מס"ע - הוראת המדעים: ארכיון המדור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

כתבות מלפני 07.02.2017

הוראת המדעים

חיפוש במאגרי מופ"ת

הוראת המדעים: ארכיון

נמצאו 165 פריטים מלפני פברואר 2017
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
29.01.17 תקציר   
1
תובנות ממהלכי עבר לקידום החינוך המדעי בישראל: למידה מסוגיות נבחרות – דוח מפעילות לימודית
הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף והוא כולל חמישה פרקים: 1. 'מחר 98' כדוגמה לרפורמה בחינוך מדעי, 2. חשיבות החינוך המדעי בקרב מוסדות חיצוניים למשרד החינוך – גופים פילנתרופיים, רשתות חינוך ורשויות מקומיות, 3. מורים ותפקידם ברפורמות בחינוך מדעי, 4. לימוד מרפורמות בחינוך מדעי בחו"ל, 5. תובנות של משרד החינוך ושל צוות המומחים על אודות יישום של רפורמות (ניב שטראוס).
01.12.16 תקציר   
2
אפקט ה"וואו" בהכשרת מורים למדעים
המאמר חוקר את "אפקט ה"וואו" (wow-effect) כתופעה בהכשרת מורים למדעים. באמצעות עבודת שדה אתנוגרפית במכללה למורים בדנמרק, המחברת נתקלת בתופעה המגולמת בדרך מסוימת של הוראה שמעוררת התפעלות בקרב הסטודנטים. הסטודנטים נמצאים בתהליך של הפיכה למורים למדעי הטבע/טכנולוגיה ולביולוגיה. מאמר זה חוקר ומפתח את התיאוריה של אפקט ה"וואו" על ידי בחינת התחומים שבהם נוצר מתח בתוך התופעה בין מעורבות לבין שעמום, בין טכנולוגיות ישנות לבין חדשות, ובין היות פעיל לבין לא-פעיל (Kamstrupp, Anne, 2016).
27.09.16 תקציר   
3
סקירה מדעית בנושא 'מחר 98 – הדוח ויישומיו'
דוח 'מחר 98 'הוא פרי עבודתה של הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי שמונתה בשנת 1990 על ידי שר החינוך והתרבות דאז, מר זבולון המר. בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. על הוועדה הוטל לבחון את המצב של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל, ולהציע תכניות חדשות ומיזמים מיוחדים במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21. הדוח היה תחילתה של תקופה חדשה בהוראת המדעים במדינת ישראל (תשע"ב, 1992). תמצית הדוח היא ראייה של מדע וטכנולוגיה כמכלול, של הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע והדגשת עקרונות מדעיים לכל התלמידים בכל שכבות הגיל ('מדע לכול'). סקירה זו עוסקת ביישום הדוח במשך השנים ובהשלכותיו בשני נושאים שהם אבני בניין להגשמת הדוח, ואכן הוקדשו להם המלצות רבות בדוח: א. חטיבת הביניים – לימודי מתמטיקה ולימודי מדע וטכנולוגיה ב. המורים – הכשרה ופיתוח מקצועי (שרה קליין).
01.11.16 תקציר   
4
תפקידה של תכנית לחינוך מדעי מבוססת-מוזיאון בקידום ידע תוכן והנעה למדע
מסגרות למידה בלתי פורמלית כגון מוזיאונים זוהו כהזדמנויות להגברת ידע והנעה של תלמידים במדע ולייעול הקשר בין המדע לבין חיי היומיום. המחקר הנוכחי העריך את תפקידה של תכנית לחינוך מדעי בקצב אישי (הממוקמת במוזיאון למדעי הרפואה) בהגברת ידע תוכן הקשור לתכנית, מסוגלות עצמית, הערכה ושאיפות של תלמידים. המחקר חקר גם באם הישגים בהיזכרות בידע תוכן והנעה (הרלוונטיים לביולוגיה, לאנטומיה ולבריאות) מקושרים לשיפורים מדווחים באמונות לגבי אורח חיים והתנהגויות הקשורים לבריאות הרלוונטיים לחיי היומיום (Martin, Andrew J.; Durksen, Tracy L.; Williamson, Derek; Kiss, Julia; Ginns, Paul, 2016).
22.11.16 תקציר   
5
תכנון, חניכה והוצאה לפועל של הזדמנויות למידה באיכות גבוהה עבור תלמידים המקדמות חשיבה מדעית
מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).
13.10.16 תקציר   
6
סקירה מדעית בנושא הצלחות וכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי בחו"ל
סקירה זו בוחנת הצלחות וכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי משלושת העשורים האחרונים בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב, באנגליה, בפינלנד ובסינגפור. עוד הסקירה בוחנת הצלחות וכישלונות ברפורמות בין-לאומיות בארגון תוכני הלמידה והפדגוגיה, ה- (Science, technology and society (STS. הרפורמות שנסקרו נוגעות לכמה תחומים ומשלבות ביניהם, לרבות רפורמות בתכניות הלימוד ובתוכניהן; רפורמות בהיקף, בתדירות ובתיאום לימודי המדע; רפורמה ביעדי החינוך המדעי (אוריינות מדעית) ורפורמות בפדגוגיה (הוראה-מבוססת-חקר, הוראה-מבוססת-פתרון בעיות ושיתוף פעולה, הוראה קישורית, למידה-מבוססת-הֶקשר, הוראה לפיתוח חשיבה ביקורתית והוראה המייצרת עניין). עוד הסקירה כוללת רפורמה בהכשרת מורים ומתכשרים להוראה, רפורמה בדרך ההערכה של חינוך מדעי ובמרכיביה ורפורמה באמצעים ובתשתיות לחינוך מדעי בזיקתו לטכנולוגיה (דניאל שפרלינג).
02.07.16 לינק   
7
ניתוח של הכשרת מורים בגישת הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה בקוריאה
המטרה של מחקר זה הייתה לחקור הכשרת מורים בגישת הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה (STEAM) ולבחון את התנאים המוצלחים ליישומה. מחקר זה צפה בשני בתי ספר מובילים שהשתתפו באופן פעיל בהוראת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה החל מן השלב הראשוני של ההוראה בגישה זו בקוריאה (Hunkoog Jho; Oksu Hong; Jinwoong Song., 2016).
01.06.16 לינק   
8
תהליכי ההוראה של מורים עתידיים למדעים בעלי רמות שונות של אמונה במסוגלות עצמית לגבי הוראת המדעים
המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).
01.06.12 לינק   
9
להקשיב לקול התלמיד: שילוב שאלות תלמידים בתכנית הלימודים כמשאב להגברת העניין בשיעורי הביולוגיה – עבודת דוקטורט
המוטיבציה למחקר זה התעוררה נוכח הפער בין התכנים המוכתבים על ידי תכנית הלימודים לבין שאלות המעסיקות את התלמידים. פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא מתוך עניין ומוטיבציה פנימית. שילוב מובנה ומתוכנן של תחומי העניין של התלמידים בהוראה עשוי להיות אחד הפתרונות לבעיה זו. מטרות המחקר הן לפתח ולבחון מודל לשילוב מתוכנן של תחומי העניין של הלומדים, כפי שהם משתקפים משאלותיהם, בהוראת הביולוגיה בבית הספר העל יסודי וכן לבדוק את התייחסותם של מורים ותלמידים למודל המוצע (גלית חגי).
15.06.16 תקציר   
10
הוראה ולמידה של דיפוזיה ואוסמוזה: מה אנחנו יכולים ללמוד מניתוח של פרקטיקות כיתתיות? חקר מקרה
המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10