17-09-2018

אוריינטציות אישיות ומבניות בהוראה לצדק חברתי: המשגה, יישום ומאמץ קולבורטיבי

מאת: S.M Chubbuck

Chubbuck, S.M. (2010). Individual and structural orientations in socially just teaching: conceptualization, implementation and collaborative effort, Journal of Teacher Education, 61(3), 197-210.

.
מילות מפתח: הכשרת מורים, התפתחות, שוויות, צדק חברתי.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

צדק חברתי הינו אחד המושגים המעורר מחלוקת ורגשות חזקים בשיח על חינוך. גם השימוש הנרחב במושג בהכשרת מורים מגדיל את המבוכה וההתרגשות. אחת התוצאות עשויה להיות אי הבנה של המושג ע"י מתכשרים להוראה והעדר יכולת לפעול ברוח זו.
המשגת "צדק חברתי" – אין מחלוקת לגבי ההבנה שכל אחד זכאי ליחס הוגן ושוויוני באשר לנגישות שווה של אנשים לחומר או להזדמנויות. השאלות עולות ביחס לניתוח הסיבות לאי-צדק ולאי-שוויון ולבחירת פתרונות כדי לתקנם. יש הטוענים שהסיבה של העדר נגישות שווה ניתנת להבנה באמצעות ניתוח של התנהגות הפרט וכך יש גם לפתרה – באמצעות מאמצים אינדיווידואליים. אחרים טוענים שאי-צדק קיים כתוצאה מאי-שוויון מבני ולכן יש לטפל בו באמצעות שינוי המבנים (Kincheloe, 2005, McLaren, 2003). ויש עוד הטוענים ששני הגורמים – האישי והמבני - משפיעים על מידת הצדק, מושפעים זה מזה ומחייבים תשומת לב כוללת.
הדבר נכון כמובן גם לגבי אי-צדק בחינוך: האם תלמידים יתנסו ברמה גבוהה של נגישות לידע, לכשירויות חינוכיים ולהצלחה כשמורים מנתחים את הסיבות לפתרונות באמצעות ראייה של המרכיב האישי? או האם הסיכויים של הצלחה חינוכית של ילדים תגבר כשמורים יראו נושאים אלה מבעד לעדשות מבניות (בית הספר, המשפחה, הקהילה)? או – האם יש, כאמור, להתייחס לשילוב כזה או אחר בין שני הגורמים.

ההגדרה מכילה לכן שלושה חלקים: הוראה לצדק חברתי

א) מורכבת מתוכניות לימודים, פדגוגיות, ציפיות ודפוסי אינטראקציות של מורים שישפרו הזדמנויות למידה של כל תלמיד ותלמיד כולל תלמידים המשתייכים לקבוצות חלשות (Cochran-Smith, 2004) – זהו החלק שההסכמה לגביו די מלאה,


ב) כוללת גם את הטרנספורמציה של כל המבנים החינוכיים והחלטות המדיניות המסכלים הזדמנויות למידה של תלמידים, כגילויים שהמורים בגישה זו יפעלו לשנות (Carlisle et al., 2006) – זהו חלק שההסכמה לגביו חלקית יותר,


ג) היא הוראה שבה המורים מכירים בצורך להביט אל מעבר להקשר הבית-ספרי ולשנות כל מבנה המחזק חוסר צדק גם ברמת החברה בכלל (Kincheloe, 2005): הם יפעלו למען שינוי כזה, יפעילו תכניות לימודים והוראה שיאתגרו את כל התלמידים לראות עצמם כאזרחים פעילים בעלי כוח לשנות מבנים בלתי צודקים (Christensen,2009, Freire, 1970) – זהו החלק השנוי ביותר במחלוקת.

"הוראה לצדק חברתי"-כיצד? - השילוב (NCATE,2006 ) של "צדק חברתי" תחת הכותרת "ערכים" (כמו אכפתיות, הוגנות, יושר ואחריות) שיש לפתח בקרב מורים הותקף כאשר תוכניות ההכשרה ניסו להעריך את הלכי הרוח של מתכשרים בדרכים דומות להערכת הידע והכישורים שלהם (Gershman, 2005, Sockett, 2009). לאור זאת הוכנסו במקום "צדק חברתי" שני ערכים אחרים: "הגינות" ו"אמונה ביכולת של כול תלמיד ללמוד"(NCATE,2009 ). תוכניות ההכשרה יכולות לבחור גם הלכי רוח אחרים להערכה באמצעות התנהגויות ברות-צפייה ומדידות.

הראייה של הוגנות כלפי כל תלמיד, הבאה לידי ביטוי בשאיפה שכל אחד יצליח  בתוכניות הכשרה רבות, האמונה שכל ילד יכול ללמוד אינה כזו. ברמה הבסיסית ביותר, הלכי רוח אלה קשורים בדרך ליניארית ופשוטה להתנהגויות שיאפשרו את השגת המטרה הרצויה של חינוך שוויוני. הלכי רוח כמו מנהגי חשיבה, רגישויות מוסריות ועוד קשורים למטרות החינוך , אך אינם מחייבים שיטות הוראה ספציפיות להשגתם. רפלקציה ושיפוט הם המביאים לבחירת שיטות ההוראה בדרך כלל בתהליך של דיאלוג בקהיליה מקצועית (Diez, 2007).

לתהליך הבסיסי הנ"ל מתווספת בדרך כלל חשיבה מעמיקה יותר של המורה על דרכי הקידום של תלמידים מתקשים, באוריינטציה אישית או באוריינטציה מבנית, ואלה עשויות להביא לבחירות של פתרונות שונים לטיפול בבעיות. המאמר מביא מודל של תהליך של רפלקציה פרופסיונלית על סיבה של קשיי למידה של תלמידים ופתרון אפשרי תוך שימוש בשתי האוריינטציות הנ"ל. הפתרונות עשויים להיות: הוראה הכשירות או התוכן החסרים, הוראה כנ"ל בתוספת תמיכה ומתן משאבים שונים ו/או המלצה או פעולה לשינוי המבנים היוצרים העדר שוויון מבני בבית הספר ובחברה.

השתמעויות להוראה - המאמר גם מציע השתמעויות של הרעיון והדגם המוצע למורים ותלמידים ולמורי-מורים ולמתכשרים. אין ספק שמתכשרים להוראה זקוקים להלכי רוח של הוגנות (Chubbuck, et al., 2007) ולאמונה שכול הילדים יכולים ללמוד. חשיבה על המעבר המורכב מהלכי רוח קיימים להוראה ממשית לצדק חברתי דורשת שהרפלקציה המקצועית תיבנה משתי האוריינטציות האישית והמבנית. העדשות האישיות מצויות יותר; המבנית – פחות (Cochran-Smith et al., 2009, Whipp & Chubbuck, 2009).
הוראה לצדק חברתי היא עשייה מורכבת בהיבט התיאורטי ובהיבט המעשי; תגובות אנושיות לאי-שוויון אף מורכבות הרבה יותר.

הדרכת מתכשרים להוראה להשתמש בשתי האוריינטציות הנזכרות עשויה לקדם את האפשרות של יותר דרכים להבין למידת תלמידים וכתוצאה מכך ליותר שיטות לשפרה. הראיה הרחבה יותר עשויה להיות תנועה חיובית יותר להשבה של המושג "הוראה לצדק חברתי" ויצירה של דרך לתמיכה במורים שיבינו ויישמו הוראה יעילה יותר בהיבט החברתי.

מאמרים נוספים על הוראה וצדק חברתי בפורטל מס"ע

ביבליוגרפיה

Carlisle, L.R., et al., (2006). Principles of social justice education: the social justice education in schools project, Equity & Excellence in Education, 39, 55-64.
Chubbuck, S.M., et al. (2007). The presence and possibility of moral sensibility in beginning Preservice teachers, Ethics and Education, 2(2), 109-130.
Christensen, L. (2009). Teaching for joy and justice, Milwaukee, WI: Rethinking Schools.
Cochran-Smith, M. (2004). Walking the road: race, diversity and social justice in teacher education, New York: Teachers College Press.
Cochran-Smith, M., et al., (2009).Good and just teaching: the case for social justice in teacher education, American Journal of Education, 115(3), 347.
Diez, M. (2007). Looking back and moving forward: three tensions in teacher dispositions discourse, Journal of Teacher Education, 58(5), 388-396.
Freire, P. (1970). Pedagogy of the oppressed, New York: Herder and Herder.
Gershman, J. (2005). "Disposition" immerges as issue at Brooklyn College, Retrieved from: http://www.nysun.com/article/14604
Kincheloe, J.L. (2005). Critical pedagogy, New York: Peter Lang.
McLaren, P. (2003). Life in schools: an introduction to critical pedagogy in the foundations of education (4th edition), Boston: Allyn E Bacon.
NCATE, (2006). Professional standards for the accreditation of schools, colleges and departments of education: 2006 edition.
NCATE, (2009). Glossary. http://ncate.org/public/glossary.asp?ch=4
Sockett, (2009). Dispositions as virtues: the complexity of the construct, PP at the meeting of the American Association of Colleges for Teacher Education, Chicago.
Whipp, L.J., & Chubbuck, S.M. (2009). Developing moral sensibility in urban teacher preparation program, PP at the meeting of the American Educational Research Association

מה דעתך?

Carlisle, L.R., et al., (2006). Principles of social justice education: the social justice education in schools project, Equity & Excellence in Education, 39, 55-64. Chubbuck, S.M., et al. (2007). The presence and possibility of moral sensibility in beginning Preservice teachers, Ethics and Education, 2(2), 109-130. Christensen, L. (2009). Teaching for joy and justice, Milwaukee, WI: Rethinking Schools. Cochran-Smith, M. (2004). Walking the road: race, diversity and social justice in teacher education, New York: Teachers College Press. Cochran-Smith, M., et al., (2009).Good and just teaching: the case for social justice in teacher education, American Journal of Education, 115(3), 347. Diez, M. (2007). Looking back and moving forward: three tensions in teacher dispositions discourse, Journal of Teacher Education, 58(5), 388-396. Freire, P. (1970). Pedagogy of the oppressed, New York: Herder and Herder. Gershman, J. (2005). "Disposition" immerges as issue at Brooklyn College, Retrieved from: http://www.nysun.com/article/14604 Kincheloe, J.L. (2005). Critical pedagogy, New York: Peter Lang. McLaren, P. (2003). Life in schools: an introduction to critical pedagogy in the foundations of education (4th edition), Boston: Allyn E Bacon. NCATE, (2006). Professional standards for the accreditation of schools, colleges and departments of education: 2006 edition. NCATE, (2009). Glossary. http://ncate.org/public/glossary.asp?ch=4 Sockett, (2009). Dispositions as virtues: the complexity of the construct, PP at the meeting of the American Association of Colleges for Teacher Education, Chicago. Whipp, L.J., & Chubbuck, S.M. (2009). Developing moral sensibility in urban teacher preparation program, PP at the meeting of the American Educational Research Association

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?