מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום חמישי 23 נובמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "לאה קוזמינסקי"

תוצאות חיפוש

נמצאו 14 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
01.05.17 תקציר   
1
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
הכשרה להוראה הנענית לשונות תרבותית
המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים. המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (לאה קוזמינסקי, 2017).
01.06.12 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
מורי מורים
מי אנחנו מורי המורים: מורים? חוקרים? חברי סגל אקדמי?
הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).
12.06.11 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
חינוך מיוחד ולקויי למידה
בין שיח זכויות לשיח זהות: תלמידים בעלי ליקויי למידה מסנגרים על עצמם
סנגור עצמי הוא פעולה שבה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. זוהי פעולה שנועדה להגן על זכויותיו של האדם ולהבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים (קוזמינסקי, 2004). המילה "פעולה" היא מילת מפתח בהגדרה זו, כי לא די לאדם להכיר את עצמו ואת צרכיו, עליו לעשות מעשה כדי להבטיח שזכויותיו ימולאו. לומדים עם ליקויי למידה הם קבוצה מוחלשת שפנתה לשיח של סנגור עצמי כדי לשקף את האינטרסים של חבריה, שהמערכת החינוכית החזקה לא קידמה. אך הישענות בלעדית על השיח המשפטי של זכויות וחובות עשויה להנציח דווקא את פערי הכוח הקיימים בחברה. לכן, מציעה הכותבת שלא להסתפק בשיח זכויות ולבחון גם את תרומתו של שיח זהות לקידום הבנת המאפיינים של תלמידים בעלי ליקויי למידה ( קוזמינסקי, לאה).
22.12.08 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
מורים - התפתחות מקצועית
זהות מקצועית בהוראה
במהלך עשר השנים האחרונות התרחב והתעמק המחקר על זהות מקצועית בהוראה והחל לתפוס מקום מרכזי בשיח המחקרי. אחד המרחבים הבולטים להבניית הזהות המקצועית בהוראה הוא מרחב ההתפתחות. כשבסביבה המקצועית האתגר רב מדי ואין בה תמיכה מתאימה, לא תתרחש התפתחות, אלא ייווצרו הגנתיות והיצרות. במקביל, סביבה הכוללת תמיכה רבה מדי, ללא אתגר הולם, תהיה סביבה משעממת וחסרת חיוּת. תמיכה ואתגר הם אפיונים סובייקטיביים, אך חוסר איזון מכל סוג יוביל להתרחקות, ואילו איזון יוביל למעורבות המקצועית. עלינו לחתור אפוא למסגרות להתפתחות מקצועית בהוראה, המאפשרות את קיומו של איזון אופטימאלי בין תמיכה לבין אתגר ומובילות לצמיחה. לדיון מתמשך בסוגיות של זהות מקצועית לקראת התפתחות של קריירה בהוראה. שינויים בתפיסות ההכשרה להוראה וההתפתחות המקצועית מקדמים את הגדרתו של המורה כ"מומחה מסתגל". שינויים אלה בונים תפיסה חדשנית לזהות המקצועית בהוראה, שלפיה המורה נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמורה יודע ("מומחה") , אך גם כמורה הממשיך ללמוד "ולהסתגל" לידע ולמצבי הוראה משתנים. המומחה המסתגל הוא בעל היכולת לאזן בין ממדים של פרקטיקה יעילה ורהוטה לבין חדשנות בהוראה, שבה הפרקטיקה נבנית ומשתנה לפי הקשרי ההוראה ועל פי צורכיהם של לומדים שונים . (Darling-Hammond & Bransford, 2005) למידה מתמשכת של המורה היא אפוא רכיב מרכזי בתהליך המשא ומתן להבניית זהותו המקצועית (לאה קוזמינסקי).
12.07.08 סיכום   
5
   |   מתוך המדור 
מדיניות בהכשרת מורים
המעבר מזהות המורה לזהות היועץ החינוכי: הרחבת הפרופסיה או סוציאליזציה מקצועית חדשה
שנת הלימודים תשס"ח נפתחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, M.Ed המחזור הראשון כלל 30 סטודנטיות, שכולן עמדו בתנאי הקבלה המחמירים של התכנית. אחד מתנאי הקבלה הוא שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה. כלומר, אלה הן סטודנטיות לייעוץ חינוכי,שיש להן כבר זהות מקצועית כמורות ושהתפתחותן המקצועית כללה סוציאליזציה מוצלחת להוראה. עם כניסתן לתכנית המכשירה אותן להיות יועצות חינוכיות, הן אמורות לעבור שינוי או תוספת בזהותן המקצועית, ממורות ליועצות חינוכיות. בשונה מהכשרת היועצים החינוכיים באוניברסיטאות, ההכשרה במכללה נועדה להיות מסלול להתפתחות מקצועית למורים בעלי אוריינטציה לתחום הייעוצי-טיפולי, מסלול שיכשירם לפעולכיועצים חינוכיים במערכת החינוך. המועמדים שנבחרו ללמוד בתכנית נמצאו על ידי ועדת הקבלה ככאלה שיש להם מסוגלות אישית לפתח כישורים בתחום הדאגה למיטביות well being של התלמידים, וזאת מתוך התפיסה הרואה ביועצים החינוכיים כמי שעומדים בתווך בין התלמיד כפרט לבין המערכת ( סמדר בן אשר , לאה קוזמינסקי).
26.07.07 סיכום   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
סמנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות קבוצת עמיתים מקוונת
במחקר זה נבחנו מאפיינים של נוכחות הוראה בשלבים שונים של התפתחות קהילה מקוונת של מורי מורים. נעשה שימוש במחקר משולב מתודות: איכותי וכמותי, וניתוח הממצאים נשען בין השאר על 234 הודעות של מנחות הסדנא. הממצאים מלמדים שסמני הארגון בהודעות המנחות בלטו בשלב עיצוב הקבוצה, שלב שדרש קביעת נהלים ונורמות עבודה, תכני פעילות, מסגרות להצגת המשימות ולניהול הדיונים המקוונים. ככל שהקבוצה התקדמה בשלבי התפתחותה כך פחתו סמני הארגון בתוך הודעות המנחות וגברו סמני התוכן, כולל העלאת נושאי דיון חדשים, הצגת שאלות, הפנייה למקורות מידע, הבטחת ההבנה, מיקוד/הרחבה של נושאי הדיון, שיחזור והתייחסות תוכנית לדברי האחר, שיתוף בניסיון האישי של המנחות וסיכומי הדיונים. הסמנים הרגשיים-חברתיים בלטו בכל שלבי הפעילות המקוונת, וביטאו את תפיסת המנחות לגבי החשיבות של יצירת סביבת למידה בטוחה ומזמינה, המעודדת, מאשרת ומחזקת את התרומה של המשתתפים לפעילות הלמידה המשותפת, ומדגישה התייחסות רגשית ומכילה של האחר ותרומתו ללמידה (אולז'ן גולדשטיין, קוזמינסקי לאה)
03.07.06 תקציר   
7
   |   מתוך המדור 
שיטות מחקר
התנהגות אתית של חוקרים ואתיקה במחקרי מורים
אגודות שונות למחקר חינוכי מפתחות קודים אתיים ומקיימות פעילויות מתמשכות לדיון בקודים האלה. לדעת פרופ' לאה קוזמינסקי, סוגיות אתיות במחקר אינן רק נושאים שחובה לנקוט בהם משנה זהירות, אלא הן גם מדגימות את ערכי המחנכים והחוקרים, ערכים שאינם מנותקים מההקשר שבו הם פועלים. מכאן גם החשיבות של דיון פתוח ומתמשך בסוגיות באתיות העולות במחקרי חינוך. בעבודה של מכון קרנגי לקידום ההוראה בקליפורניה שפורסמה ב-2002 הוזמנו 7 אנשי סגל המכון לכתוב תיאורי מקרה על סוגיות אתיות בהן נתקלו במהלך עבודתם המחקרית. שלוש סוגיות מרכזיות שעלו ממחקרי המורים על הוראתם: שימוש מחקרי בחומרי למידה ובעבודות של תלמידים; בחירת המתודולוגיה המחקרית; האתיקה של העיסוק באי-הצלחה של תלמידים.
07.07.05 סיכום   
8
   |   מתוך המדור 
שיטות מחקר
מחקר עם ביסוס מדעי בחינוך: Scientifically- Based Research -SBR
המונח "מחקר עם ביסוס מדעי" הוא עתה מוקד הדיון בטיבו של המחקר בחינוך. בשנים האחרונות התפרס דיון זה על במות שונות, כשכתבי עת מחקריים ואיגודים מקצועיים בארצות הברית מצאו לנכון לעסוק בו ולנסח ניירות עמדה המתייחסים אליו. במאמר זה, אשר התפרסם במקור בכתב העת 'שבילי מחקר' של מכון מופ"ת, מוסבר הרקע לדיון המחודש על התפתחות התחום של מחקר עם ביסוס מדעי. מוגדר מהו מחקר עם ביסוס מדעי בחינוך; ומובאים עמדות של ארגונים העוסקים במחקרחינוכי. כמו כן ,מוצג בקיצור הדיון שהתקיים בעניין זה ברשות המחקר במכון מופ"ת (לאה קוזמינסקי)
31.05.05 תקציר   
9
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
סימני נוכחות הוראה בשיח מקוון של קהילת עמיתים
ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05
01.12.04 רפרנס   
10
   |   מתוך המדור 
ממכבש הדפוס
מדברים בעד עצמם – סינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה
הספר עוסק בסינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה – פעולה או דיבור של אדם עבור עצמו, כדי ליצור שינוי בחייו, ומכוון לאנשי חינוך בכלל ולמי שמנחים לומדים עם לקויות למידה בפרט. בספר שני חלקים מרכזיים: החלק הראשון עוסק בהיבטים תיאורטיים, המשמשים בסיס בפיתוח תכניות הנחיה ללומדים עם לקויות למידה. חלקו השני של הספר מתמקד בהנחיה לסינגור עצמי, מתאר כיצד מתבצעת פעולת הסינגור העצמי, ומדגים שלושה רכיבי-על הנדרשים לסינגור עצמי יעיל: ידע, מיומנות ותכונות מוטיבציוניות. כמו כן מודגמת בספר בפירוט תכנית מס"ע, המפתחת אצל לומדים עם לקויות למידה מודעות אישית ומיומנויות של סינגור עצמי. (לאה קוזמינסקי)
1
2
פריטים מ-1 ל-10