מס"ע - הערכת הוראה: ארכיון המדור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

כתבות מלפני 06.02.2017

הערכת הוראה

חיפוש במאגרי מופ"ת

הערכת הוראה: ארכיון

נמצאו 383 פריטים מלפני פברואר 2017
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
01.06.16 סיכום   
1
פדגוגיה של הכשרת מורים: שיבוש שוליתיות של תצפית
מטרת המאמר הייתה לבחון כיצד ניתן לשנות גשטלט קיים, תפיסות והבנות על הוראה, למידה והערכה, שנוצרו בקרב מתכשרים להוראה בשנות היותם תלמידים בתהליך של "שוליתיות של תצפית", ולהבנות עמם, מתוך מודעות, סכמה חדשה או הבנות חדשות ומשמעותיות. הבחינה נעשתה באמצעות מודל תלת-ממדי של למידת מורים (Korthagen, 2010a) בפיסיקה, שכלל פרזנטציה של מחקר שנעשה על שימוש בכלי הקשור לתחום דעת זה (Morris, et al., 2012) (Force Concept Inventory). מסקנות הכותבים הן שניתן וחשוב לשנות אמונות ותפיסות נאיביות של מתכשרים כדי להובילם לבניית תפיסות מבוססות ומושכלות (Westrick, J.M., & Morris, G.A).
27.12.16 לינק   
2
תהליכי רישוי והערכת מורים חדשים – סקירת מידע
סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).
01.11.16 תקציר   
3
השימוש בהערכה רחבת היקף (מבחן פיז"ה): תובנות לגבי מדיניות ופרקטיקה במקרה של הונג קונג
מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).
29.11.16 לינק   
4
ממצאים עיקריים מהמחקר הבין-לאומי טימס 2015
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה היום את הממצאים העיקריים בישראל ממחקר טימס 2015. טימס הוא מחקר בין-לאומי מקיף וחשוב הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך במחזוריות של אחת לארבע שנים. מטרת מחקר טימס היא להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, ואת ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות. ישראל משתתפת באופן מלא במחקר החל משנת 1999. המחקר בישראל נערך בחודשים אפריל-מאי 2015 בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידי כיתות ח' מ-200 בתי ספר (לא כולל מוסדות חרדים וחינוך מיוחד). במחזור טימס 2015 השתתפו 39 מדינות, ביניהן מדינות מפותחות במזרח אסיה ובעולם המערבי וכן מדינות מתפתחות (ראמ"ה).
12.07.16 לינק   
5
"בשביל מה אנחנו מודדים?"
מבחנים וציונים, טוען ד"ר יריב פניגר, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון שחוקר את תחום ההערכה והמדידה, אינם כלים פסולים. חרף תופעות הלוואי, הם עשויים להיות בעלי ערך כל עוד יודעים באילו מינונים ולאילו מטרות משתמשים בהם (ישראל שורק).
01.08.16 תקציר   
6
לשקול מחדש את הקשר בין תוצאות הערכה בין-לאומיות לבין תפוקה חינוכית
הערכות בין-לאומיות, כגון מבחן פיז"ה (PISA), משמשות כדי להמליץ על מדיניות חינוכית לשיפור הישגי תלמידים. מחקר זה מראה שהערכות החתך מאחורי המלצות מסוג זה עשויות להיות מוטות. המחברים עשו שימוש במערך נתונים ייחודי ממדינה אחת שיישמה את מבחן פיז"ה במתמטיקה בשנת 2012 לכיתות ט' לכלל התלמידים שנבחנו במבחן טימס (TIMSS) בשנת 2011, ואספו מידע על מורי התלמידים בכיתות ט'. נתונים אלה איפשרו למחברים להעריך באופן מדויק יותר את ההשפעות של משתנים כיתתיים על ביצועי התלמידים במבחן פיז"ה (Carnoy, Martin; Khavenson, Tatiana; Loyalka, Prashant; Schmidt, William H.; Zakharov, Andrey. , 2016).
12.07.16 סיכום   
7
נזקים כחול-לבן
מאמר זה מסביר את הרקע לטענות ההולכות וגוברות כנגד מבחנים מערכתיים עתירי סיכון כמו מבחני המיצ"ב, מבחני מפמ"ר, מבחני בגרות ומבחנים בינלאומיים כגון פיזה (PISA) או טימס (TIMSS). כן הוא מציג ממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות שנערכו עם מורות ישראליות בכירות למדעים (ענת זוהר וורד אלבוחר-אגמון).
12.07.16 סיכום   
8
מציוּן לא תצא תורה
פרופ' אנה ספרד עורכת חשבון נפש מקצועי נדיר: "אני מצהירה כאן בפה מלא שלעתים קשה לי להצדיק את הציון שנתתי לתלמידה הטוענת כי מגיעות לה לפחות חמש נקודות נוספות" (אנה ספרד).
01.05.16 סיכום   
9
האם מדיניות האחריותיות דוחקת את המורים החוצה?
רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם. מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע (Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H).
11.02.16 סיכום   
10
אילו מדינות חייבות לעשות יותר כדי לסייע לילדים המפגרים בלימודים בבית הספר?
רבות מהכלכלות המובילות בעולם יכולות לעשות יותר כדי לסייע לבני נוער המתקשים בלימודים לקבל רמת חינוך טובה יותר שתצייד אותם לחיים. דו"ח חדש מהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הבוחן מדוע תלמידים בעלי ביצועים נמוכים מפגרים בלימודים בבית הספר, מצא שניתן לעשות רבות כדי להפחית את מספר הילדים בעלי הביצועים הנמוכים במיומנויות המתמטיקה, הקריאה והמדעים (Gijsbert Stoet, 2016).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10