דף פריט
30-08-2018

בחינה וניסוי בהתפתחות מקצועית של מורים: מוטיבים ושיטות

מאת: A Wayne

מקור וקרדיט:
Wayne, A., Suk Yoon, K., Cronen S., & Garet, M.S. (2008). Experimenting with teacher professional development: motives and methods, Educational Researcher, 37(8), 469-479.
 
מילות מפתח: התפתחות מקצועית, יעילות ההוראה, פיתוח סגל, הכשרת מורים.
 
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
 
בעשורים האחרונים התחזק הטיעון שיש קשר בין התפתחות מקצועית של מורים לבין העלאת הישגיהם של התלמידים. יוזמות לקידום תוכניות התפתחות מקצועית של מורים בארה"ב עודדו את העוסקים בתחום לאמץ תוכניות ודרכי למידה הנתמכות בממצאי מחקרים (Birman, et al., 2007). גם גופים אחרים עשו מאמץ לשפר את תוכניות ההתפתחות המקצועית ולעקב אחר השפעותיהן על המשתלמים
(Blank, et al., 2008, Supovitz et al., 2000). עם זאת המחקר עדיין לא סיפק די ממצאים שיהוו בסיס מעודד השקעות בהתפתחות מקצועית. כותבי המאמר סוקרים את תמונת המצב הקיים של המחקר בתחום ומתארים כיוון ייחודי לעתיד.
השפעות ההתפתחות המקצועית על הישגי התלמידים:סקירות מחקרים –סקירת מחקרים שיטתית משמעותית ראשונה בתחום נעשתה ע" קנדי (1998,Kennedy ). סקירה זו התמקדה בהתפתחות מקצועית במדעים ובמתמטיקה, וכללה ארבע קבוצות של מחקרים: 1) תוכניות התפתחות מקצועית שכללו פעילויות מירשמיות של מערכת של התנהגויות הוראה גנריות לכל תחומי הדעת, 2) תוכניות שכללו אותן פעילויות מרשמיות אך הן נועדו לשימוש בתחום דעת מסוים בלבד, 3) תוכניות שכללו פעילויות הדרכה כלליות(קוריקולרית ופדגוגית) להוראת תחום דעת מסוים והתייחסות לידע תלמידים ו-4) תוכניות שסיפקו ידע על הדרכים בהן תלמידים לומדים תחומי דעת מסוימים אך ללא הדרכה ספציפית באילו דרכי הוראה כדאי להשתמש להוראתם.
סקירה נוספת נעשתה ע"י קבוצת בראשות קלוול( 2004(Clewell, Campbell, & Perlman,.
בסקירה התקשו החוקרים לזהות מאפיינים של התפתחות מקצועית יעילה. נמצא שהרלוונטיות של תוכן ההשתלמויות הייתה חשובה במיוחד. תוכניות ההשתלמויות מוינו לארבע קבוצות על פי רמת המירשמיות והספציפיות של התוכן שניתן בהן למורים. נמצא כי תוכניות שתוכנן התמקד בעיקר בהתנהגויות של מורים היו בעלות השפעות קטנות יותר על למידת תלמידים בהשוואה לתוכניות שהתוכן שלהן התמקד בידע תחום הדעת, ידע קוריקולרי ו/או ידע כיצד תלמידים לומדים. בסקירה נמצא קשר בין הרלוונטיות של התכנים של תוכניות ההתפתחות המקצועית לבין השפעותיהן על למידת תלמידים והישגיהם. מקומו של התוכן נבדק גם במחקרים אחרים(למשל, Yoon et al., 2006).
סקירה עדכנית נעשתה ע"י קבוצה אחרת (2007Yoon, Duncan, Lee, Scarloss, & Sharpley).
בסקירה זו נבחנו מחקרים שעסקו בהשפעות ההתפתחות המקצועית בשלושה נושאים אקדמיים :קריאה, מתמטיקה ומדעים בבתי ספר יסודיים. חלק מהמחקרים שנסקרו הראו שהתפתחות מקצועית יכולה להיות יעילה והתייחסו להשפעה של משך ההשתלמות. תוצאות הניתוחים לא אפשרו לחוקרים להצביע על מסקנות ברורות לגבי מאפייני תוכניות המשפיעים על הישגי לומדים. עם זאת ניתן היה לדבר על מאפיינים של התמחות מקצועית מבטיחה ובהם: אינטנסיביות, תמיכה וקשר למקצוע, התמקדות בתחום הדעת שהמורים מלמדים, וכן למידה פעילה, לכידות והשתתפות ((Garet et al., 2001. מגבלות המחקרים היו העדר גיוון של מסגרות ומדגמים קטנים. כמו כן ההשתלמויות הועברו ע"י מפתחי התוכניות שיצרו תנאי מחקר מקדמי הישג (efficacy trials), ולא מצב שבו התוכניות נבדקות במסגרות הרחבות שלהן הן נועדו (effectiveness trials).
אחד האתגרים המרכזיים במחקר על השפעת תוכניות ההתפתחות המקצועית על הישגי תלמידים הוא לקבוע אם התוכניות יכולות להיות בעלות השפעה כשאלה המלמדים אותן עושים זאת במסגרות אמיתיות והם אינם מפתחיהן. במחקרים העוסקים בהתפתחות המקצועית ניתן לזהות שלושה שלבים/סוגים של מחקרים (Borko, 2004): א.מחקרים הבודקים את המסוגלות של תוכניות ייחודיות שמלמד מורה אחד(הכוונה למרצה בהתפתחות המקצועית), ב. מחקרים המראים שתוכניות כאלה ניתנות לרפלקציה(Replication) בהקשרים רחבים יותר ו-ג. מחקרים הבודקים אם השפעת התוכניות הללו מתקיימת גם במסגרות מגוונות עם מורים שונים, ובמערכי מחקר שונים.
מערכי מחקרים המאפשרים היסקים סיבתיים – המאמר סוקר מעלות ומגבלות של שלושה סוגים של מערכי מחקר: מחקרים תצפיתיים (Observational studies), שיש הסתברות שהם ימשיכו ויהיו מקור חשוב לממצאים שיוכלו להנחות השקעות במחקרים ניסויים ובמחקרים מעין- ניסויים(experiment Quasi). שני האחרונים מאפשרים לבנות מחקר המתבסס על בדיקה של התערבויות שונות.
היבטים מתודולוגיים בבניית מערכי ניסוי או מעין-ניסוי – הכותבים סוקרים חמישה נושאים/שאלות הקשורים לעניין זה:
  1. אילו התערבויות/טיפולים כדאי לחקור/ייחקרו?
  2. באילו הקשרים כדאי לחקור התפתחות מקצועית (הקשר קוריקולרי, הקשר של התפתחות מקצועית מקיפה (Ambient)) ?
  3. באיזו רמה (מחוז, בית ספר, מורה) צריכות מטלות / התערבויות רנדומאליות של התפתחות מקצועית להינתן?
  4. מה צריך להיות גודל המדגם המחקרי?
  5. מה צריך למדוד, כיצד ומתי?
כל היבט מופיע במאמר בפירוט.
 
סיכום - לדעת כותבי מאמר זה לאור ההשקעה בהתפתחות מקצועית יש חשיבות רבה למחקרים המתייחסים לשאלות פרקטיות העומדות בפני המתכננים והמבצעים של התוכניות. הספרות הקיימת מראה שהתפתחות מקצועית המתוכננת במדויק ומועברת למשתלמים ע"י המחברים במסגרות תורמות עשויה להיות בעלת השפעה על הישגיי תלמידים. אך יש צורך להראות את היעילות של תוכניות כאלה כאשר הן מועברות ע"י אחרים במגוון של הקשרים.
הספרות גם מראה קונסנזוס לא פורמלי לגבי מאפיינים יעילים של תוכניות התפתחות מקצועית. אך בסיס הידע בעניין חלש עדיין ויש צורך לבחון מאפיינים אלה ואחרים כדי לראות את השפעתם הממשית.
המאמר מביא יתרונות של דרכי ניסוי ומציע מספר כיוונים מתודולוגיים רצויים להמשך המחקר.
 
ביבליוגרפיה
Birman, B., et al., (2007). State and local implementation of the NCLB: Vol. 2: Teacher quality under NCLB – interim report, Washington, DC: Department of Education.
Blank, R., et al., (2008). Does teacher professional development have effects on teaching and learning? Analysis of evaluation findings from programs for mathematics and science teachers in 14 states, Washington, DC: Council of Chief State School Officers.
Borko, H. (2004). Professional development and teacher learning: mapping the terrain Educational Researcher, 33(8), 3-15.
Clewell, B. C., Campbell, P. B., & Perlman, L. (2004). Review of evaluation studies of mathematics and science curricula and professional development models, Washington, DC: Urban Institute.
Garet, M., et al., (2001). What makes professional development effective? Results from a national sample of teachers, American Educational Research Journal, 38(4), 915-945.
Kennedy, M,  (1998). Form and substance of in-service teacher education, Madison: Uni. of Wisconsin-Madison, National Institute for Science Education.
Supovitz, J.A., et al., (2000). The longitudinal impact of inquiry-based professional development on teaching practice, Educational Policy, 14(3), 331-356.
Yoon, K.S., Garet, M., Birman, B., & Jacobson, R. (2006). Examining the effects ofmathematics and science professional development on teachers' instructional practice: Using professional development activity log, Washington, DC: Council of Chief State School Officers.
Yoon, , K.S., Duncan, T., Lee, S. W., Scarloss, B., & Sharpley, K. (2007). Reviewing the evidence on hoe teacher professional development affects student achievement, Washington, DC: Department of Education.

מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Birman, B., et al., (2007). State and local implementation of the NCLB: Vol. 2: Teacher quality under NCLB – interim report, Washington, DC: Department of Education.
Blank, R., et al., (2008). Does teacher professional development have effects on teaching and learning? Analysis of evaluation findings from programs for mathematics and science teachers in 14 states, Washington, DC: Council of Chief State School Officers.
Borko, H. (2004). Professional development and teacher learning: mapping the terrain Educational Researcher, 33(8), 3-15.
Clewell, B. C., Campbell, P. B., & Perlman, L. (2004). Review of evaluation studies of mathematics and science curricula and professional development models, Washington, DC: Urban Institute.
Garet, M., et al., (2001). What makes professional development effective? Results from a national sample of teachers, American Educational Research Journal, 38(4), 915-945.
Kennedy, M,  (1998). Form and substance of in-service teacher education, Madison: Uni. of Wisconsin-Madison, National Institute for Science Education.
Supovitz, J.A., et al., (2000). The longitudinal impact of inquiry-based professional development on teaching practice, Educational Policy, 14(3), 331-356.
Yoon, K.S., Garet, M., Birman, B., & Jacobson, R. (2006). Examining the effects ofmathematics and science professional development on teachers’ instructional practice: Using professional development activity log, Washington, DC: Council of Chief State School Officers.
Yoon, , K.S., Duncan, T., Lee, S. W., Scarloss, B., & Sharpley, K. (2007). Reviewing the evidence on hoe teacher professional development affects student achievement, Washington, DC: Department of Education.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?