מס"ע - סביבות למידה ממוחשבות: ארכיון המדור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

כתבות מלפני 26.02.2018

סביבות למידה ממוחשבות

חיפוש במאגרי מופ"ת

סביבות למידה ממוחשבות: ארכיון

נמצאו 1935 פריטים מלפני פברואר 2018
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
22.02.18 לינק   
1
התערבות טכנולוגית לקידום יכולת מרחבית בקרב ילדי גן
יכולת מרחבית בגיל הרך מנבאת הישגים בקריאה, בחשבון, במדע ובטכנולוגיה ולכן מהווה נדבך ידע חשוב לקראת הכניסה לבית הספר. לפיכך, קיים צורך במציאת דרכי התערבות לקידום יכולת מרחבית בין ילדי גן צעירים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את יעילותה של התערבות טכנולוגית המשלבת רובוט דבורה בשיפור הישגים במבחני יכולת מרחבית (זיכרון חזותי ויחסים במרחב).
01.10.17 תקציר   
2
בחינת היחסים בין העדפות משחקים דיגיטליים וכישורי חשיבה חישובית
המחקר בוחן האם כישורי חשיבה חישובית של תלמידים משתנים בהתאם לסוג המשחקים הדיגיטליים שהם משחקים. במחקר השתתפו 202 תלמידים בגילאי 15-11 אשר לומדים טכנולוגיות מידע, מתוכם 58% בנות ו-42% בנים.
25.10.17 לינק   
3
מעבר לפוקימון: מציאות רבודה היא כלי עבודה בעיצוב למידה אוניברסלי
פוקימון גו נהפך ב-2017 ליישומון המצליח בכל הזמנים, והוא דוגמה לפופולריות האדירה של השימוש במציאות רבודה: טכנולוגיה המציגה מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה. במאמר זה מוצגת הטענה כי ניתן להשתמש במציאות הרבודה במערכת החינוך, באופן שיעצים את מעורבות התלמידים ואת הישגיהם.
10.01.16 לינק   
4
מיומנויות דיגיטליות בדור ה-Z: שאלות מפתח בתכניות הלימודים בבית הספר היסודי
התלכדות מדיה (media convergence) היא תהליך המאפיין את השנים האחרונות ואשר כתוצאה ממנו ניתן לבצע מספר פעולות שונות במכשיר אחד, וכן להעביר מידע מסוים בין סוגי מכשירים שונים – למשל, סרטון המופץ במחשבים, בסמארטפונים ובטלוויזיה. תהליך זה, לצד השימוש המרובה במכשירים המחוברים לרשת, מחולל שינויים בדרך שבה הדורות החדשים לומדים וניגשים למידע. לפיכך, בני דור ה-Z (ילידי שנות ה-2000) חייבים לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות אם ברצונם להתמודד עם אתגרי החברה הדיגיטלית. מחקר כמותני זה, שנערך בקרב מדגם של 678 תלמידי בית הספר היסודי, נועד לספק מצע אמפירי בעניין רמת המיומנויות הדיגיטליות של תלמידי דור ה-Z.
18.12.17 תקציר   
5
הפחתת דעות קדומות וקידום תקשורת בין-אישית בסביבה רב-תרבותית באמצעות טכנולוגיה בחינוך
סקירת מידע זו מבקשת לתאר ולבחון מודלים שונים של למידה מקוונת בסביבה בין-תרבותית ולדון במועילות המודלים בצמצום פערים חברתיים ותפיסות מפלות כמו גם צמצום פערים דיגיטליים, חינוכיים, כלכליים ועוד. הסקירה מנתחת ארבעה מודלים: מודל מרכז TEC הישראלי; מודל ה-Boundaries Dissolving האירי; מודל ה-Class Global הקנדי ומודל בין-מדינתי, ה-Solyia. סקירת המודלים והמחקר מצביעה על שינוי בעמדות משתתפי התוכניות ובתפיסותיהם ביחס לעמיתים מאוכלוסייה עוינת או אחרת. לעומת זאת, פחות ברורה תרומתן ארוכת הטווח של תכניות מקוונות אלה לשיפור החרדה הבין-קבוצתית, להגברת האמון ולהפחתת הדעות הקדומות. הטעם העיקרי לכך קשור למגבלות המחקר הקיים עליהן. אלה נוגעות לכך שמרבית המחקר בתחום מתבצע בסמוך להשתתפות בתוכניות ואינו כולל מחקר אורך; לשאלת ייצוגיותם של משתתפי המחקר; ולכנות המענה הניתן על-ידם, בהינתן אופי השאלות הנחקרות. לצד קשיים אלה, הסקירה מעלה, כי תרומת התכניות השונות לפיתוח ולקידום המיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת והאזרחות הגלובלית הרחבה יותר של משתתפיהן מקבלת עיגון ותמיכה בספרות. נדרש, עם זאת, מחקר נוסף ומתמשך כדי להעמיק בשאלת תרומתן האפשרית של תכניות אלה גם במישור החברתי ובאספקטים נוספים, שבמסגרתם הן פועלות.
01.02.18 סיכום   
6
יכולות של מורי-מורים לחזק כישורי מתכשרים לשלב טכנולוגיה בלמידה ובהוראה: סקירת מחקרים
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השאלה של היכולות או הכישורים הנדרשים למורי-מורים כדי שיוכלו ללמוד בעצמם וללמד ולהכשיר מתכשרים לשילוב טכנולוגיות מגוונות בהוראה. המאמר מציג סקירה של 26 מחקרים רלוונטיים לנושא זה.
01.01.17 לינק   
7
טשטוש גבולות של זמן ומרחב באמצעות יישומים של מכשירים ניידים בבעלות הסטודנטים: סקירת מחקר
כמעט כל הסטודנטים ברחבי העולם הראשון והשני מחזיקים בבעלותם מכשירים ניידים, אבל ייתכן שמערכת ההשכלה הגבוהה אינה משתמשת מספיק במשאב זה. סקירה זו בוחנת 91 מאמרים בכתבי עת מ-28 מדינות שפורסמו בשנים 2015-2009, ועוסקים ביישומים של מדיניות Bring Your Own Device – הביאו את המכשיר שלכם – באקדמיה. מטרת הסקירה היא לבחון כיצד מדיניות זו מיושמת כאשר ניתן להבחין בטשטוש גבולות הזמן והמרחב, כלומר לימוד מחוץ לחלל הכיתה ומחוץ לשעות השיעור - למשל בשעת הנסיעה באוטובוס בדרך לפקולטה. מטרה נוספת של הסקירה היא לאתר את הבעיות והמכשולים הנוגעים ליישומים האלה. לא נצפה שינוי לאורך השנים בתחומי העניין שהופיעו בספרות המחקר, אך תחומים אלה נעשו מגוונים יותר. חמשת היישומים שזוהו ב-2009 נידונו לאורך כל השנים המדוברות, בעוד שהמספר הכולל של יישומים שנידונו גדל ל-12 ב-2015. מאחר שיותר ממחצית המאמרים שנסקרו חסרו ציון של שנת איסוף הנתונים, עלתה סוגיה מתודולוגית הנוגעת לניתוח מגמות. מאחר שנתון זה יכול להשתנות בצורה ניכרת מאז זמני פרסום המחקרים שנסקרו, כל ניתוח מגמות לוקה בחוסר ודאות. בצד זאת, הסקירה העלתה דפוס של התרחקות מהפצה של תוכן לעבר יישומים של רישות חברתי. תשומת לב קטנה בהרבה ניתנה בספרות המחקר שנסקרה למכשולים ולבעיות בשנים מאוחרות יותר, אבל היו כמה תחומים שטופלו: בעיות בשימוש במכשירים בשל קוטן המסכים והמקלדות, עלויות גבוהות של מכשירים ותכניות נתונים שהופכות את הבעלות לבלתי מעשית בסוגי פעילות ובקבוצות סטודנטים מסוימים.
01.12.16 סיכום   
8
קראתי את זה באינטרנט, אז זה בטח נכון!
המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים (Norman G. Lederman and Judith S. Lederman, 2016).
15.09.17 תקציר   
9
הרחבת הגבולות של קריאת ספר מקוון בקרב ילדים בגן: הדרכה מטא-קוגניטיבית לתמיכה בספר מקוון בקרב ילדים צעירים הנמצאים בסיכון ללקויות למידה
המספר והטווח ההולך וגדל של ספרים מקוונים הזמינים בשוק הספרים לילדים מניע מחנכים וחוקרים לחקור עד כמה פלטפורמות אלה יכולות לתרום לקידום האוריינות המתהווה. המאמר דן במחקר עכשווי שנערך בקרב ילדים בגן בני 4.5 שנים עד 7 שנים. הממצאים ציינו שההדרכה המטא-קוגניטיבית המוטמעת בספר המקוון החינוכי תמכה במודעות הפונולוגית אבל לא ברכישה של אוצר מלים (Adina Shamir, 2017).
01.12.15 תקציר   
10
הדאגות של מורים לגבי אימוץ למידה מבוססת-משחק מקוונת וקונסטרוקטיבית בהוראת תכנית הלימודים הרשמית: ההתנסות ב- VISOLE
המחבר פיתח סביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ( Virtual Interactive Student-Oriented Learning Environment (VISOLE), מסגרת הוראה ליישום למידה מבוססת-משחקים מקוונת קונסטרוקטיבית בהוראה של תכנית לימודים פורמלית. במאמר זה, המחבר דן בבחינת הדאגות של 118 מורים לגבי החדשנות החינוכית הזו בעזרת מודל של "שלבי דאגה" (Stages of Concern (SoC) model), המונחים של חמש קטיגוריות של דאגות – הערכה, מידע, ניהול, תוצאה ומיקוד מחדש. כל המשתתפים השלימו את ההכשרה של קורסים התחלתיים בסביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ((VISOLE לפני שהם ענו על סקר לגבי "שלבי הדאגה" (SoC). התוצאות הראו שהדאגה שלהם לגבי "ניהול" הייתה האינטנסיבית ביותר (Morris S. Y. Jong, 2015).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10