מס"ע - דרכי הוראה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

עדכון אחרון במדור 17.04.2019

דרכי הוראה

ארכיון המדור

נמצאו 653 פריטים
מלפני ספטמבר 2018
פתח ארכיון

חיפוש במאגרי מופ"ת

דף הבית
דרכי הוראה
17.04.19 סיכום   
"בהשראת ניטשה אני עוסק בניסיון ליצור חירות חינוכית"
ברוך יעקובי, מנהל בית הספר עין הים בחיפה, סיפר בראיון למגזין "השפעה" של משרד החינוך, על ההשראה שהוא שואב מילדים ומבוגרים שמערערים על הקיים ועל יצירות אמנות והגות שמציגות אפשרות של חינוך שכנגד. זאת בניגוד לחינוך מנרמל, המבקש למשטר את הלומדים ולהכפיפם באופן אלים לאידיאולוגיה ולצרכים חברתיים וכלכליים כאלה ואחרים. בהשראת ניטשה, רואה יעקובי את תפקיד המחנך כמשחרר.
15.04.19 סיכום   
סקירת מידע - הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר
בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.
10.03.19 לינק   
השפעת שאלות על חינוך ועל תחומים נוספים
הצגת שאלות נחשבת לכלי מרכזי וחשוב בחינוך. אבל האמנם מורה שמרבה להציג לתלמידיו שאלות מקדם את הדיון בכיתה, מעודד את התלמידים להתבטא ומעורר את מחשבתם? לפי המאמר, התשובה על שאלה זו שלילית. המאמר מסביר מדוע שאלה היא אקט כוחני, כמעט אלים, שיש בו להכתיב את מהלך השיחה בדרך שמגבילה את חופש המחשבה ואת הסקרנות הטבעית של התלמידים, אפילו כאשר מדובר בשאלות פתוחות. בעשותו כך נשען המאמר על תצפיות בכיתה ועל ספרות המחקר בתחומים כמו חקירות-נגד בבתי משפט, סקרי דעת קהל, טיפול פסיכולוגי וראיונות עבודה; וכן על ניתוחים בלשניים, פילוסופיים ולוגיים של תופעת השאלה.
28.02.19 תקציר   
משרד החינוך בוחן: הפסקות במהלך השיעור
ייתכן שבקרוב יתקיימו הפסקות בבתי הספר היסודיים גם במהלך השיעור, ולא רק בין השיעורים. משרד החינוך קיבל באחרונה דו"ח בעניין הפגות קצרות תוך כדי השיעורים, "לקראת קבלת החלטה אם לשלב הפוגות בזמן שיעור ככלי פדגוגי בבתי הספר היסודיים בישראל". להפוגות תנועתיות נמצאה תרומה קוגניטיבית והתנהגותית, באופן שמסייע ללמידה ומפחית הסחות דעת. עם זאת, הדו"ח הדגיש כי "לא נמצאה עדות חד משמעית לתרומה של הפוגות שכוללות פעילות אירובית להישגים לימודיים".
30.12.18 תקציר   
מותר לדבר בשיעור: 50 סדנאות לפיתוח צוות ולמסוגלות אישית
רבות נכתב על הדיאלוג בבית הספר, על חשיבותם של ההקשבה ושל השיתוף ועל הצורך במעורבותם של כל הגורמים בעשייה החינוכית למען הפיכתה של המערכת לא רק ליעילה יותר אלא גם לנעימה יותר. מתוך מודעות לסביבה המשתנה ולתרבות הארגונית המאפיינת את חדר המורים הישראלי, צצות חדשות לבקרים יוזמות חינוכיות מרחיקות לכת וראות ששמות להן למטרה לשנות נורמות, אמונות ודפוסי התנהגות שאבד עליהם הקלח.
23.12.18 סיכום   
ההיסטוריה של הוראת חשיבה בבית ספר
בספרם "הוראת חשיבה ביקורתית ויצירתית בבתי ספר" מגדירים המחברים את מושג החשיבה, מסבירים מדוע חיוני ללמד מיומנויות חשיבה, מציעים רוטינות חשיבה נראות-לעין ומביאים מקרי-מבחן של הקניית כישורי חשיבה לתלמידים. בפרק השני בספר, שסיכומו מובא לפניכם, מבקשים המחברים לברר מה ניתן ללמוד מניסיונות העבר ללמד כיצד לחשוב, בדגש על חשיבה יצירתית (היכולת לייצר רעיונות) וחשיבה ביקורתית (היכולת להטיל ספק בהנחות, להעריך מידע ולאמוד את מידת הרלוונטיות שלו).
11.11.18 לינק   
דפי פיגומים גרפיים וחלקיים כמסייעים בהכנת סיכומי שיעור ובלמידה
פרקטיקה נפוצה בקרב תלמידים היא "סיכומי שיעור": תקצירים שנכתבים במחברות ומכילים את עיקר הדברים שאמר/ה המורה. אבל האם הפרקטיקה הזו יעילה? האם התלמידים שעורכים את הסיכומים האלה אכן מיטיבים להבין ולזכור את החומר? ואם כן, מהי טכניקת סיכומי השיעור היעילה ביותר וכיצד יכולים המורים להקנותה לתלמידיהם? מחקר מעניין גילה שחלוקת "דפי פיגומים" משפרת את האפקטיביות של הסיכומים. המחקר בדק שישה סוגים שונים של דפי עזר שלומדים קיבלו על מנת שיסכמו את החומר. כל דפי העזר כללו כותרות הנושאים העתידים להיות מוצגים בשיעור ואת השאלות הגדולות שהשיעור יעסוק בהם. חלק מהדפים עודדו כתיבה מפורטת של התוכן על ידי התלמידים וחלק היו פיגומים גרפיים בעיקרם, כך שראשי הפרקים של השיעור היו מסודרים באופן גרפי על גבי העמוד באופן שיצר ביטוי ויזואלי למבנה שיעור.
22.10.18 סיכום   
גלובס: פרויקט 25 שנה למכללות בישראל
באוקטובר 2018, לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, יצא "גלובס" בפרויקט מרשים של שבע כתבות ארוכות תחת הכותרת "פרויקט 25 שנה למכללות". כתבות אלה סקרו את מצבה של ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר מאז הקמתן של המכללות הראשונות בשנת 1993, ונגעו בשאלות כעתידה של האקדמיה, מידת התאמתה לצרכי הסטודנטים בעולם משתנה, ליקויים במערכת האקדמית והדרכים לתיקונם. לפניכם אוסף ציטוטים ואמירות של המרואיינים המרכזיים: שר החינוך לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין, כלכלנים, סוציולוגים ומנהלים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה.
18.10.18 סיכום   
האם הוראה בצד "האחר" יוצרת שינוי
מחקר זה מבקש להוסיף ידע על מחקרים קודמים שעסקו בחוויותיהם של מורים בני מיעוט, המלמדים בבתי ספר השייכים לתרבות הרוב. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למנגנונים המעודדים את השתלבותם כמו גם את תחושת הערך העצמי של מורים, במיוחד בחברות שסועות. המחקר מתמקד בחוויותיהם של מורים פלסטינים-אזרחי ישראל בבתי ספר חילוניים דוברי עברית בישראל.
23.09.18 סיכום   
השפעת סמסטר אחד של תכניות חינוך חוץ בית-ספריות על תפיסות כינון-עצמי של מתבגרים
יכולת הכינון העצמי הוכרה כבר במחקר כיכולת חיונית להתמודדות עם דרישות החיים הבוגרים (Baxter Magolda Creamer, & Meszaros, 2010), ואף על פי כן, מחקריהם של קיגן (1994) ושל בקסטר מגולדה (2008, 2004, 1999) הראו שבוגרי מוסדות השכלה גבוהה אינם מוכנים דיים לחיים המקצועיים. כיוון שהתפתחות הכינון העצמי מתחילה בגיל ההתבגרות, רבה השפעתם של בתי הספר התיכוניים על עידוד השלבים הראשונים של יכולת זו. פדגוגיה הבנייתית- התפתחותית הוכרה כמשפיעה לחיוב על כינונם העצמי של סטודנטים, כיוון שהיא מתקפת את תרומתם להוראה, משלבת את חוויותיהם בתהליך הטמעת החומר ומעודדת את השתתפותם הפעילה בתהליך הלמידה. באופן דומה, פדגוגיה חווייתית חוץ בית-ספרית עשויה לעודד כינון-עצמי בקרב מתבגרים.