מס"ע - קריאה, כתיבה וטקסטים

אחת מן הסוגיות השנויות במחלוקת בקוגניציה של הקריאה קשורה לשאלה כיצד בפרק זמן קצר יחסית הופך הגירוי האורתורגרפי (מילה כתובה) באופן ישיר , וללא צורך בקידודו להגאים, לישות המפעילה באופן אוטומאטי את היגויו. במאמר זה מוצע תיאורטי לתיאור רכישתה של האוטומטיזציה של הקריאה המבוסס על התפיסה של "סינתזה תוך אנאליזה". במאמר מוצגות מספר עדויות ראשוניות התומכות במודל המוצע, כמו גם השתמעויות הנובעות מן המודל לגבי הבנת התפתחות רכישת הקריאה והמשגת הקשיים הכרוכים בה. המאמר המלא התפרסם בשנתון של סמינר הקיבוצים " החינוך וסביבו" , 2010 ( לביא ארטמן).

המאמר דן במגמה העתידית של שימוש בספרי לימוד אלקטרוניים ובשאלה האם מגמה זו רצויה. המאמר טוען שבעוד שכיום מדובר רבות בספרי לימוד אלקטרוניים ,סקרים עדכניים מצביעים על שימוש מינימאלי בהם במוסדות מסורתיים להשכלה גבוהה. למרות זאת ספריות אוניברסיטאיות ויצרני טקסטים אלקטרוניים מצפים שבעתיד הקרוב השימוש בספרי לימוד אלקטרוניים יעלה על זה של ספרי לימוד המסורתיים. צפי זה מבוסס גם על העובדה שבעולם ההוראה המקוונת למטרות רווח, ספרי לימוד אלקטרוניים נמצאים בשימוש רחב. ניתן לראות זאת באוניברסיטות מקוונות כגון אוניברסיטת פניקס (University of Phoenix) ואוניברסיטה קפלה (Capella University) שבהן ספרי לימוד דיגיטליים זמינים ונגישים מאד והם מהווים האופציה המקובלת ברוב הקורסים והמשאב העיקרי למשימות של קריאה למטרות לימודיות. המאמר גם בוחן את השאלה אם מגמה זו של ספרים דיגיטליים מושפעת משיקולים כלכליים בלבד או שיש לה גם תוצאות לימודיות חיוביות ( Steve Kolowich).

בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) - סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות).