דף פריט
16-09-2018

איך ולמה צריכים ללמד את מדעי המוח בבית הספר?

How and Why Neuroscience should be taught in School 


המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

התקשורת והציבור, בדרך כלל, אינם מבינים את המושגים הבסיסיים ביותר של מדעי המוח. האם אדם ממוצע ברחוב יכול להסביר מהו נויירון, לצייר אותו, להסביר במה ואיך הוא שונה מתא כדורית דם אדומה? אולי, יותר חשוב, האם אנשים הנוטים לומר, "עלבון, לצרבלום" (המוח הקטן) ו"גברים משתמשים בחלקים אחרים של מוחם מנשים", יכולים לומר לך מה תפקידו של הצרבלום או מה בדיקת MRI בודקת?

הכותב מבין שאתה יכול לקונן שכל דבר איננו מובן מספיק על ידי הציבור. חוקי הפיסיקה, כללי הדקדוק, ההיסטוריות של תרבויות קדומות ואיך לבטא, הם דברים הגורמים למומחים לנענע בראשיהם, על חוסר ידע בקרב הציבור. איך שלא יהיה, דברים אלה נלמדים בבית הספר, בעוד שמדעי המוח, לא נלמדים.

למה צריכים ללמד את מדעי המוח בבית הספר?

מדעי המוח נמצאים במצב שבו הגנטיקה הייתה לפני 20-30 שנים. החזית המדעית הנחשפת לציבור, משנה את המבט הכללי, מעוררת שאלות אתיות ומדע בידיוני המשתקף במציאות. יש לזה את הרווחים וההפסדים שלהם. יש היום התלהבות כללית ממדעי המוח, רק מסיבות אלה, אבל משום שכל דבר הקשור בעצבים, הוא כה מעורר, הסיכוי של הצגת הדברים באופן מוטעה על ידי התקשורת, הוא רב והשגיאות בהבנת תפישות והגדרות במדעי המוח על ידי ידע מדעי חלקי, הוא נפוץ.

אם מדעי המוח הבסיסיים היו נלמדים בבית הספר וכלל הציבור היה יודע איך הנויירון משתמש ביונים לקבלת ומסירת מידע, הוא לא היה קונה גבישים שירטטו באותה תדירות של הנויירונים.

אם מדעי המוח הבסיסיים היו נלמדים בבית הספר וכלל הציבור היה מבין איך סריקת MRI מודדת את ההבדל בתכולת הדם-חמצן באזורי המוח השונים, הוא היה נוטה פחות לעבור סריקות הדמיה של המוח כתמונת פנים.

אם מדעי המוח הבסיסיים היו נלמדים בבית הספר וכלל הציבור היה מבין את מעבר הנתונים של החושים למוח, הוא היה נוטה להשתמש בפחות מוצרים המבטיחים לגרות את עצב השמיעה שלך או לגרות את שתי אונות המוח.

איך צריך ללמד את מדעי המוח בבית הספר?

אחת המגבלות הגדולות בלימוד מדעי המוח בבית הספר, זו העלות הגבוהה. מחיר מערכת אחת לביצוע ניסיונות במדעי המוח עלול להגיע לאלפי דולרים. Backyard Brains, חברה שהוזכרה בסקירות קודמות של הכותב, פרסמה לאחרונה, מסמך חפשי לעיון, המתאר את השימוש בערכת Spikerbox שפותחה על ידה, לתלמידי בית הספר התיכון. התלמידים הרכיבו בכוחות עצמם את ערכות Spikerbox שלהם וביצעו ניסיונות, כדי לענות על שאלות כמו:

איך המוח שלך אומר לשרירים שלך לנוע?

איך נויירון מחולל חשמל?

התלמידים שאלו שאלות משל עצמם מעבר לשאלות שתוכננו מתחילה, על ידי מפתחי הערכה. בפרק הדיון קובעים המפתחים, שתלמידי כתה י"ב, יכולים, לא רק לעבוד לפי הפרוטוקול, אלא, להשתתף באופן פעיל, במחקר מדעי חדשני. כמסקנה, כותב הסקירה מקווה שגישה מחקרית זאת המבוססת על ניסויים, ללימוד מדעי המוח בבתי ספר, תאומץ ומושגים בסיסיים במדעי המוח יהפכו לידע משותף לכולם. האם זה ימנע אנשים מאמונה בטיפולי קסם לא מציאותיים? בודאי שלא! אבל זה, לפחות יעכב אנשים משימוש מכוון ומטעה בזרגון של מדעי המוח, כדי לקדם מכירות של מוצר.

Marzullo TC, & Gage GJ (2012). The SpikerBox: A Low Cost, Open-Source BioAmplifier for Increasing Public Participation in Neuroscience Inquiry. PloS one, 7 (3)

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?