מס"ע - סביבות למידה: ארכיון המדור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

כתבות מלפני 05.02.2018

סביבות למידה

חיפוש במאגרי מופ"ת

סביבות למידה: ארכיון

נמצאו 448 פריטים מלפני פברואר 2018
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
19.01.17 תקציר   
1
יחסי מספר הילדים למספר אנשי הצוות בחינוך הגיל הרך ומערכי טיפול והשפעותיהם של יחסים אלו על הילדים: סקירה שיטתית וניתוח על
היחס בין מספר הילדים ומספר אנשי הצוות הטיפולי הינה סמן איכותני חשוב בתכניות חינוך וטיפול בגיל הרך (המכונות בקיצור: ECEC). נהוג לחשוב שיחסים טובים יותר משפרים את ההשפעות על הילד על ידי הגדלת האפשרויות עבור אינטראקציות אישיות והכוונה חינוכית על ידי הצוות. מטרת הסקירה השיטתית (ובמידת האפשר, גם ביצוע ניתוח על) הינה להעריך את הקשר בין יחסי ילד-צוות בתכניות ECEC בגילאי הגן לבין הישגי הילדים (COS).
16.12.17 תקציר   
2
"אבל המורה, אני מגגלת!"
בצרפת התקבלה החלטה גורפת לאסור על הכנסת טלפונים ניידים לבית הספר מספטמבר 2018, ובידיעות אחרונות פנו להורים, מורים, תלמידים ואנשי מקצוע בכוונה לשמוע את עמדותיהם בסוגיה. המרואיינים התייחסו בדבריהם להחלטה הצרפתית כמו גם למצב הקיים בישראל: חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר על שימוש בטלפונים במהלך שיעורים ומורה להשאירם בתיק כשהם כבויים, אך איסור זה אינו נאכף במקרים רבים.
01.09.17 תקציר   
3
מטה-אנליזה של גודל כיתה ומספר תלמידים למורה בתוכנית לחינוך ילדים בגיל הרך בארה"ב: האם נקודות סף של איכות קשורות להשפעות גדולות יותר על תוצאות קוגניטיביות, הישגיות וחברתיות-רגשיות?
מחקר זה משתמש בנתונים ממאגר מידע מקיף של הערכות תכניות חינוך לילדים בגיל הרך בארה"ב שהתפרסמו בין 1960 ל-2007, כדי להעריך את הקשר בין גודל הכיתה ומספר התלמידים למורה לבין מידת ההשפעה של תכנית הלימודים על תוצאות קוגניטיביות, הישגיות וחברתיות-רגשיות. הן גודל הכיתה והן מספר התלמידים למורה הראו זיקה לא-ליניארית למידת ההשפעה הקוגניטיבית וההישגית. כשמספר התלמידים למורה היה 7.5 או פחות, הקטנה של היחס בילד אחד למורה ניבאה השפעה גדולה ב-0.22 סטיות תקן. כאשר גודל הכיתה היה 15 תלמידים ופחות, הקטנת מספר הילדים באחד ניבאה השפעה גדולה ב-0.1 סטיות תקן. לא התגלה קשר מובהק במקרים של כיתות גדולות יותר ושל מספר גדול יותר של תלמידים למורה. הממצאים לגבי תוצאות חברתיות-רגשיות היו ברורים פחות בגלל מדגם קטן.
01.01.15 סיכום   
4
הקשר בין שימוש בטלפונים ניידים ובין הישגים אקדמיים במדגם של תלמידי קולג' בארה"ב
ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).
01.06.17 לינק   
5
נוער גאה במערכת החינוך: גורמי חוסן ומנגנוני התמודדות עם הומופוביה
מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. המחקר הנוכחי מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. 20 תלמידים בני 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים, רואיינו ראיונות עומק מובנים למחצה. הם נשאלו איך הם מתמודדים עם גילויי הומופוביה של קבוצת השווים בבית-הספר. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית (גילוי מוקדם וסיוע טיפולי) אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית המאפשרת אינטגרציה של הפרט בקבוצת השווים. התערבות זו עשויה להועיל לנוער גאה להתמודד עם הסטיגמה המ?טבעת עליו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.
01.03.17 תקציר   
6
התפיסה, הניהול וההוצאה לפועל של סיכון בקרב מחנכים בבית ספר יער
מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).
30.12.16 לינק   
7
חינוך מקדם בריאות: חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף (חינוך אנתרופוסופי)
המחבר מדגיש את חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף כחינוך מקדם בריאות. הוא מבהיר את התפיסה הפילוסופית שביסוד גישה זו ומנכיח את הפרקטיקות לביצועה. הגישה החינוכית המתוארת רואה בבריאותו הפיזית והנפשית של הילד תנאי ויסוד להתפתחותו הרגשית, המנטלית והחברתית. בסקירה של מחקר השוואתי שנערך בברלין, המחבר עומד על מגבלותיו ומדגיש את הצורך בעיבוי הידע המחקרי על האפקטיביות של חינוך ולדורף (גלעד גולדשמידט).
04.01.17 לינק   
8
תאוריות קונספירציה: סכנה הולכת ומתעצמת
תאוריות קונספירציה (ת"ק) אינן נחלתן של תימהונים בלבד. דונלד טראמפ נבחר לתפקידו על רקע תאוריות קונספירציה שהוא עצמו הפיץ. נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשתות החברתיות ובדיית ראיות דוקומנטריות לכל טענה — האם עלינו להיאבק בתופעה זו כמו שעושה מערכת החינוך בצרפת? (נתן אודנהיימר).
01.11.16 סיכום   
9
סינתזה של מחקר על הקשר בין רקע חברתי-כלכלי, אי-שוויון, אקלים בית ספר והישגים אקדמיים
המאמר מציג סקירת-על של 78 מחקרים שהתפרסמו בשנים 2014-2000 ועסקו בחקר המושג "אקלים בית ספר/כיתה". המסקנה המרכזית של הכותבים מתוך הממצאים היא שאקלים בית-ספרי חיובי הוא בעל תרומה חיובית מקיפה לקידום הישגים אקדמיים של תלמידים, ובעיקר לבעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך. הסקירה מתארת כיווני מחקר חשובים ובכך ממלאה פערי ידע ותיאוריה בנושא זה. הכותבים גם מתייחסים להיבטים מעשיים לשיפור אקלים בית-ספרי והישגי תלמידים ולצמצום פערים (Berkowitz, R., Moore, H., Astor, A.T., & Benbenishty, R).
30.01.17 לינק   
10
מתי ייעלם חדר הכיתה?
לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'...כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10