דף פריט
30-08-2018

בניית קבוצות כתיבה שיתופיות של מורי-מורים: אפשריות ואתגרים

מאת: T.A Turunen

Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A. (2012). Establishing a cooperative writing group among teacher educators: Possibilities and challenges, Problems of Education in the 21st century, 43, 119-130.

מילות מפתח: כתיבה אקדמית, למידה שיתופית, מחקר שיתופי.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים.

 במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה.

הקמת קבוצות תמיכה לכותבים, קורסים מובנים לכתיבה, פינוי מקומות פיזיים לכתיבה ואימון בכתיבה הם חלק מפתרונות שמציעות אוניברסיטאות לאנשי הסגל למטרות אלה. קבוצות כתיבה נמצאו כמסגרת חשובה שכן השתייכות לקבוצה ושיתוף אחרים בשלבים שונים בתהליך פותחים לבחינה את תהליכי הכתיבה והפרסום והופכים את השיתוף בידע ואת הלמידה מניסיונם של אחרים לאפשריים (Lee & Bound, 2003). ממצאים מרכזיים במחקרים שנעשו בנושא (Aitchison, 2009 ) הראו שהשתתפות בקבוצת כתיבה מחזקת את הביטחון ומביאה ליותר פרסומים במהלך העבודה. עם זאת לא ניתן ללמוד מהמחקרים אילו תהליכים מקדמי כתיבה מתרחשים בקבוצות אלה באקדמיה (Bone et al., 2009, ).

חונכות משותפת והשוואה חברתית בקבוצות כתיבה – הקבוצה הנחקרת הורכבה מכותבים אקדמיים מנוסים ומנוסים פחות. השלב הראשון החל בשיתוף בהתנסויות ובידע על כתיבה אקדמית תוך הדגשת למידה משותפת וחונכות שיתופית/הדדית/לא-היררכית (Clarke, 2004, Byrne et al., 2010).

בניית יחסי ידידות בין הכותבים האקדמיים בקבוצה (Sambrook et al., 2008) נמצאה כנקודה הקריטית בעבודה. בניית יחסים כאלה דורשים שתי מחויבויות: מחויבות לכתיבת מאמר ומחויבות לסייע לאחרים ולשתף עימם פעולה.. חברי קבוצת כותבים יכולים להשתמש בכותבים האחרים להערכת יכולותיהם. זוהי השוואה חברתית התורמת לכל כותב מידע על עצמו ככותב אקדמי. תבחינים נוספים הם המשוב האובייקטיבי של קוראים-שופטים, מספר הפרסומים שהתקבלו והשוואות של האדם ביחס להתפתחותו העצמית לאורך זמן (Wood & Wilson, 2003, Trujillo, 2007).

על המחקר –מטרת המחקר הייתה להבין מה קורה בקבוצה כותבת של מורי-מורים.

שאלות המחקר היו: (1) אילו הזדמנויות ואתגרים נוצרים עם יצירת קבוצת כתיבה שיתופית של מורי-מורים? (2) אילו גורמים ותהליכים תומכים או מעכבים כתיבה אקדמית של מורי מורים?

שיטת המחקר, שננקטה ע"י שלושה הכותבים המשתתפים בקבוצה הייתה אוטואתנוגראפית (Anderson, 2006). ההתנסויות העצמיות של הכותבים הן ששימשו לבחינה מעמיקה של מה שקרה בקבוצה (Ellis & Buchner, 2000). הממצאים נותחו בגישה של ניתוח נרטיבי בדגם של רציפות שבו חוקר אחד כותב את התנסויותיו ומעבירן לאחר המוסיף את סיפור וכו'(Davis & Ellis, 2008). לאחר מכן יוצרים הכותבים נרטיב משותף בגישה אוטואתנוגראפית שיתופית. השיתופיות באה לידי ביטוי בקבלת החלטות, באיסוף נתונים ובאחריות לתוצרים. היא גם דורשת אתיקה של יחסים בין הכותבים שהם גם משתתפים וגם חוקרים ובינם לבין חברים אחרים בקבוצה הכותבת.

מה נמצא במחקר – מן הממצאים

א) ידע בכתיבה ופרסום עמד על סדר היום של הקבוצה מראשית הקמתה ולאורך כל תקופת הפעילות. הנושא נדון בכל מפגש. נכללו בו נושאים כמו כיצד לכתוב ראשי פרקים ולבחור כתב עת לפרסום, מה יהיה מבנה המאמר וכיצד תתחלק העבודה. התברר כי לכותבים לא היה ידע בסיסי על כתיבה אקדמית לפרסום. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים (Murray et al., 2008).
ב) ניהול העבודה – ארגון הזמן היה אתגר משמעותי והשתקף בדברי המשתתפים פעמים רבות, במיוחד חלוקת הזמן בין הוראה לבין כתיבה בחיי המשתתפים.

ג) כתיבה באנגלית –הכתיבה באנגלית עוררה דאגה ותחושות של חוסר יכולת בקרב החברים בקבוצה. כתיבה בשפה שנייה (או שלישית) יוצרת אילוץ בפני הכותב האקדמי ואף מעוררת רגשות שליליים שלעיתים עלולים לגרום לתחושת העדר ידע וחוסר ביטחון (Green & Myatt, 2011). היבטים רגשיים התקשרו בעיקר לכתיבה באנגלית שהיוותה קושי לקבוצה דוברת הפינית שבמחקר. מדובר בקושי טכני ובקושי רגשי, שהמחקר העוסק בהם מועט אך חשוב.

ד) איתגור המסורת של "הכותב היחיד" ע"י קידום גישה של "כתיבה בקבוצה"–חברי הקבוצה נתנו ביטוי לציפיות חיוביות משיתוף מתגמל ותומך ולאפשרות לעבוד יחד ולחוד, בצוותא וגם בקצב אישי. המטרה הייתה לפתח חונכות משותפת ולמידה בצוותא. בסוף השלב הראשון שנחקר פה נראה שעיצוב חונכות הדדית הוא תהליך איטי. המעבר מעשיה אקדמית-אישית לזהות לשיתופית לא הייתה קלה, והעניין האישי נשאר חזק מהעניין הקבוצתי (Brewer, 2003).

לסיכום, ההשתתפות בקבוצת-כתיבה מספקת אפשריות רבות למשתתפים. היבטים שונים של כתיבה אקדמית הובהרו וחדלו להיות עניינים מסתוריים ( Cameron et al., 2009). הקבוצה יכולה להוות פורום וללמידה על כתיבה ולשיתוף ברגשות הנלווים לתהליך זה. היא גם תומכת בחיזוק תחושת העצמי ככותב אקדמי. בארבעת החודשים הראשונים לעבודה התברר שידע בכתיבה הוא ידע חשוב איך אינו מספיק. יש לשתף בו אחרים ולקשרו לבניית זהות העצמי ככותב כדי שלא יישאר "ידע מן הספרים" בלבד. יש חשיבות להשתייכות לקבוצת כתיבה שבה ההתפתחות המקצועית ככותבים אקדמיים מודגשת, ומאפשרת פיתוח כישורים וחיזוק היעילות. במיטבה ההשתייכות לקבוצה כותבת מציעה אפשרויות למידה אין-סופיות ושיתוף בידע על כתיבה, ברגשות ובבניית זהות מקצועית.

ביבליוגרפיה

Aitchison, C. (2009). Writing groups for doctoral education, Studies in Higher Education, 34(8), 905-916.
Anderson, L. (2006). Analytic auto- ethnography, Journal of Contemporary Ethnography, 35(4), 373-395.
Bone Z., et al., (2009). Academics writing and learning together: Using writing groups to promote scholarship of teaching, International Journal of Learning, 16(4), 289-298.
Brewer, M.B., (2003 ). Optimal distinctiveness, social identity and the self, in: M.R. Leary & J.P. Tangney (Eds.), Handbook of self and identity, NY: The Guilford Press, 480-491.
Byrne, J., et al., (2010). Peer development as an alternative to peer observation: A tool to enhance professional development, International Journal for Academic Development, 15(3), 215—228.
Cameron, J., et al., (2009). Demystifying academic writing: Reflections on emotions, know-how and academic identity, Journal of Geography in Higher Education, 33(2), 269-284.
Davis, C.S., & Ellis, C (2008). Emergent methods in auto-ethnographic research in: S.N. Hesse -Biber & P. Leavy (Eds.), Handbook of emergent methods, NY: The Guilford Press, 283-302.,
Ellis, C., & Buchner, A.B. (2000). Auto-ethnography, personal narrative, reflexivity: Researcher as subject, in: Denzin & Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research, 2nd ed. London: Sage, 733-768.
Green, W., & Myatt, P. (2011). Telling tales: A narrative research study of the experiences of new international academic staff at an Australian university, International Journal for Academic Development, 16(1), 33—44.
Murray, R. (2009). Writing for academic Journals, 2nd edition, Maidenhead: Open University Press.
Murray, R., et al., (2008). The writing consultation: Developing academic writing practices, Journal of Further & Higher Education, 32(2), 119-128.

מה דעתך?

Aitchison, C. (2009). Writing groups for doctoral education, Studies in Higher Education, 34(8), 905-916. Anderson, L. (2006). Analytic auto- ethnography, Journal of Contemporary Ethnography, 35(4), 373-395. Bone Z., et al., (2009). Academics writing and learning together: Using writing groups to promote scholarship of teaching, International Journal of Learning, 16(4), 289-298. Brewer, M.B., (2003 ). Optimal distinctiveness, social identity and the self, in: M.R. Leary & J.P. Tangney (Eds.), Handbook of self and identity, NY: The Guilford Press, 480-491. Byrne, J., et al., (2010). Peer development as an alternative to peer observation: A tool to enhance professional development, International Journal for Academic Development, 15(3), 215—228. Cameron, J., et al., (2009). Demystifying academic writing: Reflections on emotions, know-how and academic identity, Journal of Geography in Higher Education, 33(2), 269-284. Davis, C.S., & Ellis, C (2008). Emergent methods in auto-ethnographic research in: S.N. Hesse -Biber & P. Leavy (Eds.), Handbook of emergent methods, NY: The Guilford Press, 283-302., Ellis, C., & Buchner, A.B. (2000). Auto-ethnography, personal narrative, reflexivity: Researcher as subject, in: Denzin & Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research, 2nd ed. London: Sage, 733-768. Green, W., & Myatt, P. (2011). Telling tales: A narrative research study of the experiences of new international academic staff at an Australian university, International Journal for Academic Development, 16(1), 33—44. Murray, R. (2009). Writing for academic Journals, 2nd edition, Maidenhead: Open University Press. Murray, R., et al., (2008). The writing consultation: Developing academic writing practices, Journal of Further & Higher Education, 32(2), 119-128.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?