מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום רביעי 20 ספטמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "יולי תמיר"

תוצאות חיפוש

נמצאו 10 פריטיםסה"כ 1 עמודים
16.05.17 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
מהפיכת החינוך המדיד
רוב המהפכות בחינוך הן מהפכות מתוכננות, הן מונעות על ידי אינטרסים פוליטיים, כלכליים או דתיים. אבל המהפכה של החינוך המדיד היא מהפכה שקטה שהתרחשה כמעט באקראי. למעשה היא מעולם לא הוכרזה כמהפכה. ובכל זאת היא הולידה את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת החינוך בישראל ובמערכות חינוך בעולם כולו. מדובר על ההשפעה המהפכנית של המבחנים הבין-לאומיים על מערכות חינוך לאומיות. הציונים במבחנים הבין-לאומיים הפכו מכלי הערכה חינוכי לכלי הערכה משקי, המשפיע על החלטות חינוכיות תוך התעלמות מערכים חינוכיים ופדגוגיים כגון דמוקרטיה בחינוך (יולי תמיר).
27.07.15 רפרנס   
2
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
סקירת ביקורת על הספר "כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי"
כן בבית ספרנו הוא ספר שרואה אור בזמן הנכון. הוא עוסק בשאלה כאובה המלווה את מערכת החינוך בישראל ובעולם כולו ונוגעת לשאלת תפקידם של המורים ויכולתם, זכותם וחובתם להביע את עמדותיהם הערכיות בבית הספר. לי עצמי ברור כי אין הוראה הבאה ממקום ניטרלי או ממלכתי. מאחורי כל תהליך של הוראה עומד סדר יום ערכי מסוים, וטוב שהוא מוכר וידוע לתלמידים, ואינו מסתתר מאחורי היומרה לנתק את החינוך מהפוליטיקה (יולי תמיר).
13.07.15 סיכום   
3
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
לא נהיה פינלנד
עם צאתו לאור בעברית של הספר "לומדים מפינלנד" בוחנת פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, את השיעור הפיני וקובעת: מי שחושב שאפשר ללמוד מפינלנד איך לחזק את מערכת החינוך הישראלית מבלי לשנות באורח ניכר את אורח החיים הישראלי טועה; השיעור הפיני החשוב ביותר הוא שמערכות חינוך נטועות בעולם הערכים הסובב אותן ובתנאים הכלכליים והחברתיים שהן מתמודדות עמם (יולי תמיר).
01.07.15 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
ממכבש הדפוס
מי מפחד משוויון? על חינוך וחברה בישראל
אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות (יולי תמיר).
25.08.14 מאמר מלא   
5
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
אנדריאס שלייכר
השפעתו של אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה, על החינוך חוצה מדינות, יבשות וימים. והיא חייבת להדליק נורת אזהרה (יולי תמיר).
19.01.14 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
האלטרנטיבה החינוכית לקדחת הציונים והדירוגים
בספרה "ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי" ניצבת פרופ' ענת זוהר לצד חוקרי החינוך, ויחד עם רבים וטובים מתריעה על הסיכונים שמערכת החינוך נחשפת אליהם בקדחת הציונים והדירוגים. הספר ממלא חלל בשיח המקצועי הקיים בעברית. זוהר פורשת את משנתה בלי להבטיח הבטחות שווא, או לקשור כתרים לתהליכים שהובילה כראש המזכירות הפדגוגית ( יולי תמיר) .
12.10.13 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
אמנדה ריפליי- הילדים הכי חכמים בעולם, ביקורת
הציבור האמריקאי אינו מכיר את מבחני פיזה וטימס כמו הציבור הישראלי, אבל הוא מכיר היטב את המיקום הנמוך של ארצות הברית בדירוגים הללו, וגם הוא מחפש קיצור דרך לצמרת. על רקע זה יצא לאור בימים אלו ספרה של העיתונאית אמנדה ריפליי "הילדים הכי חכמים בעולם". הספר סוקר ברוח ההשוואות של פיזה את מערכות החינוך בגרמניה, בארצות הברית, בדרום קוריאה, בפולין וכמובן בפינלנד. כדי להבין את נקודת המוצא של המחברת כדאי לבחון את האינדקס: בעוד שנושא הפערים החברתיים מוזכר פעמיים, מבחני פיזה מוזכרים יותר משלושים פעם ( יולי תמיר) .
14.02.13 סיכום   
8
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
תשתית ערכית בעולם כאוטי
פרופסור יולי תמיר מציעה לחנך בוגר הניחן ביכולת להתאים את עצמו למציאות המשתנה במהירות. במאה העשרים ואחת אדם בוגר – שחיי העבודה שלו יתארכו בעשור נוסף לפחות – יחליף מספר רב של מקצועות. כמו כן ייתכן שחלק גדול מחייו המקצועיים הוא יעסוק בעבודה שאינה מבטיחה סיפוק רגשי ואינטלקטואלי, וייאלץ לחפש את הרכיבים החשובים האלה מחוץ למסגרת העבודה ( יולי תמיר ) .
06.12.12 סיכום   
9
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
ללמוד מיאנוש קורצ'ק , בעולם החינוך משתמשים בכלים חדשניים ליישום הרעיון הישן של חינוך אישי ואנושי
יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה חינוכית חדשנית, ויישם אותה בבית הילדים שהקים. הרעיונות שטיפח חוזרים ומקבלים היום מקום מרכזי בתפיסת העולם של מחנכים, מורים וילדים – במיוחד אלו ששבעו מתפיסת חינוך תחרותית הדוחקת לשוליים את הצורך האנושי בדיאלוג. אחת התופעות המעניינות הצומחות היום בעולם החינוכי היא הכוונה של כלים חדשניים לרעיון הישן של חינוך אישי ואנושי. טכנולוגיות חינוכיות חדשניות מאפשרות לא רק למורים אלא גם לתלמידים לפתח למידה אקטיבית המעניקה לכל ילד את האפשרות להגיב, וגם לשתף אחרים ברעיונותיו לגבי החומר הנלמד; ליצור קהילות אקטיביות של ילדים, המתאספים סביב תחומי עניין ללא מגבלת גיל, זמן או מקום. הן מאפשרות למורים לעקוב אחר התקדמות התלמידים בזמן אמת, תוך מתן תגובה מהיר ואישית לכל תלמיד, ולתלמידים לשוחח עם המורים ( יולי תמיר) .
14.12.11 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
פדגוגיה בנקאית: מה עושים המבחנים הבין־לאומיים לחינוך?
הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך - ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .