מס"ע - מדיניות בחינוך: ארכיון המדור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

כתבות מלפני 26.04.2018

מדיניות בחינוך

חיפוש במאגרי מופ"ת

מדיניות בחינוך: ארכיון

נמצאו 253 פריטים מלפני אפריל 2018
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
08.04.18 תקציר   
1
מחצית מהמקצועות ייעלמו משוק העבודה העתידי: מי צריך לחשוש?
אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.
24.04.18 לינק   
2
המדינה מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בחינות בגרות מיותרות
"ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמ"ת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים... בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות".
28.03.18 תקציר   
3
בית ספר כבר מגיל שלוש: מהפכת החינוך של צרפת
ילדים בצרפת יחלו ללמוד בבתי הספר בגיל שלוש במקום שש, כחלק מרפורמה במערכת החינוך שעליה הכריז בסוף מארס 2018 הנשיא עמנואל מקרון. בכך ייהפך גיל חינוך החובה בצרפת לאחד הנמוכים באירופה.
01.12.17 תקציר   
4
תהליכים מחוללי שינוי: סטודנטים מובילים שינוי סביבתי במכללת סמינר הקיבוצים
המשבר הסביבתי, אשר בצלו אנו חיים כבר מספר עשורים, אינו דועך. יתכן, וההיפך הוא הנכון והוא רק הולך ומתעצם. על מנת לצמצם את השפעותיו של המשבר הסביבתי יש צורך באימוץ של הרגלי התנהגות סביבתיים המובילים לשינוי סביבתי. פרחי הוראה יכולים להיות שגרירים טובים של הובלת שינוי התנהגותי סביבתי בגלל נגישותם העתידית למספר רב של תלמידים בהווה אשר בעתיד יהיו חלק ממקבלי ההחלטות. אך שינוי התנהגותי סביבתי במרחב הפרטי, המרחב בו מתבצעת מרבית הפעילות הסביבתית בבתי הספר, אינה הגורם העיקרי למשבר הסביבתי. מחזור נייר, צמצום צריכת החשמל וכדומה אחראים על פחות מ- 30% מהנזק הסביבתי. מרבית הנזק הסביבתי מקורו בפעילות במרחב הציבורי. במרחב זה פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה, מפעלים, מקבלי החלטות, אדריכלים ועוד רבים אחרים. אל נקודת החיבור בין העשייה במרחב הפרטי למרחב הציבורי ניסו להתחבר קבוצה של ארבעה סטודנטים משנה ג' שרתמו לטובת מימוש רעיונותיהם את שאר עמיתיהם לכיתה, עוד כשישה סטודנטים. סטודנטים אלו שאפו לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי לקידומו של קמפוס ירוק. תהליך שינוי זה, אותו ניסו להוביל הסטודנטים, מהווה דוגמה להובלה של תהליך שינוי בארגון.
27.12.17 לינק   
5
מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות: מבט על
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.
12.12.13 לינק   
6
כיצד מורים מדברים על אי שוויון כלכלי? מורכבות ההוראה בבתי ספר יסודיים שיש בהם אינטגרציה על רקע סוציואקונומי
בתי ספר שיש בהם אינטגרציה מציבים בפני המורים המלמדים בהם אתגר מיוחד: ההתמודדות עם הפערים הסוציואקונומיים הנרחבים בין התלמידים השונים. במסגרת מחקר זה רואיינו 25 מורים וגננות מגני טרום חובה ועד כיתות ו'. הראיונות הפתוחים התמקדו בדרכים שבהן מורים מטפלים בסוגיית חוסר השוויון ומקדמים חברויות בין תלמידים שיש ביניהם פערים כלכליים, ובאתגרים הניצבים בפניהם בעשותם כן. על אף שנמצא כי הפער הכלכלי בין התלמידים השונים הוא נושא מדובר מאוד, המורים לא היו בטוחים כיצד לטפל בו בכיתה. מורים אחדים דיווחו כי ניסו (לשווא) להסוות את הפערים הסוציואקונומיים בין התלמידים, וכי הדבר הלך ונעשה קשה בכיתות הגבוהות.
11.12.17 סיכום   
7
שתי אסכולות של חינוך: רשת בתי הספר Success Academy בניו יורק משלבת משמעת נוקשה עם תכנית לימודים גמישה
כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה. תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.
09.10.17 תקציר   
8
מורים כסוכני שינוי בבתי ספר מגיבים (רספונסיביים)
הציפיות ממערכת החינוך גבוהות: לשפר את הישגי התלמידים; לטפל בהגירה ובסגרגציה; להפחית את שיעור הנשירה ועוד. על המורים לשלב את כל המטרות האלה בפעילותם היומיומית. רבים מהם שואפים לשמש סוכני שינוי עבור תלמידיהם, לסייע להם למצוא את מקומם בחיים ולהכינם לעתיד המשתנה תמיד. מורים המשפרים באופן קבוע את אסטרטגיות ההוראה שלהם הם סוכני שינוי גם עבור עצמם ועבור עמיתיהם.
08.07.17 תקציר   
9
אוטונומיה ושיתוף פעולה בעבודת המורה: פרדוקס? המשגה ומדידה של אוטונומיית המורה וגישה של שיתוף פעולה
מחקר זה מתחיל מהממצא לפיו קיים קשר סבוך – לעתים אף פרדוקסלי – בין האוטונומיה של המורה לבין שיתוף פעולה. האוטונומיה של המורה מושווית פעמים רבות לעצמאות ולעבודה אינדיבידואלית, באופן שבהגדרה אינו דר בכפיפה אחת עם שיתוף פעולה. לפיכך, המטרה הראשונה כוללת התרה של הקשר הפרדוקסלי הזה באמצעות הגדרה של אוטונומיה נתפשת וגישה שיתופית כשני מושגים נפרדים. מאחר שהמדדים הקיימים של אוטונומיה אינם מסוגלים להכיל את ההבחנה הזאת, המטרה השנייה כוללת פיתוח של מדד שיהלום את ההמשגה המוצעת. התוצאה היתה מכשיר המורכב משלוש סקלות (גישה שיתופית, אוטונומיה דידקטית-פדגוגית, אוטונומיה בתוכנית הלימודים) בשילוב עם איכות פסיכומטרית מתוקפת.
01.06.17 לינק   
10
על בטלותו של חינוך פטריוטי-קוסמופוליטי במדינת היהודים
שאלת החינוך לפטריוטיות עולה לנוכח הגלובליזציה, בעיות סביבתיות המחייבות פתרונות כלל-עולמיים, היחלשות מדינות הלאום, הגידול בשיעורי ההגירה והתחזקותה של הרב-תרבותיות. דין זה רלוונטי במיוחד לישראל, חברה מפוצלת בין כמה שבטים יריבים שלכידותה החברתית מתערערת. התפישה הקוסמופוליטית, שמזוהה עם הוגים כעמנואל קאנט ומרתה נוסבאום, מבקשת להנחיל לתלמידים ראייה המקדשת את המשותף לכל בני האדם, את הסובלנות, השוויון וההתחשבות באחר – ולא את הייחודיות הלאומית, האתנית או הדתית שלהם. קוסמופוליטים רבים מאמינים כי חירות ושוויון חיוניים למימוש האישי של הפרט, שהוא ערך חשוב בעיניהם.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10