דף פריט
30-08-2018

אפלטון ביוקנעם

נאוה דקל . "אפלטון ביוקנעם" הד החינוך, אוקטובר 2012, כרך פ"ז , גליון מס' 01 , ע"ע 44-45

נאוה דקל

"אנחנו רוצים לתת למורים תחושה של אוויר פסגות", אומר פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים ומקדם החינוך הדיאלוגי בישראל. "אני מאמין בתרבות גבוהה ובחיבור בינה לבין שפה שמתאימה למורים בבית הספר. הגישה שלי מאוד אריסטוטלית; אני מאמין שאם אדם מפעיל כהלכה את הכישורים שלו הוא מגיע לאנושיות במיטבה. זה תפקידם של המורים: לעזור לילדים להגיע למיטבם. מטרת החינוך היא לגרום לתלמידים להתאהב במה שראוי להיות נאהב – בדעת, בצדק, במה שנאצל. אלה דברים שאינם כתובים בשום ספר ואינם ניתנים להשגה בשיעור פרונטלי, אלא בדיאלוג – זהו החלק האפלטוני של השקפתי החינוכית. מטרתו של דיאלוג בבית ספר הומניסטי היא תמיד פיתוח חינוכי של האדם, ולא למידה של גוף ידע מסוים. מה שמאפיין דיאלוג זה החשיבות שיש למפגש הבין־אישי, לחום, לאהבה ולתמיכה בלי שום אינטרס או אידאולוגיה. השפה שלנו מתמקדת במונחים חינוכיים ולא רק לימודיים, וההשקעה הגדולה שלנו היא במחנכים, שחייבים לחבק אותם".

דבריו של פרופ' אלוני מתייחסים לבתי הספר ההומניסטיים, שהמכון לחינוך מתקדם מנחה בשיתוף עם הגף לניסויים ויוזמות במשרד החינוך. אחד מבתי הספר היסודיים שאימצו את המודל הדיאלוגי הוא "אורנים – בית חינוך הומניסטי סביבתי" ביוקנעם.

• • •
הנוף שנשקף מבית הספר והחצר והכיתות המטופחים שלו מעידים עליו לא פחות מדברי המנהלת, יפה אוקנין, וצוות המורות הנלהב שלה. "לפני שבע שנים", מספרת אוקנין, "החלטנו שאנחנו עושים שינוי והרעיון של הדיאלוג והדיאלוג בפועל מלווים אותנו לאורך כל הדרך".

השינוי התחיל בקבוצת הורים שרצתה להקים בית ספר הומניסטי בעיר. הם פנו לראש העיר סימון אלפסי, והוא התייחס להורים ברצינות רבה ותמך בפרויקט, הפנה אותם לפרופ' נמרוד אלוני ולבית הספר "אורנים". "הרעיונות שלהם", אומרת אוקנין, "התאימו לערכים שלנו ויחד התחלנו לחשוב איך להקים את בית החינוך ההומניסטי־סביבתי. חיפוש הדרך נעשה תוך כדי דיאלוג בין מורים, הורים, המכון לחינוך מתקדם, העירייה ומשרד החינוך. היה לנו ברור שאנחנו רוצים לקחת משנה סדורה של הוגים הומניסטים ולתרגם את תפיסת העולם שלהם לאופן ההתנהלות והלמידה בבית הספר. בחרנו בשלושה הוגים – סוקרטס, פאולו פריירה וקרל רוג'רס – משום שראינו שהם מקיפים שלושה היבטים שהיו חשובים לנו: אינטלקטואלי, חברתי ורגשי. מדובר בתהליך ארוך שעברנו יחד עם ההוגים האלה. קראנו טקסטים שלהם פעם בחודש עם ד"ר עופר זהבי, המנחה שלנו מטעם המכון. קיבלנו גם כלים מעשיים כמו איך לנהל דיאלוג ושיחה פרטנית עם תלמידים".

איך מלמדים ולומדים בבית הספר הדיאלוגי שלכם?
"אנחנו מלמדים לפי נושאים אינטגרטיביים שמשלבים בין עולם הידע, מתן הזדמנות שווה לכל ילד ובניית הביטחון העצמי של כל תלמיד. העבודה נעשית תוך כדי דיאלוג עם המורה. היא נפגשת עם כל תלמיד לשיחה פעם בשבוע כדי לבדוק איך הוא מתקדם. הדיאלוג הזה ותחושת הערך העצמי שהוא בונה הם הדברים המהותיים בעינינו ולא התוצר עצמו. זה המון עבודה בשביל מורה בכיתה של שלושים תלמידים, אבל כך נוצרת אינטימיות בקשר וכל ילד יוצא בתחושה שיש לו מקום ושהוא מסוגל לעשות את המשימה. הדיאלוג עם הילדים הוא אמפתי, בגובה העיניים, ויש לו כללים וגבולות ברורים".

נתליתם ב"מחנכים גדולים". זה עוזר?
"מאוד. כאשר לבית הספר יש פילוסופיה שמכוונת אותו הוא ממוקד יותר ויכול לבדוק את עצמו טוב יותר. אין כאן מקריות; השילוב בין פילוסופיה ללמידה יוצר משמעות. כל אחד מהמחנכים הגדולים שבחרנו הוא דוגמה שיש מה ללמוד ממנה".
• • •
הביטחון בדרך וההתלהבות אינם נחלתן של המורות בלבד, אלא גם של ההורים והתלמידים. ד"ר מיכל דולב־ כהן, אימא לתלמיד בכיתה ב', מרגישה שהיא חלק מבית הספר: "אין כאן הורים שעומדים מול בית הספר. ההורים שותפים לדיאלוג מתמשך ויש להם מקום להביע את דעתם. אני רואה את הייחודיות של המקום במיוחד בכך שהוא מאפשר לכל ילד להפיק מעצמו את המקסימום".

כמה תלמידים נכנסים לחדר המורים ומצטרפים בטבעיות לשיחה. כמה מתיישבים על ברכי המורות. לשאלה אם הם אוהבים את בית הספר, עונה אור, תלמיד כיתה ו': "אין מילים לתאר את האהבה שלנו לבית הספר. נותנים לנו כאן תחושה של שייכות ושוויון". ומאיה מוסיפה: "המורות נותנות כבוד לילדים ולא לוחצות עליהם".

התפיסה החינוכית של ביה"ס אורנים ביוקנעם

המכון למחשבה חינוכית - מוסדות חינוך ניסויים וחדשניים - בי"ס אורנים - סמינר הקיבוצים

 

מה דעתך?

    אני מברכת את בי"הס "אורנים" ביוקנעם על היוזמה המבורכת של החדרת ההוראה הדיאלוגית. אני מפנה אתכם אל אתר שבניתי בנושא "הגישה הסמיוטית להשבחת תהליכי הוראה וחינוך". גישה זאת מדברת על שלושה שלבי הבנה כאשר התחלת ההתחברות לנושא הנלמד היא רגשית, חזותית וחוויתית. השלב השני אינדקסלי וכרוך במאמץ למציאת הקשר למציאות. והשלב השלישי הוא הפנמה והבנה. שלב אחרון זה הוא גם שלבו הראשון של המשך והעמקה בלמידה בתהליך אינסופי. להלן כתובת האתר http://www.semio-educ.com

    פורסמה ב 24/12/2012 ע״י ד"ר דניאלה זבידה
    מה דעתך?