30-08-2018

דוח חדש של מרכז טאוב קובע: "הפערים בין הישגי התלמידים בישראל במקצועות הליבה הם הגדולים ביותר בעולם המפותח"

דיין, א' (2014). "אי-השוויון גדל מדור לדור". הד החינוך, 5, 23-22.

החוברת הצנומה והצנועה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, מכון מחקר ירושלמי העוקב בשקדנות אחרי המדיניות החברתית בישראל והשלכותיה, אינה מכילה גילויים מרעישים ואינה מצביעה על תופעות חברתיות שטרם שמענו על קיומן. ואף על פי כן, יש בה עניין לא מבוטל, הנובע בעיקר מהעובדה שהיא מעמידה מראה מול פני הישראלים המתעניינים במצבה של החברה שבתוכה הם חיים. הדמות הנשקפת מהמראה הזאת חייבת לעורר דאגה, גם אם היא מוכרת היטב מזה שנים.

החוברת, שכותרתה עניינית ויבשה — "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל" — מביאה, כמו בכל שנה, שפע נתונים על מצבה של החברה הישראלית בתחומים שונים ומגוונים, שהחינוך הוא המרכזי שבהם.

"המטרה", כותב בהקדמה פרופסור דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב, "היא להציג תמונת-על של ישראל, הכוללת מגמות ארוכות טווח והשוואות בין-לאומיות". מטרת פרסומיו של המכון, הוא מוסיף, היא "לבסס את הדיון הציבורי ואת קביעת המדיניות על יסודות אמפיריים רחבים ומוצקים ככל הניתן".

טוב יעשו קובעי המדיניות החינוכית בישראל — החל בשר החינוך, עבור בצמרת משרדו וכלה בחברי הכנסת שבכוחם להשפיע על היקף תקציביה של מערכת החינוך ועל דרך חלוקתם — אם ילמדו היטב את הנתונים המופיעים בחוברת. הנתונים והממצאים הללו מצביעים על מגמות חשובות שיש בהן, פה ושם, גם כמה נקודות אור. אלא שלמרות ניסיונם של עורכי החוברת להבליט את נקודות האור האלה, לא קשה להבחין בעובדה שרובן ככולן אובדות בתוך שפע של נתונים המצביעים על מגמות שליליות ומסוכנות המאפיינות את פעילותה של מערכת החינוך.

סקירה מתומצתת של הממצאים העיקריים הכלולים בפרק החינוך של החוברת שפורסמה בחודש מאי מראה זאת בבירור:

  • למרות בחינות המיצ"ב, הנערכות בישראל מאז 2007 במספר תחומי ליבה, אין עדיין דרך לדעת מה שיעור התלמידים בישראל שאכן יודעים את מה שמצופה מהם לדעת. הסיבה: "ישראל מעולם לא קבעה סטנדרטים או ציפיות רשמיות עבור כל שכבת גיל של תלמידים".

 

  • למרות חסרונותיה הבולטים של בחינת המיצ"ב (שרבים מילדי המדינה, ובתוכם מרבית החרדים, לא נבחנים בה כלל), תוצאות המבחנים מאז 2008 משקפות שיפור הדרגתי, הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית; השיפור הגדול ביותר התרחש בקרב דוברי הערבית הלומדים בכיתות ה'.

 

  • ואף על פי כן, הפערים בין ההישגים החינוכיים של כלל התלמידים דוברי העברית וכלל התלמידים דוברי הערבית ממשיכים להיות גדולים מאוד: יש פער של 13.8 אחוז בתוצאות מבחניהם באנגלית; פער של 9.4 אחוזים בתוצאות המבחנים במתמטיקה; ופער של 8.7 אחוזים בתוצאות המבחנים במדע וטכנולוגיה. "החינוך שניתן לילדים ערבים בישראל במתמטיקה, במדעים ובקריאה", קובעים עורכי החוברת, "מניב הישגים הנמוכים מאלו של ילדים במדינות מתפתחות כמו ירדן, תוניסיה ומלזיה".

 

  • "ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל — לא כולל החרדים, שאינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות — הוא בין הנמוכים ביותר בעולם המפותח".

 

  • "באופן עקבי, הפערים בין הישגי התלמידים בתוך ישראל במקצועות הליבה — אפילו ללא החרדים, שאינם לומדים חלק ניכר מהחומר ואינם משתתפים בבחינות — הם הגדולים ביותר בעולם המפותח". "אם חינוך הוא קרש הקפיצה לשוק העבודה", מזהירה החוברת, "אי שוויון בחינוך עשוי לנבא פערי הכנסה בעתיד".

 

  • "ההישגים החינוכיים של כמחצית מתלמידי בתי הספר היסודיים בישראל נמוכים מההישגים בכמה מדינות מתפתחות". ראשי מרכז טאוב מזהירים: "ילדים המקבלים חינוך ברמה נמוכה יותר מהחינוך במדינות מתפתחות יתקשו מאוד להתמודד עם הדרישות של משק עולם ראשון".

 

  • יש קשר הדוק בין סיכוייהם של תלמידים להיות זכאים לתעודת בגרות לבין "יוקרת משלח היד של הוריהם". הקשר הזה, שהיה קיים כבר ב-1995, התחזק מאוד בשנים שחלפו מאז. עורכי החוברת: "משמעות הדבר היא שאי השוויון גדל מדור לדור".

 

  • "ישראל הוציאה ב-2010 סכום של 5,758 דולרים לתלמיד במערכת החינוך היסודית, לעומת הוצאה ממוצעת של 7,974 דולרים במדינות ה-OECD [...] בעוד שבמדינות ה-OECD חל גידול מתמיד בהוצאה הציבורית לתלמיד כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי לנפש, ישראל — שבעבר הקדישה לכך סכום גדול יותר מאשר מדינות ה-OECD — צמצמה את ההוצאות לרמה נמוכה מהממוצע". "עם זאת", מפנים עורכי החוברת את הקוראים לאחת מנקודות האור היחידות, "הסכמי השכר הקיבוציים עם המורים הובילו בשנים האחרונות לשינוי מגמה".

 

  • הנתון האחרון המופיע בפרק החינוך של הדוח מבטל עד מהרה את הנימה האופטימית הזאת: "ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי ב-OECD — ביחס לרמת החיים — הייתה במגמת עלייה במשך העשור האחרון. ההוצאה בישראל במהלך אותה תקופה הייתה גם נמוכה יותר וגם במגמת ירידה".

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?