30-08-2018

בית ספר בונה עתיד

רוסקיס, מ' (2012). בית ספר בונה עתיד. עיונים בחינוך , בחברה , בטכנולוגיה ובמדע ( אורט ישראל) , 14, 9-5. אוקטובר 2012

חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית.

תנאי החיים הפוסט מודרניים מתאפיינים בכאוטיות ובפרגמטיות הגורמים להתגברות החרדה. גם בתי הספר היום פועלים רבות לחיזוק האני החיצוני. הם מבקשים להגדיר את האדם הצעיר על פי ערכים בהם כולם נאבקים על המקום הראשון. דווקא בעידן זה עלינו לתת מקום לשקט ולמרחב, למקום שאין לאן למהר בו.

נכון שהאדם יזכור להישאר גם בסביבתו הטבעית ושהמערכת החינוכית תמצא את הדרך לחיזוק הקשר עם הטבע ששימש מאז ומעולם קרקע פורייה ליצירתיות, להתנחמות, לשקט ולהתבוננות פנימית. במציאות המורכבת המשתנה באופן מהיר וכאוטי, יש למצוא איזון בין מגמות ותהליכים פוסטמודרניים הנתפסים לעיתים כשליליים כמו גם להטמיע ולעודד תהליכים פוסט מודרניים חיוביים. לחיות באיזון בין עידוד קידמה ושימור ליבה.

ברוח זו, החזון הנבנה צריך להיות דינאמי, מועמד בהתמדה לביקורת לאור מידע ותובנות של המציאות הפוסט מודרנית. התמורות ואי הוודאות המאפיינים את החברה בת זמננו הם כה גדולים עד כי מסוכן ומטעה לבסס את ההוראה על תמונה סטאטית של המציאות – בין אם זו תמונה של ההווה או של העתיד. משימתנו היא להכין עבור התלמיד בסיסי מידע שיאפשרו לו לתפקד ולטפל בשינויים האפשריים שיתרחשו למעשה.

תיאוריית ה-self determination מונה שלושה צרכים בסיסיים: הצורך באוטונומיה, הצורך להרגיש מסוגל, יכול וקומפיטנטי, והצורך להשתייך ולהתקשר. מילויים של צרכים אלה חיוני משום שהוא מאפשר תפקוד אופטימלי, צמיחה אישית, אינטגראציה, התפתחות חברתית ורווחה נפשית. מחקרים מעידים כי תנאים סביבתיים שענו על שלושת הצרכים הבסיסיים הנ"ל - תרמו להתפתחותה של מוטיבציה פנימית. זהו מושג מפתח בהקשר של רווחה נפשית, זאת מכיוון ש"מוטיבציה פנימית" נמצאת בבסיס ההכוונה הביולוגית, הקוגניטיבית והחברתית של האדם.

מדובר בחוויה של רצון לעשות פעילות ולהשתקע בה. רצון זה מניע את האדם לפעולה, מצד אחד, אך הוא גם תוצר של פעולה או תנאי סביבה, מצד אחר. למי שמונע מבפנים יש יותר עניין, התלהבות וביטחון המובילים לעשייה, התמדה, יצירתיות, חיוניות והערכה עצמית. מערכת החינוך אמורה להציע – כחלק ממערכת השעות של התלמידים ומגיל צעיר – מקצועות בחירה בהם יוכלו התלמידים לחוות אוטונומיה, מסוגלות והשתייכות.

עיסוקה העיקרי של הפסיכולוגיה החיובית הוא הניסיון למצוא ולטפח כישרונות אנושיים ותחומי חוזק מרכזיים הטבועים באדם מיום היוולדו ומציאת הדרכים לטיפוח כישרונות וחוזקות אלו. הגישה שמה דגש על כך שלאדם יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור, וכי האדם פועל לחיפוש משמעות, יצירתיות וערכים. הגישה שמה דגש על כך שלאדם יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור, וכי האדם פועל לחיפוש משמעות, יצירתיות וערכים.

חשוב וחיוני שזיהוי חוזקות ועבודה עמן ייעשו עם התלמידים ועם הצוות החינוכי. למידה משמעותית מתרחשת עם קיומה של מערכת יחסים משמעותיים. הקשר המשמעותי ביותר הינו הקשר מורה-תלמיד. העצמת המורה, חיבור המורה לחוזקותיו, ליכולותיו לכישוריו, הפיכת המורה למנהיג – כל אלה ייצרו את הקשר המשמעותי הזה בין המורה לתלמיד. ההוראה בקבוצות קטנות וההוראה הפרטנית במסגרת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", הנן הזדמנויות לכך.

מחויבות מערכת החינוך היא לתת לכל מורה ומורה התייחסות אישית המותאמת לצרכיו, ליכולותיו, למיומנויותיו, לחוזקותיו, לכישוריו, לפחדיו, לרעיונותיו, למטרותיו ולניסיון החיים שלו. ההכרה בעוצמותיו של המורה וחיזוקן תשפיע מאוד על איכות המורים ועל איכות עבודתם וקידומם של התלמידים.

הכנסת תכניות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" למערכת מהווה חלון הזדמנויות להכנסה ולפיתוח 'למידה מותאמת אישית'. זוהי אסטרטגיית התערבות רבת-עוצמה לתמיכה בהישגים ובהגשמת הפרט כמו גם אמצעי להבטחה ולהטמעה של שיפור בית-ספרי. למידה מותאמת אישית נתפסת במושגים של מקסום הפוטנציאל של היחיד והכרה באופן שבו תפיסתנו אודות למידה משתנה: הוראה ייחודית לצורכי התלמידים, מבוססת על רמתם האישית ולא על גילם.

מטרת הלמידה בעידן הפוסט מודרני היא הקניית כלים ודרכי פעולה שיסייעו לתלמידים להתמודד עם דרישות החברה בעתיד לעולם כלכלי ארגוני שאינו יציב במהותו. יהיה עליהם לפתח גמישות לעבוד במערכות ארגוניות משתנות, להתאים עצמם לתפקידים מורכבים שבהם הם יכולים למצוא עצמם כממונים וכפופים במקביל. על בית הספר להכשירם לפעילות במסגרות שאינן מוגדרות היטב במושגים של תפקיד, זמן ומקום. מחובתו של בית הספר למצוא איזונים שיקנו לתלמיד ביטחון בעידן השינויים.

מטרות החינוך מכוונות את העשייה החינוכית. בתי הספר, הפיקוח, הרשויות המקומיות מכוונים את העשייה החינוכית במידה רבה, לדרך שבה משרד החינוך בודק איכות בית ספרית. מקום מרכזי ומכריע ניתן היום לתוצאות בחינות הבגרות. מחברת המאמר מציעה לשנות את בניית מדדי ההצלחה של בית הספר העתידי: ראוי לבחון וליישם העברת המיקוד המרכזי בבית הספר בהצלחה בבחינות הבגרות – לשימת דגש על חינוך לחיים משמעותיים.

המדדים לבית ספר כמערכת חינוכית איכותית יביאו לידי ביטוי לא רק את אחוז ההצלחה בבחינות הבגרות אלא גם היבטים של: החוסן והרווחה הנפשית של התלמיד/ה במערכת, ההישגים הלימודיים לאורך שנות הלימודים, הגיוס לצה"ל וההתמדה בשירות תוך דגש על שירות משמעותי ויציאה לקצונה ו/או ההתנדבות לשירות לאומי, ההתמדה במסגרות הלימודיות, התרומה לקהילה/מעורבות חברתית. תילקח בחשבון הסביבה הסוציו אקונומית, שבה המוסד החינוכי פועל.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

ראה גם :

בי"ס יוצר עתיד של אורט ישראל

דמות בית הספר המטמיע ומתרגל מיומנויות למידה

הכיתה הפתוחה

פדגוגיה חדשנית בעיר תל אביב : "תיכון נט"

מגמת הפרסונליזציה של חינוך בעידן טכנולוגיות מידע – סקירת ספרות

קבוצה ודינאמיקה קבוצתית בראי הפסיכולוגיה החינוכית



מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?