מס"ע - הכשרת מורים, כללי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

עדכון אחרון במדור 28.02.2019

הכשרת מורים, כללי

ארכיון המדור

נמצאו 500 פריטים
מלפני אוגוסט 2018
פתח ארכיון

חיפוש במאגרי מופ"ת

דף הבית
הכשרת מורים, כללי
28.02.19 לינק   
הכשרת מורים – אפשר וצריך לעשות אחרת
על הכשרת מורים לשים את הדגש בידע פדגוגי ולא בתחום הדעת. הנושאים המרכזיים בהם יש להתמקד הינם מדידה והערכה; בניית תכניות לימודים; פיתוח יחידות הוראה; עבודת צוות ויזמות; חקר; לקויות למידה ודרכי התמודדות; שיטות הוראה שונות; היכרות עם מערכות חינוך בישראל ובעולם. מערכות חינוך מתקדמות מתאפיינות בכך שהמורים בהם ניחנים באוריינות מחקרית ומקבלים הזדמנויות למעורבות במחקר. מורים טובים חותרים לצמצום התלות של התלמידים בהם ("המורה הנעלם"); מפגינים כישורי הופעה ("המורה השחקן"); באים מאהבה ("המורה האנושי"); ומפגינים דמיון וחשיבה מחוץ לקופסה ("המורה היצירתי").
04.02.19 סיכום   
להכין את דור ה- Z למקצוע ההוראה
במהלך שלושת העשורים האחרונים הלך והעמיק המחקר העוסק במאפייניהן הייחודיים של קבוצות הגיל הדוריות, המכונות בעברית עֻקְבָּה (ובלשון רבים עֻקְבּוֹת) או באנגלית generational cohorts. כדי להקל על ההבנה, בסיכום זה הן יכונו קבוצות גיל או קבוצות גיל דוריות. במחקרם החלוצי מראשית שנות ה- 90 טענו שטראוס והאווי (Strauss & Howe, 1991) שקבוצות הגיל השונות מושפעות מגורמים מגוונים המעצבים את בני ובנות הקבוצה סביב חוויות ונושאים משותפים. כשבאמתחתה מערכת חווייתית וקונצפטואלית דורית זו, נכנסת כל קבוצת גיל לסביבה החינוכית, למקום העבודה ולעולם השיווק העסקי, מצוידת בהשקפות ייחודיות לה.
20.01.19 תקציר   
רשת החונכות – מתאחדים כדי לעשות שינוי
מקצוע ההוראה הוא אחד הנדרשים ביותר ואף על פי כן שיעורי הפרישה ממנו, במיוחד בקרב מורים חדשים, גבוה במיוחד. לעובדה זו סיבות רבות: יחס בלתי מכבד מצד הסביבה, דרישה להשקעת זמן רב ומשאבים מעבר לשעות ההוראה ועל חשבון הזמן הפרטי, בעיות מנהלה (ומנהלים), חוסר סיפוק בעבודה, חוללות עצמית נמוכה, ושינוי קריירה.
03.01.19 סיכום   
דיבור על שיבוץ בפרקטיקום במסגרת הוראה בקמפוס: חיבור בין תיאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים
מאמר זה מתאר מחקר, שבוחן את ההזדמנויות העומדות בפני מתכשרים להוראה בתוכניות להכשרת מורים בפינלנד, בנורבגיה ובארה"ב לשוחח על התנסותם המקצועית בפרקטיקום. המאמר מאפיין את הגורמים המאפשרים שיח כזה ומציב תובנות חשובות בנוגע לתנאים המקדמים את החיבור בין הידע התיאורטי לידע הפרקטי בהכשרת מורים.
18.12.18 תקציר   
הוראה רגישה מבחינה לשונית בהכשרת מורים: סקירת ספרות במסגרת תיאוריית הפעילות התרבותית-היסטורית
סיכום מאמר הסוקר ספרות בנושא מקומה של הוראה רגישה מבחינה לשונית בתוכניות להכשרת המורים. המאמר מציע מסגרת תיאורית מיוחדת להבנת הגישה הפדגוגית המיוחדת להוראה בסביבה רב-לשונית.
16.12.18 תקציר   
קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים כבסיס לידע של מורים
תקציר מאמר חדש בנושא השתתפות בקורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים בתוכנית להכשרת מורים בישראל
11.12.18 לינק   
המוסדות האקדמיים להכשרת מורים – סקירה כללית
מרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לוועדת החינוך התרבות והספורט סקירה על המוסדות האקדמיים להכשרת מורים, ובה הוצגו נתונים על מגמות בהכשרה להוראה במוסדות האקדמיים להכשרת מורים ונתונים על השתלבות בהוראה של בוגרי המוסדות. בנוסף לכך ציירה הסקירה תמונת מצב של יישום המתווה להעברת המוסדות לאחריות ות"ת. לפי הסקירה, קיים מחסור אקוטי במורים למקצועות הטכנולוגיים לעומת עודף הכשרה בחינוך הממלכתי-דתי במקצועות היהדות ועודף הכשרה מאסיבי של מורים במגזר הערבי.
09.12.18 סיכום   
עידן האחריותיות (accountability) בהכשרת מורים בארצות הברית: מבט אחורה ומבט קדימה
לקראת יום השנה ה- 40 של EJTE (כתב העת האירופי להכשרת מורים- European Journal of Teacher Education) מבקש מאמר זה לבחון, במבט לאחור ובמבט אל העתיד, את נושא האחריותיות (במובנה בעיקר כאחריות דיווח) של מערכות הכשרת המורים בארצות הברית. מחברי המאמר טוענים כי בשני העשורים האחרונים, התפיסה לפיה רפורמת הכשרת המורים צריכה לתת דין וחשבון על פעולותיה, כלומר, לגלות אחריותיות, מתבססת על ההנחה שאיכות משופרת של הכשרת מורים תלויה בהערכה ובפיקוח ציבורי, ובמעקב אחר הישגי המוסדות להכשרה ופרחי ההוראה.
21.11.18 סיכום   
כיצד תנאי למידה ומבנה התוכנית להכשרת מורים מנבאים שחיקה ושביעות רצון?
מאמר זה בוחן אם ובאיזה אופן מבנה התוכניות להכשרת מורים והתמיכה המוצעת במסגרת תנאי הלמידה משפיעים על ממדים מהותיים של שחיקה ושביעות רצון של הסטודנטים גם לאחר פיקוח של המאפיינים האישיים שלהם. המאמר מתאר מחקר, שבו השתתפו 3892 מתכשרים להוראה בשנתם הראשונה ב-13 אוניברסיטאות בגרמניה, שבחן את הופעתם וייצוגם של גורמים שונים שקשורים לסביבת הלמידה של מתכשרים להוראה ושל תפיסות הקשורות אליה. המחברים מסיימים את המאמר בציון מספר השלכות בכל הנוגע לעיצוב סביבות הלמידה בהכשרת מורים כדי למנוע ולמזער שחיקה אצל המתכשרים להוראה והמורים לעתיד:
30.08.18 תקציר   
התמחות מתוקשבת לעומת התמחות פנים אל פנים בשלב הכניסה להוראה
מאמר זה משווה בין התמחות מתוקשבת לבין התמחות פנים אל פנים, ומטרתו היא לבחון את עמדותיהם של מתמחים בהוראה באשר לתרומה שהם מפיקים מהסדנה. במחקר חולקו שאלונים ל-251 מתמחים ונמצא כי קיים קשר בין סוג הסדנה לסוג התרומה למתמחים (רגשית, פדגוגית, פרקטית). כך למשל, המתמחים שהשתתפו בסדנה המתוקשבת ראו בהקניית הידע הצבור את המטרה העיקרית של הסדנה ואת תפקידו העיקרי של המנחה; המתמחים שהשתתפו בסדנה המתנהלת פנים אל פנים ראו בתמיכה ובהעצמה האישית את מטרתה העיקרית של הסדנה ואת תפקידו העיקרי של המנחה (המנחה כמנטור).