודולוגיה זוכים להערכה יחסית גבוהה מהסטודנטים.

שיעורים אלה תרמו לסטודנטים במגוון תחומים. התרומה המשמעותית והגדולה ביותר היא להבנת מושגים מתודולוגיים ואילו התרומה הנמוכה ביותר היא לקריאת מחקרים בתחום ההתמחות שלהם, בתווך מצויה התרומה לתכנון וביצוע מחקר בסמינריון. על אף תרומה זו, מעל 60 אחוז מהסטודנטים מעדיפים לכתוב עבודה עיונית ולא להתנסות במחקר אמפירי (כמותי או איכותי). מנתונים נוספים שעלו הן בתגובות הסטודנטים והן בתגובות מורי הסמינריונים מתברר כי מורי הסמינריונים מעריכים את רמת ידיעות הסטודנטים כנמוכה והם מלינים על חוסר מוכנותם לביצוע סמינריון.

בסמינריונים אמורים הסטודנטים לתת ביטוי משמעותי לידע ולמיומנות שרכשו בקורסי החינוך השונים, כמו למשל אוריינות אקדמית, סטטיסטיקה ושיטות מחקר כמותיות ואיכותיות. עמדות מורי הסמינריונים מלמדות כי הם מסכימים במידה בינונית עם הטענה כי שיעורי המתודולוגיה המחקרית הכרחיים להצלחה בסמינריון אותו הם מלמדים. הם אינם שבעי רצון מרמת ידיעות הסטודנטים והם מצידם אינם עושים מאמץ לברר את מקור הבעיה. הם מודים ברמת הידע המתודולוגי הנמוכה שלהם עצמם, שאותה הם מנסים לעקוף באמצעות הפניית סטודנטים לעבודות עיוניות או כאלה המתבססות על מתודולוגיה איכותית. למרות זאת, מורי הסמינריונים אינם מצדדים בהצעה לאמץ את השיטה הנהוגה במוסדות להכשרת מורים בחו"ל ולדחות את הוראת המתודולוגיה המחקרית ללימודי התואר השני.

מורי הסמינריונים רואים בשיעורי המתודולוגיה המחקרית מקור לידע שימושי שעשוי להיות רלבנטי לביצוע מטלות בסמינריונים, הם רואים בהם מקור לידע שיהווה תשתית חיונית לקריאת מחקרים ומאמרים ואף ככלי עבודה חיוני למורה בעבודתו. לצד חשיבותם נמתחה ביקורת על מתכונתם הנוכחית. השיעורים המתודולוגים אינם מותאמים למדגמים קטנים והם אינם בנויים באופן שמאפשר ליישם את החומר הנלמד בביצוע עבודה סמינריונית. לדעתם, יש לבנות שיעור מתודולוגי באופן דומה למבנה של עבודה סמינריונית. בנוסף נמתחה ביקורת על עיתוי השיעורים המתודולוגיים, שהמרחק בין מועד קיומם לבין מועד קיום הסמינריון מהווה מכשלה. סוגיה נוספת שזכתה להתייחסות עסקה בזיקה שבין שיעורי המתודולוגיה לבין סמינריונים שבהתמחויות וברלבנטיות של שיעורי המתודולוגיה לסמינריונים אלה.

ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים לעבודה בחינוך והוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? והשאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו?

כאמור, על סמך הממצאים שעלו משלושת הגורמים ניתן להצביע על ארבעה תפקידים או ארבע סיבות שבגינן יש לכלול את שיעורי המתודולוגיה בתכנית ההכשרה להוראה.

1. השכלה מתודולוגית כידע הכרחי לאדם בעל השכלה אקדמית לצורך התמודדות ביקורתית עם שפע הידע שבו אנו נתקלים.
2. השכלה מתודולוגית כחלק מהשתייכות לקהילה פרופסיונלית (ההוראה כפרופסיה).
3. השכלה מתודולוגית כמזמנת כלי עבודה מחקריים לעבודתו העתידית כמורה (המורה כחוקר).
4. השכלה מתודולוגית כהכנה לקראת כתיבת עבודה סמינריונית.

מענה על השאלה השנייה, היא האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית אכן מקדמים מטרות אלה? מורכב יותר. עיקר הציפיות משיעורי המתודולוגיה ניסוב סביב רכישת ידע מתודולוגי לצורך השכלה כללית ולצורך קריאה ביקורתית של מאמרים וכן ברכישת כלי עבודה מחקריים לצורך ביצוע מחקר בסמינריון וכלים להתבוננות ולחקר בתפקידם כמורים. מימושה של המטרה שעניינה הרחבת ידיעות מתממשת בתכנית הלימודים הנוכחית ואילו מימוש המטרה העוסקת בהיבט הפרקטי מתממשת באופן חלקי בלבד, כך למדנו מדיווחי הסטודנטים ומורי הסמינריונים. תרומתם של השיעורים הללו להיבט המחקרי שבעבודת המורה לא נבדקה במחקר הנוכחי.

התמונה המורכבת באשר לחשיבות השיעורים אל מול הקשיים העולים ביישום החומר הנלמד בביצוע עבודות סמינריוניות אינה קשורה לאיכות שיעורי המתודולוגיה או איכות המרצים, שזוכים להערכה גבוהה מצד הסטודנטים אלא למספר גורמים. אנו משערות כי היקפם המצומצם של שיעורי המתודולוגיה "שנוגעים על קצה המזלג" בתכנים הרלוונטיים, רמת הסטודנטים המתכשרים לעבודה בחינוך ובהוראה, חוסר תיאום בין הגורמים השונים באשר לתכנים שיש ללמד ובאשר לדרישות שיש להפנות לסטודנטים בסמינריונים, וערפול באשר להגדרת תפקידם של מורי הסמינריונים.

בדוח הוצעו ארבע חלופות אפשריות שיסייעו להתמודד עם הקשיים שעלו ועם השינויים הצפויים בתכניות הלימודים במוסדות להכשרת מורים.

השאלות שהועלו בדיון במסגרת השולחן העגול:

מהי החלופה היעילה ביותר לסטודנט המתכשר להוראה?
האם יש לכלול את שיעורי המתודולוגיה המחקרית בתכנית הלימודים או לדחותם ללימודי התואר השני כנהוג במוסדות להכשרת מורים בחו"ל?
בהנחה שלא ניתן לוותר על שיעורים אלה- מהם נושאי הלימוד ההכרחיים? ומה מידת ההעמקה הרצויה?

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?