מס"ע - תפיסות ותיאוריות פדגוגיות: ארכיון המדור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

כתבות מלפני 14.03.2018

תפיסות ותיאוריות פדגוגיות

חיפוש במאגרי מופ"ת

תפיסות ותיאוריות פדגוגיות: ארכיון

נמצאו 404 פריטים מלפני מרץ 2018
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
14.03.18 לינק   
1
האני מאמין הפדגוגי שלי - ג'ון דיואי
ג'ון דיואי (1952-1859) הוא מאנשי החינוך, הפילוסופים והפסיכולוגים הבולטים שהעמידה ארצות הברית, אחד מהוגי החינוך הפרוגרסיבי וממובילי הזרם הפרגמטיסטי בפילוסופיה. דיואי סבר כי תפקיד בית הספר הוא להקנות כישורים ומיומנויות לפתרון בעיות, וכי על התלמיד להתנסות בדברים באופן מעשי ולא לשנן חומר. כך למשל, בבית הספר הניסויי שהפעיל, התלמידים למדו מדעים דרך תהליכים טבעיים כמו בישול – למידה תוך עשייה. בשנת 1897 פרסם דיואי את משנתו החינוכית, תחת הכותרת "My Pedagogic Creed", שם ניסה לשרטט מרחב משותף לחינוך המדגיש את החברה ולחינוך המדגיש את היחיד. כפי שניתן לראות להלן, דיואי חלק על עצם ההבחנה בין יחיד לחברה, ובמידה רבה ראה בה הפשטה מלאכותית.
26.09.17 תקציר   
2
יכולת נמוכה, השתתפות וזהות בפדגוגיה דיאלוגית
מאמר זה בוחן כיצד מורים ניהלו את השתתפותם של תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה" בדיונים בכיתה על ידי שימוש בשיטות של הוראה דיאלוגית. שיטות אלו מבקשות לעודד את התלמידים לחשוב וללמוד באמצעות שיח. הן כוללות פרקטיקות שונות כגון דיון המתמקד בחקירת נושא לעומק והנמקה שיתופית. לצד בחינת אופן השתתפות התלמידים בדיונים, המחקר בודק גם את זהותם החברתית של אותם תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה".
31.01.18 לינק   
3
חינוך סיני: איך מגיעים להישגים במדינה של 1.4 מיליארד איש?
מערכת החינוך הסינית תופסת את המקומות הראשונים בעולם במבחני פיז"ה, אבל השאלה היא באיזה מחיר. יעל עינב, ישראלית המתגוררת בסין, נתקלה בשאלה הזו כשחברה סינית שלה סיפרה לה כי העדיפה לשלוח את בנה בן ה-13 ללימודים בארה"ב, כדי למנוע ממנו את הלחץ הרב שמופעל על הילדים בבתי הספר הסיניים. עינב גילתה בסין מערכת חינוך תחרותית בצורה קיצונית.
06.04.13 לינק   
4
חקירת משמעות החיים במרכז לילדים מחוננים בתל חי
במרכז לילדים מחוננים במכללה האקדמית תל חי נוסדה ב-2008 תוכנית מיוחדת בשם "משמעות בחיים". המאמר מתאר כיצד נפגשו במסגרת התוכנית 67 תלמידים מצטיינים בכיתות ז' ו-ח' מארבעה מגזרים: היהודי, המוסלמי, הנוצרי והדרוזי. מטרת התוכנית: לעודד את התלמידים לבחון ולעצב בכוחות עצמם את ערכיהם ואת האידיאולוגיות שלהם, בתקווה שכך ימצאו משמעות ותחושת ייעוד בחייהם, ואף יישמו את הרעיונות במציאות תוך הפגנת מנהיגות פוליטית וחברתית. התלמידים חולקו לקבוצות בנות 15 משתתפים, והתבקשו לדון בטקסטים פילוסופיים מתרבויות שונות, מזרחיות ומערביות, כדי לבחון את השלכותיהם האפשריות לחיי היומיום שלהם.
01.01.18 סיכום   
5
יומני רשת (בלוג) אישיים או קהילתיים? תפיסות של מתכשרים להוראה ביחס לתרומה של שתי פלטפורמות אלה להתפתחותם המקצועית
העשור האחרון היה עד למגמה גדלה של שילוב פלטפורמות טכנולוגיות במחקר ובהוראה. מחקר זה מתמקד בבחינת מקומם של יומני רשת בהכשרת מורים, ולו שתי כוונות של ביסוס תשתית טכנולוגית המקדמת הכשרת מורים והתפתחות מקצועית (Gelfuso & Dennis, 2014). ניתן לראות יומן רשת פיתוח של כדף רשת מפותח /דף בית מורחבים, הכולל טיפוסים שונים של תיעוד והודעות המוצגים בסדר כרונולוגי (Sim & Hew, 2010). נהוג לסווג יומני רשת על פי ארבעה ממדים: 1. אישי –אינדיווידואלי: יומן אישי של כותב אחד, 2. אישי-ציבורי: קבוצת כותבים דנים בעניין אישי, 3. נושאי-אינדיווידואלי: טור פרשנות אישית של כותב בנושא חדש בכל כניסה ליומן, ו-4. אישי –ציבורי: תוכן משתף: קהיליית כותבים המתייחסים לעניינים מקומיים וגלובליים-חברתיים (Krishnamurthy, 2002).
01.10.16 סיכום   
6
הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו: קדימותה של המשמעת למשמעות
כותב המאמר מקבל את התפיסה לפיה יש לשנות את פני החינוך, מחינוך אינסטרומנטלי לחינוך המיוסד על משמעות. הנחת היסוד היא שפעילות אנושית פורייה נוצרת רק כשאדם מייחס משמעות למעשיו. בהתאם לכך יש לתור אחר תהליך חינוכי המיוסד על משמעות, תהליך שניתן למוצאו בחינוך לאמנות. עם זאת, המאמר משרטט את גבולותיה של תפישה זו, ואת הסכנות העולות מחצייתם.
13.10.17 תקציר   
7
שימוש בהרגלים של המוח, התנהגויות אינטליגנטיות ותיאוריות חינוכיות כדי ליצור מסגת מושגית עבור פיתוח נטיות הוראה אפקטיביות
מחברי המאמר מבקשים לבחון האם ניתן להרחיב את האפיסטמולוגיה של דיואי לתיאוריות למידה באופן המיידע את הפיכת התנהגות ההוראה לאינטליגנטית יותר. המסקנה היא שניתן לקבץ את הנטיות סביב הרגלים של המוח הקשורים ישירות לתיאוריות למידה חינוכיות ביחס להתחשבות, ולתיאוריות למידה התומכות בקשיבות או בלמידה. נטיות מבוססות כהרגלים של המוח בתיאוריות חינוכיות נבחרות עשויות לתמוך ולהדריך את ההתפתחות המקצועית של נטיות להוראה (Servet Altan, Jennie F. Lane, Erskine Dottin, 2017).
01.05.16 סיכום   
8
קאנט ופוקו על גבולות החופש של המורה
המאמר בוחן את עמדות ההוגים עמנואל קאנט ומישל פוקו בשאלת גבולות האוטונומיה של המורה ביחסיו עם השלטון ועם הממסד החינוכי. זאת, תוך הסתמכות בעיקר על מאמרו של קאנט "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" מ-1784, ועל מאמרו של פוקו "נאורות מהי?" מ-1978.
01.08.16 תקציר   
9
שותפות מוצלחת בין אוניברסיטה לבין בית ספר: מסגרת מושגית פרשנית כדי ליידע על פרקטיקת שותפות
המאמר מציג מסגרת מושגית פרשנית הנובעת מחקר מקרה אורך מרובה וחוזר של חמש אוניברסיטאות אוסטרליות הבוחנת פרקטיקות ייחודיות התומכות בתכניות מבוססות ומצליחות להכשרת מורים למדעים מבוססות בית ספר (Mellita Jones, Linda Hobbs, John Kenny, Coral Campbell, Gail Chittleborough, Andrew Gilbert, Sandra Herbert, Christine Redman, 2016).
01.08.15 תקציר   
10
החינוך כמחזה ראווה
אג'נדות כלכליות וקפיטליסטיות מתקדמות ניחנות בממדים אידיאולוגיים חד-ממדיים ונוקשים המתיימרים לקבוע עובדות "שאין להכחישן". האג'נדות הללו מעצבות בהדרגה את החברה ואת החינוך שלה המבוסס על צרכנות וסדר כלכלי עולמי "ראוותני באופן יסודי ולא מקרי. בסופו של דבר, מחזה הראווה, הספקטקל, מכוון אך ורק לעצמו". במאמר זה נטען, ברוח דבריו של גי דבור ("חברת הראווה"), כי עבודתם של המורים נשלטה בעבר בידי גישה טכנית שהדגישה אחריותיות ופדגוגיה קונפורמית, בעוד שכיום ההוראה היא מקצוע מבוזר. עבודת המורים עברה טרנספורמציה שכתוצאה ממנה תפקיד המורה הוא להיות צופה שעוקב אחר האירועים בכיתה ובסביבות טכנולוגיות, לכוד בין השקפת העולם הכלכלית ובין תשוקת הצריכה של התלמידים. לפי השקפה זו, המורה נאלץ פחות או יותר להסתפק בהתבוננות פסיבית בשעה שהחינוך, המשועבד לדוגמה כלכלית בעולם דיגיטלי, מציג את החיים כמחזה ראווה של צבירה ותשוקה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10