30-08-2018

ג'וזף שוואב, מחקר-עצמי של הוראה והכשרת מורים- זווית ראייה אישית

מאת: C.J Craig

מקור:
Joseph Schwab, self-study of teaching and teacher education practices proponent? A personal perspective, Teaching and Teacher Education, 24, pp.1993-2001.
 
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
נקודת המוצא של המאמר היא כתיבה על התפתחות מקצועית של מורים שהסתמכה על תפיסתו של קונולי את המורה כיוצר תוכניות לימודים (Cladinin & Conelly,1992). בהקשר זה צף ועלה המחקר העצמי כגישה מובילה בהתפתחות מורים, ובצד זה בלט העדר אזכור של התיאוריות של שוואב וקישורן לכך (Clarke & Erickson, 2004).
המאמר סובב סביב הקשר בין המטאפורה של קונולי על "הליכה סביב עץ הקוריקולום והמראה השונה מכל כיוון" שמשמעותה הרחבת זווית הראייה של המורה, לבין מיצוב מחודש/שונה של ארבעה צומתי ההכרעה של שוואב – מורה, לומד תחום דעת, סביבה. הכותבת, תוך חשיבה ודיאלוג עם שוואב באמצעות כתביו וממשיכיו, ניסתה להתאים את צומתי ההכרעה של שוואב לעולם התוכן בו היא עוסקת במטרה לקשר את הרעיונות שלו לפרדיגמת המחקר העצמי. טענתה היא ששוואב היה "לומד של הוראה" (Bullough & Gitlin, 2001) לפני שפרדיגמת המחקר העצמי על הוראה והכשרה צצה כמסורת מחקרית מוכרת (Zeichner, 1994).
המאמר מביא את העקרונות המרכזיים של גישת המחקר-העצמי ואת המחלוקות הקיימות לגביו ואת עיקרי תורתו של שוואב כביסוס לטענה זו. מסקנת הכותבת לאור תהליך הלמידה והחקר שלה היא שניתן לראות במחקר ובהוראה של שוואב בסיס מקדים לעבודות עיוניות חשובות וחדשות יותר על ידע מורים, ידע תוכן פדגוגי, ידע פרקטי אישי, חקר נרטיבי כמתודולוגיה ועוד של הוגים ובהם: שולמן, אייזנר, וקונולי וקלנדינין. לדעתה הוא גם הרחיב את הגבולות והניח בסיס חשוב למחקר-העצמי של הוראה והכשרה (Craig & Ross, 2008).
המחברת אף מביאה, במה שהיא מכנה סיפור מחדש (restorying), כיצד היא מבינה את החקר האישי של שוואב שבחן בעצמו את הוראתו ואת דרכי מחקרו הוא, תוך שהיא דנה בחלק מרעיונותיו ומצטטת מכתביו, מהרצאותיו ומשיעורים שנתן באוניברסיטה. הפרק מרחיב את מהות תרומותיו של שוואב ומקשר את דבריו להתפתחות ולדגשים הקיימים במחקר העצמי כיום.
המחברת מסיימת בהנחת נדבך נוסף בכך שהיא מתמקדת בדרך שבה התפתחות מתמדת של הידע שלה על מחקריו של שוואב הזינה את ההוראה והמחקר שלה ובו בזמן פתחה בפניה דרכים אפשריות למחקר ופעולה בשדה החינוך וההכשרה. היא מדגישה שלוש תובנות חשובות שלה:
 
1.      לאתגרים החינוכיים בפניהם אנו ניצבים שורשים היסטוריים עמוקים. אותם מאבקים ששוואב התמודד עימם בזמנו עדיין מתנהלים גם כיום בקרב מורים, מרצים ולומדים. הוא זה שהתווה דרך להתמודדות עימם גם כיום. מצד אחד, "התפישה החדשה של ההוראה" (Zeichner, 1999) אינה כה חדשה ומצד שני, מה שאחדים (Clarke & Erickson, 2004) כינו "האמנזיה הקולקטיבית" עשויה רק להיות אינדיקציה לאיטיות של המהפכה בחינוך ובהכשרה (Grant & Murray, 1999).
2.      הדגש על החשיבות שבהבנה משותפת וברורה של מונחים (terms) – למשל, תלקיט, מקרה/סיפור, עדות, מחקר נרטיבי - של אנשים אחרים והמשמעויות שהם נותנים להם צריך להיות בבסיס כל חשיבה ודיון.
3.      יצירת הקשר בין תיאוריה למעשה הוא תחום הראוי לתשומת לב מעמיקה בהוראה של מתכשרים להוראה ובאינטראקציות היומיומיות עם עמיתים להוראה ולמחקר.
 
שלוש תובנות אלה יחד מהוות בסיס אפשרי להתחדשות פוטנציאלית בהוראה ובהכשרה. הן מציעות סיפור העוסק ב"איך" וב"מתי" להתנגד לרעיונות או לגישות; התמקדות בהבנת מונחים כדי להימנע מתפישות שגויות ומאי-הבנות וחזרה להוראה דיאלקטית המגשרת בין תיאוריה, מעשה ומדיניות בדרכים שעשויות להיות מחנכות לפרטים ולמוסדות.
 
ביבליוגרפיה
Bullough, R., & Gitlin, A. (2001).Becoming a student of teaching: linking knowledge production and practice, London: Routledge Falmer.
Cladinin, D.J., & Connelly, F.M. (1992). Teacher as a curriculum maker, In: P.W.Jackson (Ed.), Handbook of research in curriculum, NY: Macmillan.
Clarke, A., & Erickson, G. (2004). Self-study: the fifth common place, The Australian Journal of Education, 48(2), pp, 199-211.
Craig, C.J., & Ross, V. (2008). Cultivating the image of teachers as curriculum makers, In: F.M. Connelly (Ed.) Sage Handbook of curriculum and instruction, Thousand Oaks, CA: Sage.
Grant, G., & Murray, C. (1999). Teaching in America: the slow revolution, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Shwab, J. (1960/1978). What do scientists do? In: I. Westbury & N. Wilkof (Eds.), Science, curriculum and liberal education: selected essays, Chicago: University of Chicago Press.
Zeichner, K. (1994). Educational action research, In: P. Reason & H. Bradbury (Eds.), Handbook of action research: Participative inquiries and practices, Seven Oaks, CA: Sage.
Zeichner, K. (1999). The new scholarship in teacher education, Educational Researcher, 28(9), pp.4-15.

מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Bullough, R., & Gitlin, A. (2001).Becoming a student of teaching: linking knowledge production and practice, London: Routledge Falmer.
Cladinin, D.J., & Connelly, F.M. (1992). Teacher as a curriculum maker, In: P.W.Jackson (Ed.), Handbook of research in curriculum, NY: Macmillan.
Clarke, A., & Erickson, G. (2004). Self-study: the fifth common place, The Australian Journal of Education, 48(2), pp, 199-211.
Craig, C.J., & Ross, V. (2008). Cultivating the image of teachers as curriculum makers, In: F.M. Connelly (Ed.) Sage Handbook of curriculum and instruction, Thousand Oaks, CA: Sage.
Grant, G., & Murray, C. (1999). Teaching in America: the slow revolution, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Shwab, J. (1960/1978). What do scientists do? In: I. Westbury & N. Wilkof (Eds.), Science, curriculum and liberal education: selected essays, Chicago: University of Chicago Press.
Zeichner, K. (1994). Educational action research, In: P. Reason & H. Bradbury (Eds.), Handbook of action research: Participative inquiries and practices, Seven Oaks, CA: Sage.
Zeichner, K. (1999). The new scholarship in teacher education, Educational Researcher, 28(9), pp.4-15.

    ראשית תודה על האתר והחומרים המעניינים שאתם מנגישים לנו. שנית אשמח לדעת היכן אוכל לקבל את המאמר המלא בתרגומה של פנינה כץ?אני זקוקה לו בדחיפות.תודה

    פורסמה ב 15/12/2016 ע״י לאה פרידמן
    מה דעתך?